שבועות לא.
מנין לשנים שבאו לדין אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלית בת מאה מנה שאומרין לו לבוש כמותו או הלבישהו כמותך ת"ל מדבר שקר תרחק.
שו"ע חו"מ יז-א
בצדק תשפוט עמיתך (ויקרא יט, טו), איזהו צדק המשפט, זו השוויית שני הבעלי דינים בכל דבר. לא יהא א' מדבר כל צרכו, ואחד אומר (לו): קצר דברך. ולא יסבירו פנים לאחד וידבר לו רכות, וירע פניו לאחר וידבר לו קשות. ואם היה אחד מהם מלובש בגדים יקרים והשני מלובש בגדים בזויים, אומרים למכובד: או הלבישהו כמותך, או לבוש כמוהו.
ועי"ש במפרשים ובנו"כ, מש"כ למה בזמנינו לא חיישי' לזה כ"כ ואין מעמידין הדת על תילה בענין זה, כי לא מצוי איצטלית יקרה כ"כ, ובהפרש מועט יותר כבר אין חשש, עי"ש באריכות.
עכ"פ התעוררתי, כאשר יש דין תורה בין איש נשוא פנים ונכבד, לבוש באיצטלא דרבנן אצילית, ובין שכינו הלבוש בבגדי עבודה פשוטים, ומראהו כאסופי מן הרחוב, כיצד ייעשה כאן צדק המשפט.
ואולי בזמנינו שאין עושים דין ומשפט רק פשרה הקרובה לדין, שמא בכלל לא נאמרה ההלכה הנ"ל?