הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ה' אוגוסט 24, 2017 10:25 pm
הנושא יכול להתפצל לענפים רבים, אבל ע"מ להתמקד אשאר בדוגמא של הרב פותח האשכול, בעניין שכר מינימום.
א. לא צריך להגיע לדינא דמלכותא וכו'. יש בתי דין חשובים שפוסקים לטובת העובד במקרים מסויימים כגון פיצויים, מבלי "דינא דמלכותא וכו'
ב. לא כ"כ פשוט שזה תלוי רק בהסכמות של הצדדים. והסיבה לכך יכולה נעוצה בכמה סיבות משפיעות. המעביד יודע שאם ייתפס על ידי המדינה הוא ייקנס בקנסות כבדים וגם יצטרך להשלים לעובד את החסר (ומה שבינתיים נוהג כך זה "זמן שאול"... ואולי ירחם...). ואין המעביד יכול לטעון שלא חשש שיתפסוהו, כי משרדי החינוך ועוד עושים ביקורות יזומות ותכופות בעניין זה ורוב/כל העולם יודע על כך. וכן, העובד יודע שיש בידו להוציא את שמגיע לו ע"י בית המשפט (וממילא מה שמסכים אין זה אלא מהשפה ולחוץ).
ג. שניהם יודעים, שיש בתי דין שפוסקין בכה"ג לטובת העובד, ויש גם רבנים שמתירים לפנות לערכאות כאשר אין אפשרות להוציא בדיינים (כשאינו נגד דין תורה).
ד. במקרה שלא התנו כלום, כמה יהיה השכר, נראה פשוט לכאורה, שהמעביד יהיה חייב מינימום שכר מינימום, כי רובם ככולם קיבלו על עצמם כהסכמה כללית את עניין זה.
ה. אחר כל הדברים האלה, לוחץ המעביד על העובד המסכן שמשווע לעבודה, והעובד אמנם כביכול "חותם" על התנאים, אך פשוט וברור שלא מסכים להם, והרי זה כמין מודעא ידועה לכולם המבטלת את ויתורו ומחילתו (שזה בסיס ההבנה לכאורה של תנאי שבממון שקיים) - שאינם חלים כלל וכלל.
והסיבות כאמור: המעביד יודע ומחשיב אף את עצמו כ"עבריין" לפי חוקי המדינה, ורק מנסה להתחמק זמנית. וגם העובד יודע זאת (וא"כ ה"מודעא" של העבד ברורה. למה שיסכים ל"גזילה" ממנו). וכן, העובד לא אכפת לו לומר מהשפה ולחוץ ש"מסכים" לתנאים, כאשר יום למחרת עתידו של המעביד תלוי "בידו" מחשש בתי המשפט וכו'...וא"כ גם זה מבסס את ה"מודעא" הידועה לכולם.
רובם ככולם גם יודעים שבמקרה שלא התנו, אז יצטרך לשלם שכר מינימום, כלומר רובם ככולם הסכימו שזה גובה השכר המקובל, וא"כ מה שבכל אופן הסכים העובד במקרה אחר לתנאים הפחותים, אין זה אלא שנכנע ללחץ כדי להכנס "ולשים רגל" במקום העבודה, אבל בשום פנים לא חשב לוותר על זכויותיו.