שיטה חדשה בדין קטימת קיסם בשבת?

[איש_ספר]

מידי עוסקי בסוגיא זו בביצה לג,ב מתחזקת אצלי תחושה שישנה שיטה בראשונים שלא הבחינו בה עד עתה. אם יהיה למישהו כאן תרומה לביסוס שיטה זו זה יהיה נפלא בעיני!

ואכתוב בקיצור נמרץ.


בביצה לג ב הביאו ברייתא מחלוקת ר"א וחכמים אם קטימת קיסם לשם כלי, כגון לחצוץ את השיניים, היא בשבות לחכמים או בחטאת לר"א.

כמה ראשונים (רש"י רי"ד רא"ש רי"ו מ"מ) פירשו שמחלוקת ר"א וחכמים היא בקטימה ביד, שלחכמים הוא שבות משום שהוא כלאחר יד, אבל בסכין לדברי הכל חייבים חטאת. וכך סוגיא דעלמא.

אמנם בר"ח על המקום שם ואו"ז הל' יו"ט סי' שסב, ותוס' שבת קמו א ד"ה שובר ועירובין לד ב ד"ה ואמאי ומאירי ביצה שם בבית הבחירה, כתבו שלחכמים אין חייבים על קטימה חטאת ולא הזכירו שהיינו ביד ולא הזכירו שלדעתם בכלי חייבים. ועי' או"ז שם ובית הבחירה שם שכתבו שטעם שלחכמים פטור שקטימה הוא תיקון כלאח"י ולא הזכירו דוקא ביד. ועי' מאירי שם בסוף הסוגיא: פסקן של דברים, ומפרט דינים העולים ולא מזכיר ברמז שלדעת חכמים ביד חייבים, ועי' ריבב"ן לביצה שם הנדפס בגנוזות ח"ב עמ' קיח ובהערה שם: ולרבנן פטור דלא חשיב ליה כלי !, ואם כוונתו שקיסם אינו כלי, א"כ אפילו עם עשאו בכלי!

מכל זה יש לי את הרושם שלדעת הרבה ראשונים לחכמים אין חייבים על קיסם משום תיקון מנא בין תיקנו ביד בין תקנו בכלי!

אכן כ"ז איננו שווה לי כי לע"ע לא מצאתי בשום מקום שיציינו שיטה כזו וכל מה שכתבתי הוא כמובן אינו מוכרח. (דסתם קטימה ביד, וכו' וכו') ועי' רוח אליהו (חאקו) בד' הר"ן ביצה שם, אבל ד' אינם מוכרחים כמו שהרגיש בעצמו.

-----

המשך יבוא בל"נ!

[איש_ספר]

והנה הפתעה: בחזו"א שבת סי' נא, סימן מפורסם למדי, באות ו, כותב החזו"א בתוך הדברים כך:

דהתם (גבי קיסם) כיון דלחצוץ ג"כ לא חשיב בונה מה"ת ולא מכה בפטיש כיון דקוטם ביד, ואפשר דגם קוטם בכלי לא חשיב בונה כיון דענף עץ בעלמא הוא, לא שייך למיגזר בלהריח וכו'.

והנה דבריו המודגשים הם בהעלם מכל הראשונים שהזכרתי שקטימת קיסם בכלי הוא בחטאת. אמנם, ע"ד מליצת התומים ע"ד מרן ורמ"א שמן השמים סייעו שלא תצא שגיאה מת"י, אולי אפשר להעמיד דבריו כדברי אותם ראשונים שלענ"ד אכן סוברים שאין בקטימת קיסם חטאת, וכדברי ריבב"ן "דלאו כלי הוא" הדומים מאד לדברי החזו"א. ובמילים קצת יותר נורמליות: אע"פ שברור שדברי החזו"א שם הם בהעלם מדברי כל הראשונים הנ"ל, מ"מ ניתן להבין שהחזו"א בשעה שלמד הסוגיא באופן עצמאי, כך עלתה בדעתו. וגם זה לימוד חשוב.

[סעדיה]

והנה דבריו המודגשים הם בהעלם מכל הראשונים שהזכרתי שקטימת קיסם בכלי הוא בחטאת. אמנם, ע"ד מליצת התומים ע"ד מרן ורמ"א שמן השמים סייעו שלא תצא שגיאה מת"י, אולי אפשר להעמיד דבריו כדברי אותם ראשונים שלענ"ד אכן סוברים שאין בקטימת קיסם חטאת.

החזו"א לשיטתו חו"מ סי' ט"ו

[איש_ספר]

יש"כ.

דבר נוסף מעניין.

בפולמוס פתיחת הפקקים בשבת, טענו כמה מהפוסקים, שאין כאן כלי כלל, שפקק אינו חשוב כלי שהרי נזרק לאשפה עם סיום השימוש וכל כה"ג אינו חשוב כלי.
טען לעומתם הגרשז"א ראיה נצחת, שהרי קטימת קיסם חשוב כלי, ולדברי הכל יש בו שבות, וביותר שעד כאן לא אמרו חכמים שהוא שבות בלבד ולא חטאת, אלא משום דביד חשיב כלאח"י אבל כאן שדרכו בכך אפשר שהוא בחטאת!

ועתה לדעת ראשונים אלו אולי חטאת אין בפתיחת הפקק.


נכתב מתוך תקוה שמא תוספת הנופך האקטואלי תביא מישהו לבדוק אחר דברי...

[ארזי ביתר]

ניתן להבין שהחזו"א בשעה שלמד הסוגיא באופן עצמאי, כך עלתה בדעתו. וגם זה לימוד חשוב.

בהחלט הגיוני.

אני מקווה שאין דעתך להעמיד שיטת החזו"א בפ"ע מול שיטת ראשונים. אא"כ כנים דבריך שסמך לדבריו בראשונים אחרים.

[פלתי]

ניתן להבין שהחזו"א בשעה שלמד הסוגיא באופן עצמאי, כך עלתה בדעתו. וגם זה לימוד חשוב.

בהחלט הגיוני.

אני מקווה שאין דעתך להעמיד שיטת החזו"א בפ"ע מול שיטת ראשונים. אא"כ כנים דבריך שסמך לדבריו בראשונים אחרים.

די ברור שכוונת הראי"ס דוקא כמו שרצית לשלול. ואין בזה תימה.
עכ"פ לא הבנתי מה הקשר בין קטימת קיסם לבין פקק. בשלמא לענין הא דנזרק לאשפה עם סיום השימוש, מוכח מקיסם שמ"מ חשיב כלי לדעת הסוברים כן. מ"מ לדעת הסוברים שקיסם אינו חשיב כלי, מאן יימר שלגבי פקק יסברו שאינו חשיב כלי?

[איש_ספר]

עכ"פ לא הבנתי מה הקשר בין קטימת קיסם לבין פקק. בשלמא לענין הא דנזרק לאשפה עם סיום השימוש, מוכח מקיסם שמ"מ חשיב כלי לדעת הסוברים כן. מ"מ לדעת הסוברים שקיסם אינו חשיב כלי, מאן יימר שלגבי פקק יסברו שאינו חשיב כלי?

הצדק איתך, כל שכתבתי הוא רק שראיית הגרשז"א שכלי ח"פ הוא בחטאת, מקיסם, אזלא לה לפי ד' הראשונים הנ"ל (אם אכן סוברים כך).
ומשתיקתך הלא אופינית, המצורפת לגאונותך, אני מבין שלא מצאת סמוכות לעיקר הדברים, שלחכמים אף בכלי אין חייבים חטאת. מצער מאד.