מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לשונות מרן השו"ע: "יש לחוש" ו"נכון לחוש"

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

לשונות מרן השו"ע: "יש לחוש" ו"נכון לחוש"

הודעהעל ידי נהר שלום » ה' אוגוסט 10, 2017 3:35 am

אשמח למראי מקומות באופן כללי ובאופן פרטי [בהלכות הבאים] ביאור כוונת מרן כאשר סיים ב"יש לחוש" או "נכון לחוש".

רשימה של כל המקומות בהם השתמש מרן בלשון זה בשו"ע:
לשון יש לחוש
1. התופר חתיכת בגד בכנפי הטלית וכן מה שנוהגים לתפור סביב הנקב שהציצית בו אם הטלית של משי ותופרו בחוט משי לבן יש לחוש בדבר לדעת רש"י שלא תהא שום תפירה למטה מג' ולמעלה מקשר גודל. [אורח חיים טו, ו].
2. יש אומרים שהקדושה שביוצר יחיד אומרה לפי שאינה אלא סיפור דברים ויש אומרים שיחיד מדלגה ואינה נאמרת אלא בציבור ויש לחוש לדבריהם וליזהר שיחיד יאמרנה בניגון וטעמים כקורא בתורה. [אורח חיים נט ג].
3. החליד את הסכין תחת העור או תחת צמר מסובך בצואר הבהמה או תחת מטלית הקשור בצוארה או שהמטלית מדובק בו בשעוה ושחט שחיטתו פסולה אבל אם המטלית פרוש על צוארה ושחט שחיטתו כשרה ויש מי שפוסל גם בזה ולכתחלה יש לחוש לדבריו: [יורה דעה כד ח].
4. צריך ליזהר כשאדם שוחט וחס על העור שלא יעשה בו קרע גדול ושוחט בראש הסכין ומתכסה מהעור אמנם אם שוחט באמצע הסכין אין לחוש אם ראשו מתכסה בעור כיון שהסכין במקום ששוחט בו כנגד הסימנים אינו מכוסה ויש מי שמחמיר גם בזה ויש לחוש לדבריו לכתחלה: [שם ט].
5. הגרמה כיצד זה השוחט בקנה למעלה במקום שאינו ראוי לשחיטה או שהתחיל לשחוט במקום שחיטה ושחט מעט והטה הסכין חוץ למקום שחיטה למעלה וגמרה שם אבל שחט רוב חלל הקנה במקום שחיטה והטה הסכין חוץ למקום שחיטה למעלה וגמר שם חתיכת כל הקנה כשרה וה"ה אם שחט רוב שנים בבהמה במקום שחיטה והשלים השחיטה בהגרמה או בדרסה כשרה ויש מי שפוסל בדרסה ויש לחוש לדבריו לכתחלה: [שם יב].
6. אם שאר מקומות שאין להם מסורת יכולי' לאכלו על סמך מקום שיש להם מסורת יש מי שאוסר, ויש מי שמתיר. ויש לחוש לדברי האוסר. [יורה דעה פב, ה].
7. אינו חייב אלא בתער ויש אוסרים במספריים כעין תער ויש לחוש לדבריהם: [יורה דעה קפא ג].
8. כיצד קובעת בימי החדש בדילוג, כגון שראתה בט"ו בניסן וט"ז באייר וי"ז בסיון, לא קבעה וסת עד שתראה בי"ח בתמוז, שאין ראיה ראשונה מצטרפת, כיון שאין ההפלגות שוות. ומיהו אם היה לה וסת קודם שהתחילה, ואחר כך שינתה וראתה בדילוג ג' פעמים, קבעה וסת בדילוג. לפי שאף הראשונה בדילוג ראתה אותה, שדילגה מוסת הקבוע לה (רמב"ם ורמב"ן כשמואל וטור לדעת רא"ש אבל בפרק שור שנגח ד' וה' פסק רא"ש כרב וכן הוא ברמזים שם). ויש אומרים שאף על פי שלא ראתה אלא בט"ו בניסן וי"ו באייר וי"ז בסיון, קבעה וסת וחוששת לי"ח בתמוז וי"ט באב, וכן לעולם. ויש לחוש לדבריהם ולהחמיר: [יורה דעה קפט, ז].
9. הנודר בחלום אינו כלום ואינו צריך שאלה ויש אומרים שיתירו לו עשרה דידעי למקרי ויש לחוש לדבריהם. [יורה דעה רי, ב].
10. מי שהתנה ואמר כל נדרי שאדור עד זמן פלוני יהיו בטלים ונדר בתוך הזמן אם הוא זוכר לתנאו בשעת הנדר נדרו קיים שהרי מבטל תנאו בשעה שנודר ואם אינו זוכר לתנאו בשעת הנדר התנאי קיים והנדר בטל ויש אומרים שאין התנאי מועיל לבטל הנדר אלא אם כן יזכרנו תוך כדי דיבור לנדר ויאמר בלבו שהוא סומך על התנאי ויש לחוש לדבריהם: [יורה דעה ריא, ב].
11. אין פודין מעשר שני אלא בכסף וכן אם פדה מעשר שני שלו שהוא מוסיף חומש לא יהיה החומש אלא כסף כקרן ואינו פודה בכסף שאינו מטבע אלא בכסף מפותח שיש עליו צורה או כתב ואם פדה בלשון של כסף וכיוצא בו והוא הנקרא אסימון לא עשה כלום ואין פודין בפחות מפרוטה מפני שהוא כפודה באסימון ואין פודין במטבע שאינו יוצא באותו זמן ובאותו מקום ואינו פודה במעות שאינם ברשותו ואפשר שאין דברים אלו אמורים אלא בזמן שבהמ"ק קיים אבל עכשיו שאין מעשר שני נאכל אין להקפיד בכך ומ"מ יש לחוש בדבר ואף בזמן הזה לא יפדה מעשר שני אלא על כסף שיש בו מטבע היוצא והוא ברשותו או יחלל על פירות אחרים: [יורה דעה שלא, קלח].
לשון נכון לחוש
1. לא יקרא פסוקים קודם ברכת התורה אף על פי שהוא אומרם דרך תחנונים ויש אומרים שאין לחוש כיון שאינו אומרם אלא דרך תחנונים ונכון לחוש לסברא ראשונה. [אורח חיים מו, ט].
2. אם היה ישן עם אשתו קורא בחזרת פנים לצד אחר ואפילו בלא הפסקת טלית משום דחשיבא כגופו ויש מי שאוסר ונכון לחוש לדבריו: [אורח חיים עג, ב].
3. יכנס שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל. יש מפרשים שיעור שני פתחים דהיינו ח' טפחים יכנס לפנים שלא ישב אצל הפתח שנראה כמשאוי ישיבת בית הכנסת ולפי זה אם יש לו מקום מיוחד אצל הפתח אין בכך כלום ויש מפרשים שהטעם מפני שמביט לחוץ ואינו יכול לכוין ולפי זה אם אינו פתוח לרשות הרבים אין בכך כלום ויש מפרשים שלא ימהר להתפלל מיד כשנכנס אלא ישהה שיעור שני פתחים ונכון לחוש לכל הפירושים: [אורח חיים צ, כ].
4. בית המדרש פטור מהמזוזה. ואם יש בו פתח שרגיל לצאת בו לביתו חייב במזוזה באותו פתח. ויש אומרים שבית המדרש חייב במזוזה ונכון לחוש לדבריהם אבל לא יברך עליה. [יורה דעה רפו, י].

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: לשונות מרן השו"ע: "יש לחוש" ו"נכון לחוש"

הודעהעל ידי נהר שלום » ה' אוגוסט 10, 2017 4:38 am

נהר שלום כתב:אשמח למראי מקומות באופן כללי ובאופן פרטי [בהלכות הבאים] ביאור כוונת מרן כאשר סיים ב"יש לחוש" או "נכון לחוש".

רשימה של כל המקומות בהם השתמש מרן בלשון זה בשו"ע:

4. בית המדרש פטור מהמזוזה. ואם יש בו פתח שרגיל לצאת בו לביתו חייב במזוזה באותו פתח. ויש אומרים שבית המדרש חייב במזוזה ונכון לחוש לדבריהם אבל לא יברך עליה. [יורה דעה רפו, י].

viewtopic.php?f=17&t=28100#p301886

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: לשונות מרן השו"ע: "יש לחוש" ו"נכון לחוש"

הודעהעל ידי נהר שלום » ה' אוגוסט 10, 2017 4:39 am

נהר שלום כתב:2. יש אומרים שהקדושה שביוצר יחיד אומרה לפי שאינה אלא סיפור דברים ויש אומרים שיחיד מדלגה ואינה נאמרת אלא בציבור ויש לחוש לדבריהם וליזהר שיחיד יאמרנה בניגון וטעמים כקורא בתורה. [אורח חיים נט ג].

כתבו האחרונים שאין זה אלא חומרא בעלמא ראה שו"ת שערי רחמים פראנקו (ח"ב או"ח סימן א’), יביע אומר (ח"ה או"ח סימן ז’ אות ב') ועוד [ראה בשו"ת יש מאין (מהדורה חדשה) או"ח סימן ב’].

ישראל אליהו
הודעות: 1797
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: לשונות מרן השו"ע: "יש לחוש" ו"נכון לחוש"

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' אוגוסט 10, 2017 9:35 am

נהר שלום כתב:
נהר שלום כתב:2. יש אומרים שהקדושה שביוצר יחיד אומרה לפי שאינה אלא סיפור דברים ויש אומרים שיחיד מדלגה ואינה נאמרת אלא בציבור ויש לחוש לדבריהם וליזהר שיחיד יאמרנה בניגון וטעמים כקורא בתורה. [אורח חיים נט ג].

כתבו האחרונים שאין זה אלא חומרא בעלמא ראה שו"ת שערי רחמים פראנקו (ח"ב או"ח סימן א’), יביע אומר (ח"ה או"ח סימן ז’ אות ב') ועוד [ראה בשו"ת יש מאין (מהדורה חדשה) או"ח סימן ב’].

לשון 'ויש לחוש' קשה להולמה עם 'חומרא בעלמא'. יותר מסתבר שכך יש לנהוג בלכתחילה.

...............

לא הייתי עושה עסק כ"כ גדול מכל הרשימה הזו, כי בד"כ כשבב"י הוא מזכיר שטוב לחוש, אז בשו"ע ג"כ כותב כן. ובב"י כתב כן - כל מקום לפי עניינו.

...............

דרך אגב, יש שחשבו להוכיח מזה שהשו"ע כתב רק בכמה מקומות שטוב לחוש לדברי הי"א, משמע שבשאר המקומות א"צ לחוש.
ולפי מ"ש אין ראיה, כי כן כתב בב"י. ואם נלך בדרך זו, הלא בכמה מקומות כותב השו"ע סתם וי"א, וכותב שהעיקר כהסתם, וא"כ נוכיח דבד"כ אין הל' כהסתם? א"ו דליכא למשמע מינה.

מעט דבש
הודעות: 3985
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: לשונות מרן השו"ע: "יש לחוש" ו"נכון לחוש"

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' אוגוסט 10, 2017 11:38 am

השו"ע כתב 'ויש לחוש', ורעק"א לא צירף אפילו לספק ספיקא את השיטה השניה
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=301571#p301571

החתן סופר
הודעות: 256
הצטרף: ב' מאי 11, 2015 9:58 pm

Re: לשונות מרן השו"ע: "יש לחוש" ו"נכון לחוש"

הודעהעל ידי החתן סופר » ה' אוגוסט 10, 2017 11:35 pm

גבי סימן מו עי’ בחזו"ע ימים נוראים עמ‘ ה- ו נחלקו בדבר הגחיד"א והחקרי לב, ועוד בעין יצחק (להרב יצחק יוסף) ח"ג עמ’ תעו ואילך והביא שם גם דברי אביו גבי ברכות התורה

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: לשונות מרן השו"ע: "יש לחוש" ו"נכון לחוש"

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' אוגוסט 14, 2017 5:41 am

נהר שלום כתב:10. מי שהתנה ואמר כל נדרי שאדור עד זמן פלוני יהיו בטלים ונדר בתוך הזמן אם הוא זוכר לתנאו בשעת הנדר נדרו קיים שהרי מבטל תנאו בשעה שנודר ואם אינו זוכר לתנאו בשעת הנדר התנאי קיים והנדר בטל ויש אומרים שאין התנאי מועיל לבטל הנדר אלא אם כן יזכרנו תוך כדי דיבור לנדר ויאמר בלבו שהוא סומך על התנאי ויש לחוש לדבריהם: [יורה דעה ריא, ב].

ראה מחלוקת בכוונת מרן בחזו"ע ימים נוראים עמוד מה-מו

מדה
הודעות: 40
הצטרף: ב' פברואר 26, 2018 10:16 pm

Re: לשונות מרן השו"ע: "יש לחוש" ו"נכון לחוש"

הודעהעל ידי מדה » ג' יולי 10, 2018 9:46 pm

בשלחן ערוך הרב (קונטרס אחרון סימן רמו, סק"ג) כתב:
אף שרמ"א בדרכי משה ובהגהות ביו"ד סי' קנ"א כתב יש להחמיר, אפשר שכוונתו ג"כ שטוב להחמיר כלשון הגהת אשר"י, אבל אין חיוב בדבר, כמו רוב יש להחמיר שבדברי האחרונים שהוא חיוב גמור דוק ותשכח.
הרי דעתו, ש"טוב להחמיר" לעולם אינו חיוב על האדם, מה שאין כן "יש להחמיר" שבדרך כלל הוא חיוב (אף שאינו עיקר ההלכה, ואפילו בהפסד מרובה אין מקילים כמותו (בדאורייתא) אם אינו עיקר, ראה מה שכתב ביורה דעה כג, י בשם הרמ"א בההקדמה לתורת חטאת), אך לפעמים גם יש להחמיר אינו חיוב, ולכן אמר שאפשר שאף שכתב הרמ"א "יש להחמיר" מכל מקום אינו חיוב.
אמנם הכוונה ב"נכון לחוש" נראה לי בדעת שו"ע הרב שאינו חיוב, אבל מציין שיותר חשוב להחמיר מסתם טוב להחמיר. שהרי כתב בסימן תקא סעיף ה (הדין לוקח מהאחרונים שם, אבל לא כתבו הלשון "נכון להחמיר", אלא "אין להקל", ראה מגן אברהם שם):
והמדקדקים נוהגים לאסור הביקוע של עצים הראויים להסקה בלי ביקוע אפילו בחול המועד ומתקנים ומכינים כל העצים הקטנים הצריכים לבישול דגים קודם יו"ט דחוששין לטרחא שאינה צריכה שהרי יכול לבערם בלא ביקוע וכן נכון להחמיר

הרי לבסוף כתב שנכון להחמיר, ואם חיובא הוא להחמיר, למה ליה לכתוב תחילה שהמדקדקים מחמירים. אלא נראה שחומרא זו היא מנהג המדקדקים דוקא, אמנם נכון הוא לכל אדם להחמיר.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: תורה וחיים ו־ 226 אורחים