תפילין דר"ת בבין השמשות דר"ת

[הצעיר באלפי]

ידוע התרגיל של לשיטתו בזה, דהיינו:
האם שרי להניח תפילין דרבינו תם עד או בבין השמשות דרבינו תם (להסוברים דשרי להניח תפילין בביש"מ עי' א"ר ועוד), גם מי שנוהג לקולא ולחומרא כדעת הגאונים,
והיינו ממנ"פ, אי אלו תפילין הנכונים, הרי לרבינו תם עדיין יום הוא, ואי לאו, א"כ הרי אין איסור להניחם בלילה ממש ג"כ.
ודנים בזה בבי מדרשא לכאן ולכאן.
האם מישהו ראה איזה מאמר או בירור בנושא שיכול להעלותו לכאן,
יישר כח גדול !

[בברכה המשולשת]

נכב"ב. הלא כן?

[דרומי]

הזכרתי ווארט יפה שאומרים בשם הרב מטשעבין, ששאלוהו האם מותר לעשות משהו עם תפילין דר"ת (אולי לאכול סעודה?), ואמר שיש רש"י שאומר שמותר.

התפלאו השומעים, והסביר: יש רש"י שאומר שהתפילין דר"ת פסולות, וממילא אין שום בעיה לאכול עמהם...

לעצם הענין יש להעיר (ומן הסתם כבר עמדת בזה) שהתפילין נקראים ע"ש ר"ת אבל יש עוד ראשונים שסבורים כמותו לענין תפילין, ויתכן שהם לא סוברים כדעתו לענין בין השמשות

[שברי לוחות]

מה הקשר בין שיטת רבינו תם בתפילין לשיטת רבינו תם בבין השמשות

ואיני מבין כלל את הסברא של ה'לשיטתו' בזה

[בברכה המשולשת]

הרי יש צד גדול מאוד לומר שתפילין דר"ת שלנו פסולים לפי ר"ת בגלל צורת הנחת הפרשיות, (והרדב"ז אכן קורא להם תפילין כסברת הריא"ף)

[הצעיר באלפי]

מסכים אבל אפשר להסברי השאלה קצת אחרת:
הרי אנו קיי"ל כרש"י, אך הרבה חוששין לרבינו תם, האם בשביל חשש זה ניתן לסמוך על זמן צאה"כ מאוחר יותר ממה שהוא נוהג בדרך כלל, כיון שאינו אלא חשש, או לא ?

ויש לציין דבאמת מצינו תרגיל כזה בכמה מקומות, אבל ברובם עכ"פ הלשיטתו הוא לגמרי, משא"כ בנידו"ד הרי לשיטת ר"ת התפילין דר"ת שלנו פסולות, כי הפרשיות עומדים ולא שוכבים כידוע !

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני, בעצם השאלה עוסק בספר הגיוני הלכה, אלא שצע"ג כאמור

[הצעיר באלפי]

למיטב זכרוני, בעצם השאלה עוסק בספר הגיוני הלכה, אלא שצע"ג כאמור

אפשר להעלות לכאן ?

[א' זעירא]

אנו איננו חוששים לשיטת רבינו תם מפני דנפיק מפומא דרבינו תם, כי אם מפני החשש שהוא הסדר הנכון שהיה מקובל בישראל מימי משה רבינו, ולכן ברור כי אין אפשרות להסתמך על דעתו לגבי ביה"ש כדי להניח תפילין עם הויות באמצע.
אם כל החשש היה לצאת ידי רבינו תם היינו צריכים להניח את הפרשיות שוכבות כדי לצאת לפי דעתו, ולפי רבינו תם אין אנו יוצאים בתפילין דר"ת.
אותו תרגיל ניתן לעשות גם לגבי קריאת שמע, לשיטת רבינו תם אפשר לצאת יד"ח גם מלפני צאת הכוכבים ולשיטתו מותר לקרוא קר"ש של ערבית לפני זמן צאה"כ של ר"ת. וה"ה לגבי טבילה, לפי ר"ת אין הנשים בימינו צריכות לטבול בלילה כי אם לחזור לביתן בלילה, ולשיטתו מותר לטבול לפני צאה"כ של ר"ת.

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני, בעצם השאלה עוסק בספר הגיוני הלכה, אלא שצע"ג כאמור

אפשר להעלות לכאן ?

אין לי. סליחה

[לולי דמיסתפינא]

במאזני צדק לרבי מנדל זילבער מדבר נמזה

וכן בושבה ישראל לרבי ישראל גרינברגר מאלעד מדבר מזה

[אשר ברא]

הרי אנו קיי"ל כרש"י, אך הרבה חוששין לרבינו תם, האם בשביל חשש זה ניתן לסמוך על זמן צאה"כ מאוחר יותר ממה שהוא נוהג בדרך כלל, כיון שאינו אלא חשש, או לא ?

זה לא קשור ל'לשיטתו'.

ובאמת יש לחלקו לב' שאלות.
א. כמו שכתבת.
האם מי שחושש לשי' הסוברים הויות באמצע וכגון יר"ש לפי הכרעת השו"ע, צריך להניחן מבעוד יום, וכפי ההכרעה העיקרית בענין גדר יום, או אינו צריך להחמיר כל כך ויכול להניחן - בבין השמשות או עכ"פ אם לדעה אחת עדיין יום או אפי' בלילה כל עוד שיש על מי לסמוך שהוא עדיין יום או בין השמשות.

ואף את"ל כצד א' עדיין יש להסתפק - אולי אם כשלדעת הסוברים שהוויות באמצע בעצמם הוא עדיין יום או בין השמשות וכו' אז יוכל להקל ולהמתין מלהניחם עד אז.
ואם כנים הדברים יש להסתפק אם דעת ר"ת גרידא די או צריך עוד כי אולי החומרא בתפילין לא תלוי בר"ת בעצמו והא ראי' שאין אנו יוצאין לשיטתו.

ב. בדיעבד אם לא הניחן אם יכול להקל ולהניחן בביה"ש כיון שמעיקר הדין ה"ה חספא בעלמא, ויש כמה שיטות שעדיין יום הוא, וכמה ס"ל שזמן תפילין עד צאה"כ, וספיקא בדרבנן הוא, ואולי אפי' בלילה כל עוד שי"א שיום הוא ואולי אפי' בביה"ש דר"ת כיון שמן הדין חספא הוא ויש סוברים שעדיין מותר ודרבנן הוא.

ואת"ל שמותר יש להסתפק אם צריך להחמיר ולהניחן כיון שלהרבה דעות כבר עבר זמנו ועד כאן לא מצינו שיר"ש יוצא ידי שניהם אלא בעוד יום שלכו"ע יוצא...

ויש לציין דבאמת מצינו תרגיל כזה בכמה מקומות, אבל ברובם עכ"פ הלשיטתו הוא לגמרי, משא"כ בנידו"ד הרי לשיטת ר"ת התפילין דר"ת שלנו פסולות, כי הפרשיות עומדים ולא שוכבים כידוע !

לא הבנתי מה זה משנה אם לשיטתו התפילין פסולות.

[ברזלים]

פעם טענתי לחסיד צאנז שלא מתפלל מעריב עד זמן ר"ת שר"ת עצמו כתב בברכות ב. שנוהגין להתפלל מעריב מבעוד יום.

[עתניאל בן קנז]

פעם טענתי לחסיד צאנז שלא מתפלל מעריב עד זמן ר"ת שר"ת עצמו כתב בברכות ב. שנוהגין להתפלל מעריב מבעוד יום.

ממש טענה חזקה ומשכנעת.

כאילו ש'דברי יציב' היה נכד של רבינו תם.

[לבי במערב]

ויש לציין דבאמת מצינו תרגיל כזה בכמה מקומות, אבל ברובם עכ"פ הלשיטתו הוא לגמרי, משא"כ בנידו"ד הרי לשיטת ר"ת התפילין דר"ת שלנו פסולות, כי הפרשיות עומדים ולא שוכבים כידוע !

לא הבנתי מה זה משנה אם לשיטתו התפילין פסולות.

משנה מאד. אא"פ לסמוך על דעת ר"ת בצה"כ לענין הנחת תפלין דר"ת [אם כל הנחת תפלין דר"ת הוא מצד ד' ר"ת] - אם לשי' התפלין פסולות (ובעצם אין אתה יוצא י"ח לפ"ד ר"ת).
מקוה שהצלחתי להסביר.

[שים-שלום]

לא השכלתי להבין מה הקשר בין שיטתו לעניין תפלין לשטתו לעיניין בה"ש.
בכ"א ידועה דעת הגר"א דשרי להשאר עטור בהם אף אחר צה"כ, וכן הוא כמדומני בשו"ע הרב

[לבי במערב]

ראה נוב"ת (או"ח סי' ד) שהשיב לשואלו מפ"מ לא חיישינן לד' ר"ת בפרשיות שוכבות, ותפלין דר"ת דידן אין פרשיותיהן שוכבות כ"א עומדות, כד' רש"י (ונמצא שהן פסולות לפ"ד ר"ת), וכ' שם בזה"ל:
"אם המדקדקים מחמירים לחוש לדעת רבינו תם במה שגם רבינו האי גאון ורבינו יוסף ט"ע [=טוב עלם] ושאר גאונים קיימו בשיטתי' כמבואר במנחות דף ל"ד ע"ב בתוס' בד"ה והקורא וכו' - ניחוש ג"כ לדעתו בשוכבות שאין לו מסייע משארי גאונים[?!]".
[והו"ד בקונ' אשכבתא דרבי להרה"ג רמ"ד ריבקין, ר"י תורה ודעת, ע' 79 (בהע'). עיי"ש]

[לבי במערב]

לא השכלתי להבין מה הקשר בין שיטתו לענין תפלין לשיטתו לענין בה"ש.

אין קשר, זה הנקודה.
ועי' בד' הנו"ב שהבאתי לעיל.

בכ"א ידועה דעת הגר"א דשרי להשאר עטור בהם אף אחר צה"כ, וכן הוא כמדומני בשו"ע הרב.

הא ודאי.
כל השאלה כאן היא אם מותר להניחן בבה"ש דר"ת. ופשיטא דאא"פ (ולא הועיל בזה מאומה), כי: א, תפלין דר"ת דידן פסולות הן לפ"ד ר"ת [ולכן אא"פ לומר הריני מניח תפלין אלו (שלפ"ד ר"ת) לשיטתו בצה"כ - כי לפ"ד אפשר להניחן גם בלילה ממש, שפסולות הן]. ולהוסיף - ב, גם אם בתפלין אנו מחמירין כד' ר"ת (במה שיש לו מסייע מגאונים), לא נקל בזמן צה"כ כדעתו, ובפרט שאין לו בזה מסייע משארי גאונים [ועי' בסדר הכנסת שבת שבסידור הרב, שדחה שם ד' ר"ת בבה"ש מכל וכל - מה"ט (וגם מטעם "שהוא נגד החוש לגמרי". עיי"ש)].

[תיקנתי מעט את הלשון בציטוטים]

[שים-שלום]

לא השכלתי להבין מה הקשר בין שיטתו לענין תפלין לשיטתו לענין בה"ש.

אין קשר, זה הנקודה.
ועי' בד' הנו"ב שהבאתי לעיל.

בכ"א ידועה דעת הגר"א דשרי להשאר עטור בהם אף אחר צה"כ, וכן הוא כמדומני בשו"ע הרב.

הא ודאי.
כל השאלה כאן היא אם מותר להניחן בבה"ש דר"ת. ופשיטא דאא"פ (ולא הועיל בזה מאומה), כי: א, תפלין דר"ת דידן פסולות הן לפ"ד ר"ת [ולכן אא"פ לומר הריני מניח תפלין אלו (שלפ"ד ר"ת) לשיטתו בצה"כ - כי לפ"ד אפשר להניחן גם בלילה ממש, שפסולות הן]. ולהוסיף - ב, גם אם בתפלין אנו מחמירין כד' ר"ת (במה שיש לו מסייע מגאונים), לא נקל בזמן צה"כ כדעתו, ובפרט שאין לו בזה מסייע משארי גאונים [ועי' בסדר הכנסת שבת שבסידור הרב, שדחה שם ד' ר"ת בבה"ש מכל וכל - מה"ט (וגם מטעם "שהוא נגד החוש לגמרי". עיי"ש)].

[תיקנתי מעט את הלשון בציטוטים]

אם כבודו טוען שפסולות הן, אמנם בלילה יוכל להניחם אך זאת משום שאין בל תוסיף שלא בזמן מצווה, אך להניחם ביום יהיה אסור מטעם זה.
ולדברי מרן דספק הוא, ולכן מניח שתיהן לא נאסר משום בל תוסיף ביום, ולעניין הלילה נשאר האם אפשר לצרף דעת ר"ת לספק ספיקא (ויש לציין שאין חשיבות לכך שבשני המקרים זו דעת ר"ת, דכל זה שייך גם אם היו אלו שני ראשונים שונים). כן לענ"ד.

[שים-שלום]

ראה נוב"ת (או"ח סי' ד) שהשיב לשואלו מפ"מ לא חיישינן לד' ר"ת בפרשיות שוכבות, ותפלין דר"ת דידן אין פרשיותיהן שוכבות כ"א עומדות, כד' רש"י (ונמצא שהן פסולות לפ"ד ר"ת), וכ' שם בזה"ל:
"אם המדקדקים מחמירים לחוש לדעת רבינו תם במה שגם רבינו האי גאון ורבינו יוסף ט"ע [=טוב עלם] ושאר גאונים קיימו בשיטתי' כמבואר במנחות דף ל"ד ע"ב בתוס' בד"ה והקורא וכו' - ניחוש ג"כ לדעתו בשוכבות שאין לו מסייע משארי גאונים[?!]".
[והו"ד בקונ' אשכבתא דרבי להרה"ג רמ"ד ריבקין, ר"י תורה ודעת, ע' 79 (בהע'). עיי"ש]

בשו"ת יבי"א ח"א סי' ג אותיות ה-ו הביא דבריו, הסביר מדוע חיישינן דווקא לסדר ולא לצורת ההכנסה

[לבי במערב]

אם כבודו טוען שפסולות הן (א), אמנם בלילה יוכל להניחם אך זאת משום שאין בל תוסיף שלא בזמן מצווה, אך להניחם ביום (ב) יהיה אסור מטעם זה.
ולדברי מרן דספק הוא, ולכן מניח שתיהן לא נאסר משום בל תוסיף ביום, ולעניין הלילה נשאר האם אפשר לצרף (ג) דעת ר"ת לספק ספיקא (ויש לציין שאין חשיבות לכך שבשני המקרים זו דעת ר"ת, דכל זה שייך גם אם היו אלו שני ראשונים שונים). כן לענ"ד.

(א) לא אני טוען - כ"א ר"ת עצמו.
(ב) להניחם ביום - אסור לפ"ד ר"ת (דלשי' הן פסולות), ומצוה לפ"ד הגאונים דקיימי בשיטתי' דהוויות באמצע [והני גאונים לא ס"ל כשיטתי' גבי פרשיו' שוכבות].
(ג) לפי הנ"ל [בס"ב] - אין כאן שום חשיבות לד' ר"ת (גם לא לס"ס, כי לשי' אי"ז ספק - כ"א ודאי - שמותר להניחן בלילה...).
[להעיר גם, דהא דמניחים תפלין דר"ת משום ספק, הוא לדעת הפוסקים (המחבר וכו'), אבל לדעת המקובלים (זה"ק, פע"ח וכו') הוא חיוב, ורק ב"תרי זוגי" יוצאים י"ח].

[שים-שלום]

[להעיר גם, דהא דמניחים תפלין דר"ת משום ספק, הוא לדעת הפוסקים (המחבר וכו'), אבל לדעת המקובלים (זה"ק, פע"ח וכו') הוא חיוב, ורק ב"תרי זוגי" יוצאים י"ח].

עיין מש"כ הרב ברדא בשו"ת חי"א שלשון חריפא נקטו, אך פשיטא שיוצאים ברש"י ושתיהם הוא הידור מצווה. צא ולמד מה שנוהגים המקובלים עצמם להניח תפלין תר"ת רק אחרי החתונה..
אף שמכיר אני ת"ח שקנה לבניו בהגיעם למצוות שתי זוגות כיוון דסבירא ליה דתרוייהו איצרכו מעיקר הדין

[עדיאל ברויאר]

כמדומני שלא נכתב פה במפורש ששיטת ר"ת לא התחילה מר"ת וממילא השאלה לא מתחילה. אם שני החידושים היו שלו בלבד, היה מקום לדון אם יש כאן ממ"נ או שהחשש הוא מצד הסברה בלבד ולא מצד מי שאמר אותה.

[פלוריש]

תפילין דר''ת בזמן ר''ת - הרב שי בן חיון. שו''ת אריאל א.pdf

(2.17 MiB) הורד 271 פעמים

[לבי במערב]

כמדומני שלא נכתב פה במפורש ששיטת ר"ת לא התחילה מר"ת וממילא השאלה לא מתחילה. אם שני החידושים היו שלו בלבד, היה מקום לדון אם יש כאן ממ"נ או שהחשש הוא מצד הסברה בלבד ולא מצד מי שאמר אותה.

כתבתי זה לעיל, במילים מעט אחרות - ואפשר שלא מספיק מפורשות:

(ב) להניחם ביום - אסור לפ"ד ר"ת (דלשי' הן פסולות), ומצוה לפ"ד הגאונים דקיימי בשיטתי' דהוויות באמצע [והני גאונים לא ס"ל כשיטתי' גבי פרשיו' שוכבות].
(ג) לפי הנ"ל [בס"ב] - אין כאן שום חשיבות לד' ר"ת (גם לא לס"ס, כי לשי' אי"ז ספק - כ"א ודאי - שמותר להניחן בלילה...).

*
שים-שלום, אני מתנצל: ע"מ להשיב לקושייתך בדיוק עלי לברר מעט, ולא אוכל להשיב בימים הקרובים (בלי קשר לבירור), כיון שלא אהי' בפורום.

[כרמי שלי]

אם כבודו טוען שפסולות הן, אמנם בלילה יוכל להניחם אך זאת משום שאין בל תוסיף שלא בזמן מצווה, אך להניחם ביום יהיה אסור מטעם זה.

לדבריכם יוצא אשר בקיום מצוה שלא כתיקונה, הנה לבד מה שמפסיד המצוה - גם עובר על בל תוסיף.
האם בתקיעה בשופר פסול או בנטילת לולב פסול יש משום ב"ת?

[שים-שלום]

אם כבודו טוען שפסולות הן, אמנם בלילה יוכל להניחם אך זאת משום שאין בל תוסיף שלא בזמן מצווה, אך להניחם ביום יהיה אסור מטעם זה.

לדבריכם יוצא אשר בקיום מצוה שלא כתיקונה, הנה לבד מה שמפסיד המצוה - גם עובר על בל תוסיף.
האם בתקיעה בשופר פסול או בנטילת לולב פסול יש משום ב"ת?

אינני מונח. צ"ע

[לבי במערב]

אם כבודו טוען שפסולות הן, אמנם בלילה יוכל להניחם אך זאת משום שאין בל תוסיף שלא בזמן מצווה, אך להניחם ביום יהיה אסור מטעם זה.

לדבריכם יוצא אשר בקיום מצוה שלא כתיקונה, הנה לבד מה שמפסיד המצוה - גם עובר על בל תוסיף.
האם בתקיעה בשופר פסול או בנטילת לולב פסול יש משום ב"ת?

כ' הלבוש בסי' לד (ס"ק ב): "ואין כאן משום בל תוסיף אלא כשעושה חמש בתים", ומשמע מדבריו שב"ת הוא בגופא דמצוה [כגון ה' פרשיות בתפילין או ה' מינין בלולב - כד' רש"י עה"פ מהספרי שם] - אבל לא כשמוסיף לעשות עוה"פ, ומצוה פסולה(!).
וראה לשון החינוך במצוה תנד "המניח שני תפלין כשרין עשוין כתקנם בראשו וכן הנוטל שני לולבין בידו" [אכן הלבוש שם (ס"ק ד) נסתפק בכגון דא (אם עובר בהנחת ב' זוגי תפילין מסדר א' יחד), אך הסיק ד"יש להחמיר שלא להוסיף כלל"], משמע מדבריו שרק כשמקיים מצוה א' כשרה ב"פ בב"א עובר על ב"ת, משא"כ כשיודע שה"ז פסול ושאינו מקיים בזה מצוה כלל.

ובאמת הוא פשוט: כל הגדר דב"ת הוא רק כשמעלה בדעתו שכ"ה המצוה, או שמה שעושה הוא מצוה (ע"ד הקורא מגילה על-דעת שהיא מצוה ממנין המצוות) - אבל כשעושה זה מחמת ספק, ויודע שהוא ספק (כבתפילין דר"ת לשי' הפוסקים) אינו עובר. וכן אם נוהג "מנהג טוב" או מקיים מצוה דרבנן או סתם מניח תפילין פסולות ותוקע בשופר פסול - ויודע שא"ז מצוה (מה"ת) - אינו עובר [לכו"ע, גם להרמב"ם].

[הצעיר באלפי]

לאחרונה נתיישב אצלי למה לא מצינו לגדולי האחרונים שדנו בשאלה פשוטה זו מלפני מאה שנה ויותר ??
ורק בארבעים שנה או קצת יותר מצינו לרבני זמנינו שהתחילו לדון בזה, הגם שגם לפינמאות שנים הלכו בתפילין דר"ת, וגם מח' הגאונים ור"ת בזמן ביהש"מ הוא עתיק, וכבר נחלקו בזה מלפני מאות שנה, ועצם הדבר שלא עלו על שולחן מלאכים שאלה פשוטה זו אומר דרשינו ?!?!?

אך היות שכידוע (ואכמל"ב, אך המפוסמות אי"צ ראיה) גם או שנהגו כר"ת בזמן ביהש"מ, מ"מ כשראו ג' כוכבים קבעו אותו ללילה, וכדעת מנחת כהן וכמבואר בשו"ת חתם סופר ועוד וכו', וא"כ יוצא מזה שזמן צאה"כ לר"ת ולגאונים שווה !!, רק שנחלקו בזמם התחלתה, להגאונים הוא בשקיעת החמה, ולר"ת הוא ג' רבעי מיל קודם לצאה"כ הנראית לעין, וא"כ אין כזה מציאות שכבר לילה להגאונים, ורק לר"ת הוא עדיין ביהש"מ ודו"ק.
ורק לאחרונה שהתחילו לעשות עסק משיעור ע"ב דקות שהוא כפשוטו בכל מקום בעולם, ובכל זמן בשנה, בין לקולא ובין לחומרא, (משא"כ המקומות שנהגו כן בעבר היה רק בתורת חומרא בלבד או מפני שגרו במקומות שהנשף הוא אכן קרוב לשיעור ע"ב דקות כידוע) אז נתעורר שאלה חדשה לגמרי שלא היה ידוע לגדולי הדור הקודם מלפני מאה שנה, והתחילו לדון בה כדרכה של תורה !
והבן הדברים כי עמוק הוא !!

[ברמן]

מה הקשר בין שיטת רבינו תם בתפילין לשיטת רבינו תם בבין השמשות

ואיני מבין כלל את הסברא של ה'לשיטתו' בזה

כת"ר צודק מאד. שאלתו מחדדת את השאלה האם עובדים אנו את הקב"ה נותן התורה, או שעובדים את תורתו של רבנו תם?!
כל דברי הראשונים והאחרונים הם הדרך שלנו לדעת מה ההלכה בה נותן התורה רוצה שננהג, וממילא אין קשר בין פסקיו של רבינו תם בענין תפילין לפסקיו בענין בין השמשות.

לאחרונה נתיישב אצלי למה לא מצינו לגדולי האחרונים שדנו בשאלה פשוטה זו מלפני מאה שנה ויותר ??
ורק בארבעים שנה או קצת יותר מצינו לרבני זמנינו שהתחילו לדון בזה, הגם שגם לפינמאות שנים הלכו בתפילין דר"ת, וגם מח' הגאונים ור"ת בזמן ביהש"מ הוא עתיק, וכבר נחלקו בזה מלפני מאות שנה, ועצם הדבר שלא עלו על שולחן מלאכים שאלה פשוטה זו אומר דרשינו ?!?!?

בדורות הקודמים לא נשאלה שאלה זו, כי בהם קיום המצוות היה פחות ענין "מפלגתי" של: "מפלגת רבינו תם"/"מפלגת מגן אברהם"/"מפלגת ביאור הגר"א"/"מפלגת מניחי תפילין דרבינו תם"/וכיו"ב.

[הצעיר באלפי]

מה הקשר בין שיטת רבינו תם בתפילין לשיטת רבינו תם בבין השמשות

ואיני מבין כלל את הסברא של ה'לשיטתו' בזה

כת"ר צודק מאד. שאלתו מחדדת את השאלה האם עובדים אנו את הקב"ה נותן התורה, או שעובדים את תורתו של רבנו תם?!
כל דברי הראשונים והאחרונים הם הדרך שלנו לדעת מה ההלכה בה נותן התורה רוצה שננהג, וממילא אין קשר בין פסקיו של רבינו תם בענין תפילין לפסקיו בענין בין השמשות.

לאחרונה נתיישב אצלי למה לא מצינו לגדולי האחרונים שדנו בשאלה פשוטה זו מלפני מאה שנה ויותר ??
ורק בארבעים שנה או קצת יותר מצינו לרבני זמנינו שהתחילו לדון בזה, הגם שגם לפינמאות שנים הלכו בתפילין דר"ת, וגם מח' הגאונים ור"ת בזמן ביהש"מ הוא עתיק, וכבר נחלקו בזה מלפני מאות שנה, ועצם הדבר שלא עלו על שולחן מלאכים שאלה פשוטה זו אומר דרשינו ?!?!?

בדורות הקודמים לא נשאלה שאלה זו, כי בהם קיום המצוות היה פחות ענין "מפלגתי" של: "מפלגת רבינו תם"/"מפלגת מגן אברהם"/"מפלגת ביאור הגר"א"/"מפלגת מניחי תפילין דרבינו תם"/וכיו"ב.

איה"נ דורנו לקה במחלה זו של מפלגות למיניהם גם בעניני הלכה ומנהג ואכמל"ב, אך השאלה מופנית לגדולי האחרונים שדנו בכל שאלה ונידון שנתעורר להם, ומספר ספרי השו"ת לפני מאה שנים ויותר הוא למאות ולאלפים, ולא מצינו שאף אחד (בדקו במחשבים) ידון בשאלה זו !!! ודבר זה אומר דרשינו !

[אחראי]

מה הקשר בין שיטת רבינו תם בתפילין לשיטת רבינו תם בבין השמשות

ואיני מבין כלל את הסברא של ה'לשיטתו' בזה

כת"ר צודק מאד. שאלתו מחדדת את השאלה האם עובדים אנו את הקב"ה נותן התורה, או שעובדים את תורתו של רבנו תם?!
כל דברי הראשונים והאחרונים הם הדרך שלנו לדעת מה ההלכה בה נותן התורה רוצה שננהג, וממילא אין קשר בין פסקיו של רבינו תם בענין תפילין לפסקיו בענין בין השמשות.

לאחרונה נתיישב אצלי למה לא מצינו לגדולי האחרונים שדנו בשאלה פשוטה זו מלפני מאה שנה ויותר ??
ורק בארבעים שנה או קצת יותר מצינו לרבני זמנינו שהתחילו לדון בזה, הגם שגם לפינמאות שנים הלכו בתפילין דר"ת, וגם מח' הגאונים ור"ת בזמן ביהש"מ הוא עתיק, וכבר נחלקו בזה מלפני מאות שנה, ועצם הדבר שלא עלו על שולחן מלאכים שאלה פשוטה זו אומר דרשינו ?!?!?

בדורות הקודמים לא נשאלה שאלה זו, כי בהם קיום המצוות היה פחות ענין "מפלגתי" של: "מפלגת רבינו תם"/"מפלגת מגן אברהם"/"מפלגת ביאור הגר"א"/"מפלגת מניחי תפילין דרבינו תם"/וכיו"ב.

איה"נ דורנו לקה במחלה זו של מפלגות למיניהם גם בעניני הלכה ומנהג ואכמל"ב, אך השאלה מופנית לגדולי האחרונים שדנו בכל שאלה ונידון שנתעורר להם, ומספר ספרי השו"ת לפני מאה שנים ויותר הוא למאות ולאלפים, ולא מצינו שאף אחד (בדקו במחשבים) ידון בשאלה זו !!! ודבר זה אומר דרשינו !

ולי הקטן נראה פשוט דהטעם שלא דנו בזה, מפני שלא היה נוגע בכלל, שהרי מי שהניח אז תפילין דר"ת היה ירא ושלם והניחו תיכף אחר התפילה. משא"כ בדורינו עתה שנשתנה דבר זה וגם אותן הרצין מביהמ"ד באמצע חזרת הש"ץ מניחין תפילין דר"ת, נתהווה שאלה חדשה.

[הצעיר באלפי]

כת"ר צודק מאד. שאלתו מחדדת את השאלה האם עובדים אנו את הקב"ה נותן התורה, או שעובדים את תורתו של רבנו תם?!
כל דברי הראשונים והאחרונים הם הדרך שלנו לדעת מה ההלכה בה נותן התורה רוצה שננהג, וממילא אין קשר בין פסקיו של רבינו תם בענין תפילין לפסקיו בענין בין השמשות.

לאחרונה נתיישב אצלי למה לא מצינו לגדולי האחרונים שדנו בשאלה פשוטה זו מלפני מאה שנה ויותר ??
ורק בארבעים שנה או קצת יותר מצינו לרבני זמנינו שהתחילו לדון בזה, הגם שגם לפינמאות שנים הלכו בתפילין דר"ת, וגם מח' הגאונים ור"ת בזמן ביהש"מ הוא עתיק, וכבר נחלקו בזה מלפני מאות שנה, ועצם הדבר שלא עלו על שולחן מלאכים שאלה פשוטה זו אומר דרשינו ?!?!?

בדורות הקודמים לא נשאלה שאלה זו, כי בהם קיום המצוות היה פחות ענין "מפלגתי" של: "מפלגת רבינו תם"/"מפלגת מגן אברהם"/"מפלגת ביאור הגר"א"/"מפלגת מניחי תפילין דרבינו תם"/וכיו"ב.[/quote]

איה"נ דורנו לקה במחלה זו של מפלגות למיניהם גם בעניני הלכה ומנהג ואכמל"ב, אך השאלה מופנית לגדולי האחרונים שדנו בכל שאלה ונידון שנתעורר להם, ומספר ספרי השו"ת לפני מאה שנים ויותר הוא למאות ולאלפים, ולא מצינו שאף אחד (בדקו במחשבים) ידון בשאלה זו !!! ודבר זה אומר דרשינו ![/quote]
ולי הקטן נראה פשוט דהטעם שלא דנו בזה, מפני שלא היה נוגע בכלל, שהרי מי שהניח אז תפילין דר"ת היה ירא ושלם והניחו תיכף אחר התפילה. משא"כ בדורינו עתה שנשתנה דבר זה וגם אותן הרצין מביהמ"ד באמצע חזרת הש"ץ מניחין תפילין דר"ת, נתהווה שאלה חדשה.[/quote]

אינו נכון כל כך שהרי המקובלים היו מניחים אותו בשעת מנחה כמבואר בכתבי אריז"ל וספרי הכוונות כידוע, ולכן שפיר איכא להאי חחשא, אך כיון שגם הסוברים כר"ת סברו כהמנחת כהן, נמצא דאין מקום לדון בזה.

[אחראי]

בספרי קבלה אין לי ידוע, אבל להמקובלים לא היה שום חשש, דמה שהניחו תפילין דר"ת במנחה זה היה פעם שנית [רק השמושא רבא הניחו פעם ראשונה במנחה], ואיך שיהיה ממש לכזה היה כוונתי, אלו שהם יראים ושלמים לא היה להם שאלות כאלו. ורק בימינו נולד דמות כזו.

[חזון-איש'ניק]

בב"י הל' נדה יש כיוצא בו גבי בדיקה עד מקום שהשמש דש דהסוברים דבעינן בדיקה כזו ס"ל דדי בראשון שביעי (כ"ה בזכרוני אם אינו מטעה אותי). אבל כבר דנו שפיר, כי כאן אינו ר"ת בלבד אלא גם הראב"ד ןהרא"ש וי"א רב האי גאון ועוד חבל ראשונים דס"ל כוותיה בזה, ועי' בנוב"י דלא עבדינן לגמרי כר"ת בכל הפרטים אלא בסדר הפרשיות.

הרי יש צד גדול מאוד לומר שתפילין דר"ת שלנו פסולים לפי ר"ת בגלל צורת הנחת הפרשיות, (והרדב"ז אכן קורא להם תפילין כסברת הריא"ף)

נקטינן דגם לר"ת כשר בדיעבד בהניחן בעמידה.

הזכרתי ווארט יפה שאומרים בשם הרב מטשעבין, ששאלוהו האם מותר לעשות משהו עם תפילין דר"ת (אולי לאכול סעודה?), ואמר שיש רש"י שאומר שמותר.

התפלאו השומעים, והסביר: יש רש"י שאומר שהתפילין דר"ת פסולות, וממילא אין שום בעיה לאכול עמהם...

לעצם הענין יש להעיר (ומן הסתם כבר עמדת בזה) שהתפילין נקראים ע"ש ר"ת אבל יש עוד ראשונים שסבורים כמותו לענין תפילין, ויתכן שהם לא סוברים כדעתו לענין בין השמשות

אינו מסתבר בכלל שהרב מטשעבין זצוק"ל פסק כן, דהרי היה חסיד דנקטו כהאריז"ל דאיתא להאי והאי ותרווייהו כשרים.
ועובדא הוי דאחד שאל את מרן החזו"א אם צריך להתענות כשנפלו התפילין דר"ת שלו, וענה התמיהה וכי בשביל דתפילין דר"ת הוא גרע קדושתו?! (ג"ז מזכרוני ממעשה איש)

[בברכה המשולשת]

הרי יש צד גדול מאוד לומר שתפילין דר"ת שלנו פסולים לפי ר"ת בגלל צורת הנחת הפרשיות, (והרדב"ז אכן קורא להם תפילין כסברת הריא"ף)

נקטינן דגם לר"ת כשר בדיעבד בהניחן בעמידה.

היכן?

[חזון-איש'ניק]

הרי יש צד גדול מאוד לומר שתפילין דר"ת שלנו פסולים לפי ר"ת בגלל צורת הנחת הפרשיות, (והרדב"ז אכן קורא להם תפילין כסברת הריא"ף)

נקטינן דגם לר"ת כשר בדיעבד בהניחן בעמידה.

היכן?

מסבר כמו דלדידן לא פסלינן בדיעבד בהניחן מושכב.
וכ"כ בפירוש השערי תשובה סע' לב ס"ק כח.

[בברכה המשולשת]

נקטינן דגם לר"ת כשר בדיעבד בהניחן בעמידה.

היכן?[/quote]
מסבר כמו דלדידן לא פסלינן בדיעבד בהניחן מושכב.
וכ"כ בפירוש השערי תשובה סע' לב ס"ק כח.[/quote]

אעיין בעז"ה

[הבוחר בעלום]

הזכרתי ווארט יפה שאומרים בשם הרב מטשעבין, ששאלוהו האם מותר לעשות משהו עם תפילין דר"ת (אולי לאכול סעודה?), ואמר שיש רש"י שאומר שמותר.

התפלאו השומעים, והסביר: יש רש"י שאומר שהתפילין דר"ת פסולות, וממילא אין שום בעיה לאכול עמהם...

לעצם הענין יש להעיר (ומן הסתם כבר עמדת בזה) שהתפילין נקראים ע"ש ר"ת אבל יש עוד ראשונים שסבורים כמותו לענין תפילין, ויתכן שהם לא סוברים כדעתו לענין בין השמשות

המעשה אירע קצת קודם, הנה הוא לפני כבודו, כמובא בספר בענייני תפילין דר"ת העומד לראות אור אי"ה.
הגה"ק בעל עטרת ישועה מדז'יקוב זצ"ל היה נוהג שלא לטעום מאומה לפני שסיים תפילתו ולימודו בתפילין, והיה זה בשעה מאוחרת ביום. עקב כך נחלש, והרופאים ציוו עליו לאכול מוקדם יותר, אך הוא סירב בכל תוקף. הציעו חסידיו שישאלו את הגה"ק בעל האהבת ישראל זצ"ל והסכים לעשות ככל שיורה. כששאלוהו אמר הלא זהו רש"י מפורש שמותר. כשמסרו את הדברים לעטרת ישועה סקר במחשבתו את כל הש"ס ולא מצא רש"י כזה, שלח לשאול אצת האהבת ישראל מה כוונתו, וענה הלא גם רש"י עצמו אכל לפני תפילין דר"ת.

[שיבר]

מקובץ תל תלפיות, מנ"א תשע"ב, הג"ר מרדכי גרוס שליט"א

ללא שם.jpg (35.81 KiB) נצפה 10500 פעמים