משך חכמה פ' אמור - כבר אמרו במסכת ביצה (ל, א) דהני דאכלי ושתי בערב יוכ"פ עד חשכה ולא מחינא בהו, משום דמוטב יהיו שוגגים ואל יהיו מזידים. והכוונה, דהאיסור דהתוספות אינו רק בעשה, וכי מחינן בידייהו אפשר דיוכרחו ויסתכנו לאכול ביום הכיפורים, אחרי דלא אכלו קודם, דביום הכיפורים חייב כרת, לכן לא מחינא בהו, ומוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים.
פירוש מחודש ומענין. יש לכם מה להוסיף או לציין ע"ז?