האם רמת הגולן הינה מארץ ישראל

רעואל המדייני

מקובלת ההכרעה שרמת הגולן קדושה בקדושת עולי בבל, וכמדומני שאין אף הכשר המיקל בפירות מרמת הגולן.
ואכן, נמצאו בתי כנסת ועתיקות מתקופת חז"ל ברמת הגולן, ואף את חלק מהערים המנויות בברייתא דתחומין מזהים ברמת הגולן.
יש להקשות, הלא את ארץ הגשורי והמעכתי מקובל לצייר בצד מערב של רמת הגולן, ואם שטח זה לא התקדש בקדושת עולי מצרים, כיצד זה התקדש בקדושת עולי בבל ללא שכבשו את כל ארץ ישראל.
להלן קישור לפורום הדן במיקום הגשורי והמעכתי, ומאמר שכתבתי את הנלע"ד בשאלה הנזכרת.
אשמח לשמוע מה דעת יושבי בית המדרש בנידון.
viewtopic.php?f=17&t=35434

רמת הגולן.docx: (17.27 KiB) הורד 240 פעמים

בברכה המשולשת

יעויין בספר ארץ ירדן וחרמונים של הרה"ג יגאל אריאל

רעואל המדייני

ברשותי אוצר החכמה גירסה 12 ושם מופיע הספר במהדורת תשלט, שם אין זכר לגשורי והמעכתי.
אם במהדורה החדשה של הספר יש התייחסות לנידון, אשמח אם מישהו יוכל להעלות לכאן את העמודים השייכים.
תודה רבה.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ד' אוגוסט 16, 2017 7:48 pm

קראתי המאמר הנכבד של פותח האשכול נר"ו

א. המקובל לצייר את גשורי ומעכתי ברמת הגולן - היא דרום ארץ הגולן; מפני שני טעמים: א) בירו' שביעי' פ"ו אמרו שיפתח ישב בארץ טוב שפטורה מן המעשרות, ואמרו שם שזה תחום 'סוסיתא' - הלא היא 'הרמה'. ב) באונקלוס תרגם 'עד גבול הגשורי המעכתי' גשור ואפקירוס, ואפק או כפר פיק הסורי וחורבותיו קיימים עד היום ברמת הגולן.

אלא שיש לדחות את שני הטעמים: מי יימר שאם בזמן השופטים יפתח ישב בארץ-טוב/סוסיתא, שהיתה פטורה מן המעשרות, אז זה נמשך לעולם. ובפשוטו דוד ושלמה כבשו הכל. (ולישנא דקרא 'עד היום הזה', אין הכוונה לעולם ועד, כידוע).
ולגבי אפק, הנה מצאנו שבעה מקומות ששמם אפק (שש במקרא, וא' בגולן לפחות מהתקופה הביזנטית ואילך - הוא 'כפר פיק' הסורי), ולא ימנע שהיתה אפק נוספת בצפון מזרח ארץ הבשן שהיא מעכת/אפקירוס (אך בל נתפלא אם השתרבב השם אפקירוס לתרגום אונקלוס שלפנינו מכח 'תרגום יונתן' ש'מחדש' כל מיני זיהויי מקומות, כי כמעט לא קיימים זיהויי מקומות בתרג' אונ'. אבל יתכן שאכן מעכת נקרא 'אפק' גם כן - בתקופה מאוחרת יותר אחרי ימי השופטים).

הסיבה לומר שגשור ומעכת אינם ברמת הגולן, משום שבתורה נכתב פעמים רבות שכבשו מעוג את כל הבשן, היינו בלי שיור.
ואפי' אם נאמר שגשור ומעכת היו ב'רמה' מוכרח שדוד ושלמה כבשוה, שהרי שבעה ישובים ברמה התקדשו בקדושה שניה, ומנויים בירו' דמאי פ"ב, ורק 'כפר צמח' רבי התירה שלא התקדשה (וכמו שרמז בענין, הרב פותח האשכול במאמרו). ורובם ידועים בשמותם עד היום! ולא יתכן לקדש בקדושה שניה אם לא נתקשה בקדושה ראשונה.
והגר"א לפי דרכו הברורה, כותב מפורש באד"א חוקת ובלק, שגשור ומעכת ישבו ממזרח למנשה, והרי זה מתאים למה שכתוב שגשור וארם דמשק לקחו 'את חוות יאיר מאתם', היינו עמים אלו היו סמוכים זל"ז, ונלחמו על הארץ שמדרום להם.
[מה שגרו שם יהודים בתקופת התלמוד, ויש הרבה בתי כנסת, (ורבי אלעזר הקפר היה גר בכפר 'דבורה'/דבוריה שליד נחל ג'ילבון הידוע, ומשקוף של בית הכנסת שלו נמצא במוזיאון בקצרין כמדומה - זו עדיין אינה ראיה].

ב. אזור הרמה הגבוהה הנקרא גם 'רכס בשנית' הכולל את כל הרי הגעש שמהר פרס ועד הר חרמונית ומסביבם, ואולי כל קו גובה של ארץ הגולן מ-700 מ' מעל פני הים - לא היה בו ישוב ישראל כלל, והסברא נותנת שלא התקדש בקדושה שניה של עולי בבל, ויש לזה סמך מירו' דמאי הנ"ל שלמעלה מתרנגולא דקסריון לא התקדש והכוונה לצפון ארץ הגולן (ואכמ"ל).
זה למדתי מניתוח וחקירה היסטורית ארכיאולוגית מעולה בספר 'ארץ היטורים' מ. הרטל, איש הגולן.

ג. ארץ הגולן היא חלק מארץ עבר הירדן המקודשת כפי שנאמר בברייתת התחומין, אך מגובה של 700+מ' ואילך, כנ"ל, אין גידולים מלבד מרעה לבהמות (ולכן לא ישבו שם!). כמו"כ רמת הגולן שהיא דרום ארץ הגולן רובו ככולו לא התקדש בקדושת עולי בבל מלבד ז' עיירות ותחומם. אך אם לגבי יציאה חוץ לתחום עולי בבל, אף לכהנים מותר לכתחילה, שהרי הרמה היא 'מובלעת' שלא גזרו עליה טומאת ארץ העמים, כדאיתא בתוספתא נגעים ר"פ י"ח להדיא.

ועדי הכשרויות לא מקפידים שלא לעשר מתחום עולי מצרים על תחום עולי בבל, ולכן אין להם בעיה עם רוב הענבים המשובחים הגדלים ב'רמה' שאין יודעים אם נתקדשו בקדושה שניה או לא, וכן אולי משמע גם מהחזו"א בכ"מ, אבל דבר זה צ"ע, וראה בספרו הקטן רב האיכות של ר"י בויאר קיצור הל' תו"מ, במקורות לפרק ב. וגם צ"ע מעוד סיבות.