פורום אוצר החכמה

היש מי שעמד למה בחר הרמב"ם להעמיד את הל' גירות בתוך הל' איסורי ביאה?

כי אם לא התגייר כדין אסור לבוא בקהל ה'

בברכה המשולשת כתב:כי אם לא התגייר כדין אסור לבוא בקהל ה'

פשיטא.
אמנם הרי יש עוד הרבה חילוקים, ולמה בחר להעמידו דוקא באיסורי ביאה.

איזה הצעה אחרת יש לך??

שילוח הקן בה' שחיטה

איש בער כתב:היש מי שעמד למה בחר הרמב"ם להעמיד את הל' גירות בתוך הל' איסורי ביאה?

יש כמה ענינים שהרמב"ם בחר לשים אותם במקום הראשון שבהם יש להם משמעות הלכתית גדולה, מתוך הסתמכות על הלומד שילמד את הספר לפי הסדר (שזהו כמדומני כלל מפורסם בכללי הרמב"ם שצריכים ללמוד את ספרו לפי הסדר).
כגון (נכתב מהזיכרון, ומסתמא יש דוגמאות נוספות):

• הלכות נידוי בתוך הלכות ת"ת.
• הלכות נט"י - בתוך הלכות ברכות.
• שיעורי התורה - מפוזרים בין הלכות עירובין, שקלים, מאכלות אסורות, ואולי עוד מקומות.
• עשרים ההגדרות שבתחילת הלכות אישות.
• קלב"מ - עיקרן בהלכות גניבה, ותחילתן "בהלכות נערה" (כלשונו בהלכות גניבה).
• הלכות טומאת נדה - בהלכות איסורי ביאה (ספר קדושה). הלכות טומאת זב - בהלכות מחוסרי כפרה (ספר הקרבנות). לפענ"ד בסגנון כתיבה "מודרני" היה יותר ראוי למקם את שניהם בספר טהרה בהלכות מטמאי משכב ומושב, ובהלכות אס"ב לומר רק שכל נדה שמטמאת משכב ומושב אסורה לבעלה וכיו"ב.
• הלכות גרות בהלכות אסו"ב, אגב גררא של דיני עמוני ומואבי וכו'.
• הלכות קדימה ואיחור במצוות (תדיר ומקודש וכל כיו"ב) - בהלכות תמידין ומוספין, אגב דיני מוספי ר"ה.
• שבע מצוות בני נוח - בתוך הלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח - אגב גררא של דיני מלחמת הרשות.

אבןטובה כתב:שילוח הקן בה' שחיטה

וכהנה רבות, שחלקן נתבארו ע"י הרמב"ם במפורש, וחלקן מובנות מתוך ההקשר, כגון ספה"ע בתוך הלכות תמידין ומוספין, הלכות מעשר בהמה בתוך הלכות בכורות, הקהל בתוך הלכות חגיגה, הלכות אבל בתוך ספר שופטים.

אם כבר נכנסנו לזה אזכיר שני ענינים שהוקשו לי מאז ומעולם:

1) את מצות ספירת העומר הכניס הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין. זאת למרות שלדעתו הרמה הרי מצוה זו נוהגת מדאורייתא גם בזמן הזה!

2) את מצות הקהל הכניס הרמב"ם בהל' חגיגה, למרות שלכאורה תוכן המצוה הוא חיזוק הדת בכלל על ידי קריאת התורה וכו', ואין בזה שום ענין של קרבן. ולכאורה מצד הסברא שייכת מצוה זו יותר להלכות מלכים או להלכות שמיטין ויובלות ועוד י"ל.

שוב ראיתי שהקדימני ברגע הגר"ע שליט"א.

ואוסיף עוד, שיש את הלכות שקלים שהביא הרמב"ם בספר זמנים, ולמי שלומד את הרמב"ם על הסדר זה נראה ממש לא במקום - כל ענין השקלים שייך רק כשיש בית מקדש וכו', והרי ספר זמנים מבאר את עניני המועדים וכו' כמעט בלי קשר לבית המקדש (קרבנות המוספין והעליה לרגל נמצאים בספר עבודה וקרבנות), ולמה דוקא מחצית השקל מובא בספר זמנים, שכל כולו עבודת המקדש?

עזריאל ברגר כתב:

איש בער כתב:היש מי שעמד למה בחר הרמב"ם להעמיד את הל' גירות בתוך הל' איסורי ביאה?

יש כמה ענינים שהרמב"ם בחר לשים אותם במקום הראשון שבהם יש להם משמעות הלכתית גדולה, מתוך הסתמכות על הלומד שילמד את הספר לפי הסדר (שזהו כמדומני כלל מפורסם בכללי הרמב"ם שצריכים ללמוד את ספרו לפי הסדר).

זכור לי שבאחד הההדרנים על הרמב"ם, הרבי מליובאוויטש זצ"ל כותב שזו מחלוקת בין המפרשים, והוא מביא שהכס"מ לא נמנע מלבאר את דברי הרמב"ם כך שיהיו מובנים רק לפי הלכה שתופיע בהמשך.

הרבי סבור כהשיטות החולקות על הכס"מ בענין זה. ראה לקוטי שיחות חלק כז עמ' 102 (בתחילת העמוד).

פלוריש כתב:

עזריאל ברגר כתב:

איש בער כתב:היש מי שעמד למה בחר הרמב"ם להעמיד את הל' גירות בתוך הל' איסורי ביאה?

יש כמה ענינים שהרמב"ם בחר לשים אותם במקום הראשון שבהם יש להם משמעות הלכתית גדולה, מתוך הסתמכות על הלומד שילמד את הספר לפי הסדר (שזהו כמדומני כלל מפורסם בכללי הרמב"ם שצריכים ללמוד את ספרו לפי הסדר).

זכור לי שבאחד הההדרנים על הרמב"ם, הרבי מליובאוויטש זצ"ל כותב שזו מחלוקת בין המפרשים, והוא מביא שהכס"מ לא נמנע מלבאר את דברי הרמב"ם כך שיהיו מובנים רק לפי הלכה שתופיע בהמשך.

דרומי כתב:הרבי סבור כהשיטות החולקות על הכס"מ בענין זה.

נשמח אם תוכלו להביא מקורות לדבריכם.

עדכנתי את הודעתי והבאתי מראה מקום מדוייק.

דרומי כתב:הרבי סבור כהשיטות החולקות על הכס"מ בענין זה. ראה לקוטי שיחות חלק כז עמ' 102 (בתחילת העמוד).

יישר כח - https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=116