דעת_האברך כתב:Re: האם יש לחוקי המקרקעין תוקף של מנהג המדינה?
הוה אמינא כתב:כל תנאי שבממון קיים, אפילו מתנה על חיוב ממון האמור בתורה, ואם זה בנוגע לממון לא תקף הכלל של מתנה על מה שכתוב בתורה.
האם לדעתך יתכן שמתנה בממון על מה שכתוב בחוק יהיה דינו שונה והתנאי בטל כמו מתעמשכב"ת
הוה אמינא כתב:כל תנאי שבממון קיים, אפילו מתנה על חיוב ממון האמור בתורה, ואם זה בנוגע לממון לא תקף הכלל של מתנה על מה שכתוב בתורה.
האם לדעתך יתכן שמתנה בממון על מה שכתוב בחוק יהיה דינו שונה והתנאי בטל כמו מתעמשכב"ת
אלא שיש לדון, האם אמירת המנהל למלמד "זכותי לשלם לפי יכולתי ואין באפשרותי לשלם... הרי שהכל כלול במשכורת", מתפרשת כתנאי שבממון וההלכה היא שתנאו קיים.
דהיינו, אע"פ שיש למלמד זכות מוקנית מכח דינא דמלכותא, אבל במידה והתנה המנהל כדין, תנאי שבממון שיבטל את זכותו של המלמד, תנאו קיים.
ונראה, מכיון שלפי החוק אין תנאי כזה תופס ואפילו התנה מפורשות שלא יהיה זכאי המלמד לזכויות המוקנות לו כחוק, על פי החוק אין תנאי כזה תקף, כפי החוות דעת שהציג היועץ המשפטי של השיפוט הרבני עו"ד הרב שמעון יעקבי, ובו נכתב ש"חוקי מגן" המסדירים את שוק העבודה בישראל, המיוחד בחוקי המגן הללו הוא מעמדם ה"קוגנטי" כלומר המוחלט, משמעות הדבר, שלא ניתן למעשה לוותר על זכויות אלו, לצמצם אותם או להתנות עליהם, לרבות לא על-ידי העובד עצמו.
ומכיון שדינא דמלכותא דינא, ממילא גם לפי ההלכה התנאי בטל.
ממרומי היער כתב:יש מי שיכול לעשות טבלה וסדר, לאיזה בית דין יש השקפה סוציאלית - בעד שכר מינימום, ואיזה בית דין נוקט שאם היה הסכמה, אזי אין לחוק שכר מינימום משמעות הלכתית?
מה דעתם של הבי"ד של ר' ניסים? בי"ד של הרב לוין? הבד"צ העדה החרדית? ר' אשר וייס? בתי הדין הרבניים מטעם המדינה?
אגב סיפר לי משהו שהוא עבד כעורך במכון תורני כלשהוא, ותבע את המכון על קיפוח שכרו, ואי עמידה בתנאים מסויימים, בעצת מומחים הלה תבע את המכון בבית דין רבני בהנחה ודאית שהוא יזכה, ואיתרע מזלו, לדיין שישב על התיק יש לו בעצמו מכון תורני, וברור שהוא חשב שבמכון תורני אין לעובדים זכויות, כי אם הוא היה חושב ופוסק אחרת, אז הוא עצמו היה צריך לשלם לכל עובדיו הרבה מאד כסף שהוא לא תכנן לשלם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 256 אורחים