מידי עוסקי בסוגיא זו בביצה לג,ב מתחזקת אצלי תחושה שישנה שיטה בראשונים שלא הבחינו בה עד עתה. אם יהיה למישהו כאן תרומה לביסוס שיטה זו זה יהיה נפלא בעיני!
ואכתוב בקיצור נמרץ.
בביצה לג ב הביאו ברייתא מחלוקת ר"א וחכמים אם קטימת קיסם לשם כלי, כגון לחצוץ את השיניים, היא בשבות לחכמים או בחטאת לר"א.
כמה ראשונים (רש"י רי"ד רא"ש רי"ו מ"מ) פירשו שמחלוקת ר"א וחכמים היא בקטימה ביד, שלחכמים הוא שבות משום שהוא כלאחר יד, אבל בסכין לדברי הכל חייבים חטאת. וכך סוגיא דעלמא.
אמנם בר"ח על המקום שם ואו"ז הל' יו"ט סי' שסב, ותוס' שבת קמו א ד"ה שובר ועירובין לד ב ד"ה ואמאי ומאירי ביצה שם בבית הבחירה, כתבו שלחכמים אין חייבים על קטימה חטאת ולא הזכירו שהיינו ביד ולא הזכירו שלדעתם בכלי חייבים. ועי' או"ז שם ובית הבחירה שם שכתבו שטעם שלחכמים פטור שקטימה הוא תיקון כלאח"י ולא הזכירו דוקא ביד. ועי' מאירי שם בסוף הסוגיא: פסקן של דברים, ומפרט דינים העולים ולא מזכיר ברמז שלדעת חכמים ביד חייבים, ועי' ריבב"ן לביצה שם הנדפס בגנוזות ח"ב עמ' קיח ובהערה שם: ולרבנן פטור דלא חשיב ליה כלי !, ואם כוונתו שקיסם אינו כלי, א"כ אפילו עם עשאו בכלי!
מכל זה יש לי את הרושם שלדעת הרבה ראשונים לחכמים אין חייבים על קיסם משום תיקון מנא בין תיקנו ביד בין תקנו בכלי!
אכן כ"ז איננו שווה לי כי לע"ע לא מצאתי בשום מקום שיציינו שיטה כזו וכל מה שכתבתי הוא כמובן אינו מוכרח. (דסתם קטימה ביד, וכו' וכו') ועי' רוח אליהו (חאקו) בד' הר"ן ביצה שם, אבל ד' אינם מוכרחים כמו שהרגיש בעצמו.
-----
המשך יבוא בל"נ!