סיפור מופלא על רבינו החזו"א

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » ב' ספטמבר 11, 2017 2:23 pm

לא יצא שום קצף על פגיעה באיזה צדיק.
סה"כ הופנו כמה אצבעות להמחשה על המוסר הכפול הנהוג במחוזותינו.
כיצד אותו סיפור בדיוק עשוי לשמש עילה לבודד מחוץ לתחום צדיק אחד, ומצד שני להפוך לכותרת של סיפור מופלא על צדיק אחר, כאשר ההבדל המהותי היחיד הוא השתייכות למחנה המקובל עלי.
כפי שכבר ציינתי, אני נמנה על משפחת האחיעזר וכן גדלתי על ספרי החזון איש באופן מובהק. ובכל זאת...

בערל · הודעהעל ידי **בערל** » ב' ספטמבר 11, 2017 2:48 pm

מיכאל1 כתב:אדרבה
יפתחו נא אשכול צמוד שכותרתו תהיה "בשביל עבודת הצדקה אני מאחר את זמן תפילה" שכידוע זה היה הסברו של ר' אהרון קדוש ה' מבעלזא על איחור זמן התפילה,

הבל הבלים
דברים שלא נאמרו מעולם זוכים להיות "דברים ידועים"

הגיון ליבי

בערל כתב:
מיכאל1 כתב:אדרבה
יפתחו נא אשכול צמוד שכותרתו תהיה "בשביל עבודת הצדקה אני מאחר את זמן תפילה" שכידוע זה היה הסברו של ר' אהרון קדוש ה' מבעלזא על איחור זמן התפילה,

הבל הבלים
דברים שלא נאמרו מעולם זוכים להיות "דברים ידועים"

אשמח מאוד אם 'מיכאל' יעלה לנו מקורם של דברים ידועים אלו

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ב' ספטמבר 11, 2017 2:57 pm

אני מציע שכל מי שבאמצע דיון באשכול בביהמ"ד מרגיש שהוא ממש חייב לדחוף את תובנותיו המעמיקות על היחס בין החזו"א לאדמורי"ם וכדו', יתכבד לפתוח ע"ז אשכול נפרד בפורום חסידות ומתנגדות [ואם זה ממש דחוף לו, יוכל להכניס כאן קישור] וישאיר את השפויים במנוחה. הרי מרגע שזבובי כו' אלו נכנסים לענין אפסו הסיכויים להמשיך לדון כאן דיון נורמלי.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' ספטמבר 11, 2017 3:10 pm

כבר כתבתי לעיל שזו בדיוק הנקודה - על כך שכאשר דנים במנהג של צדיק אחר הוא מיד יכנס ל'אסקפלריא' ולא ישאירו אותו במנוחה ב'בית המדרש'.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ב' ספטמבר 11, 2017 3:17 pm

גם על השאלה החשובה הזו אתה יכול לפתוח אשכול נפרד [לא שאני חושב שזה יעזור למישהו, אף אחד לא משתכנע מכל הויכוחים בנושאים האלו], מה זה קשור לאשכול הזה?

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' ספטמבר 11, 2017 3:33 pm

רעיון טוב. בפעם הבאה בעז"ה...

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » ב' ספטמבר 11, 2017 4:29 pm

שש ושמח כתב:אני מציע שכל מי שבאמצע דיון באשכול בביהמ"ד מרגיש שהוא ממש חייב לדחוף את תובנותיו המעמיקות על היחס בין החזו"א לאדמורי"ם וכדו', יתכבד לפתוח ע"ז אשכול נפרד בפורום חסידות ומתנגדות [ואם זה ממש דחוף לו, יוכל להכניס כאן קישור] וישאיר את השפויים במנוחה. הרי מרגע שזבובי כו' אלו נכנסים לענין אפסו הסיכויים להמשיך לדון כאן דיון נורמלי.

אין כאן נושא של הבדל בין היחס לחזו"א לאדמורי"ם.
הנושא הוא סטיה מההלכה והיחס לזה, אצל "השפויים". אם יש לך תשובה כהלכה הנך מוזמן להשיב. אם אין לך אתה לא חייב להגיב.

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ב' ספטמבר 11, 2017 5:08 pm

דרומי כתב:כבר כתבתי לעיל שזו בדיוק הנקודה - על כך שכאשר דנים במנהג של צדיק אחר הוא מיד יכנס ל'אסקפלריא' ולא ישאירו אותו במנוחה ב'בית המדרש'.

לגבי החזו"א אנחנו מנסים למצוא כל מיני הסברים על הנהגתו. וברור לכולם שהנהגה זו היתה שייכת לו בלבד. משא"כ לגבי שינה בסוכה ולגבי תפילה לאחר זמן, אם נמצא הסבר להנהגתו של האדמו"ר בפרט, איך זה אמור ליישב את הנהגת הכלל? כלומר, ברגע שהנהגות הצדיקים הפרטיות הופכות לנחלת הכלל, כבר אין לייחס להנהגה זו קדושה יתירה גבוה מעל כולם, וממילא מקומו באספקלריה.

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ב' ספטמבר 11, 2017 5:32 pm

פלתי כתב:
דרומי כתב:כבר כתבתי לעיל שזו בדיוק הנקודה - על כך שכאשר דנים במנהג של צדיק אחר הוא מיד יכנס ל'אסקפלריא' ולא ישאירו אותו במנוחה ב'בית המדרש'.

לגבי החזו"א אנחנו מנסים למצוא כל מיני הסברים על הנהגתו. וברור לכולם שהנהגה זו היתה שייכת לו בלבד. משא"כ לגבי שינה בסוכה ולגבי תפילה לאחר זמן, אם נמצא הסבר להנהגתו של האדמו"ר בפרט, איך זה אמור ליישב את הנהגת הכלל? כלומר, ברגע שהנהגות הצדיקים הפרטיות הופכות לנחלת הכלל, כבר אין לייחס להנהגה זו קדושה יתירה גבוה מעל כולם, וממילא מקומו באספקלריה.

דברי מר תמוהים בעיני
א. רוב ההנהגות המיוחדות של הצדיקים החסידיים נשארו נחלתם בלבד ולא הפכו לנחלת הכלל
ב. אם הנהגות מסוימות כן הופכות לנחלת הכלל אזי יותר מתבקש לדון בהם בבית המדרש מאשר בהנהגות של צדיק פרטי שף אחד לא מתיימר לחקות ואדרבה הנהגות אלו מקומן במשפחות סופרים ולא בבית המדרש
ג. אם מר כן צודק (בנגוד למה שכתבתי בא) שהנהגות האדמו"רים הפכו להנהגת כלל החסידים ולא כהחזו"א הרי שהדבר נובע מההבדל ביחס בין הרבי לחסידיו אצל החסידים לעומת המתנגדים

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ב' ספטמבר 11, 2017 6:26 pm

כדכד כתב:
פלתי כתב:
דרומי כתב:כבר כתבתי לעיל שזו בדיוק הנקודה - על כך שכאשר דנים במנהג של צדיק אחר הוא מיד יכנס ל'אסקפלריא' ולא ישאירו אותו במנוחה ב'בית המדרש'.

לגבי החזו"א אנחנו מנסים למצוא כל מיני הסברים על הנהגתו. וברור לכולם שהנהגה זו היתה שייכת לו בלבד. משא"כ לגבי שינה בסוכה ולגבי תפילה לאחר זמן, אם נמצא הסבר להנהגתו של האדמו"ר בפרט, איך זה אמור ליישב את הנהגת הכלל? כלומר, ברגע שהנהגות הצדיקים הפרטיות הופכות לנחלת הכלל, כבר אין לייחס להנהגה זו קדושה יתירה גבוה מעל כולם, וממילא מקומו באספקלריה.

דברי מר תמוהים בעיני
א. רוב ההנהגות המיוחדות של הצדיקים החסידיים נשארו נחלתם בלבד ולא הפכו לנחלת הכלל
ב. אם הנהגות מסוימות כן הופכות לנחלת הכלל אזי יותר מתבקש לדון בהם בבית המדרש מאשר בהנהגות של צדיק פרטי שף אחד לא מתיימר לחקות ואדרבה הנהגות אלו מקומן במשפחות סופרים ולא בבית המדרש
ג. אם מר כן צודק (בנגוד למה שכתבתי בא) שהנהגות האדמו"רים הפכו להנהגת כלל החסידים ולא כהחזו"א הרי שהדבר נובע מההבדל ביחס בין הרבי לחסידיו אצל החסידים לעומת המתנגדים

א. אפשר לקבל דוגמאות לכאלו שנשארו נחלתם ונכנסו לאספקלריא? אם טעיתי לא אבוש לחזור בי.
ב. אני התכוונתי לדוגמת מה שאשכול דנן מדבר, בהנהגה ששייכת ליחיד בלבד מחמת קדושתו, ולא שייכא כלל להמון העם, אשר הנהגה כללית בזה יהיה בעיני רבים כחוכא ואטלולא. משל היה כלל הציבור הליטאי נוהג שלא לברך על תפוח עקב הנהגת החזו"א.
אולי בכל אופן נבקש מהמנהלים היקרים להעביר דיון זה לאספקלריה.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ב' ספטמבר 11, 2017 8:54 pm

חיימשה כתב:
שש ושמח כתב:אני מציע שכל מי שבאמצע דיון באשכול בביהמ"ד מרגיש שהוא ממש חייב לדחוף את תובנותיו המעמיקות על היחס בין החזו"א לאדמורי"ם וכדו', יתכבד לפתוח ע"ז אשכול נפרד בפורום חסידות ומתנגדות [ואם זה ממש דחוף לו, יוכל להכניס כאן קישור] וישאיר את השפויים במנוחה. הרי מרגע שזבובי כו' אלו נכנסים לענין אפסו הסיכויים להמשיך לדון כאן דיון נורמלי.

אין כאן נושא של הבדל בין היחס לחזו"א לאדמורי"ם.
הנושא הוא סטיה מההלכה והיחס לזה, אצל "השפויים". אם יש לך תשובה כהלכה הנך מוזמן להשיב. אם אין לך אתה לא חייב להגיב.

[פעם אחרונה שאני מנסה להסביר]
אם לא הבנת, הנושא לא היה היחס לסטיה מההלכה, כו"ע [השפויים] יודעים שהחזו"א לא סטה מההלכה, והשאלה האם אנחנו מבינים הסבר הלכתי במעשיו, זאת אומרת שיש כאן נידון הלכתי נטו. לגבי אנשים אחרים, אם נראה לך שהם לא סטו מההלכה, גם אם אתה צודק, אתה יכול לכתוב את זה במקום אחר. משל למה הדבר דומה, למי שיביא רשב"א תמוה ויפלפל בדבריו. יבוא אחד ויצעק, "למה כשיש מגדל עוז תמוה לא מפלפלים כ"כ בדבריו, אלא דוחים את דבריו על אתר?", גם אם זה נכון, זה לא המקום.

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » ב' ספטמבר 11, 2017 9:08 pm

הטיעון המוחץ שלך מזכיר משום מה טיעונים של בית משפט העליון.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » א' ספטמבר 17, 2017 11:26 pm

אוצר החכמה כתב:הזכירו כאן: כמו שאנחנו עושים.
ורציתי להביא את שיטת ר' מנשה מאיליא תלמיד הגר"א בספרו אלפי מנשה (יש אשכול עליו כאן) שמי שאינו מכוון את פירוש המילות המינימלי כאדם האומר לחבירו איזה דבר, (לענ"ד הכוונה היא לכללות העניין ולא לדקדוק כל מילה ומילה כמו שביאר שם בעניין ההבדל בין פשט לפלפול) לא יצא כלל ולא עשה מאומה והרי הוא כמתעסק. ומה שחייבים בשמונה עשרה ומעכב בברכה ראשונה הוא שלא יחשוב בשום עניין אחר באותו זמן.
אבל לנושא האשכול זה לא יכול להיות הסבר על החזון איש.

: אלפי מנשה חלק ב' דף כה.PNG (69.33 KiB) נצפה 10815 פעמים

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » א' ספטמבר 17, 2017 11:30 pm

שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן א , אות ג

בהא דמצוות צריכות כוונה מבואר דסגי במה שמתכוין בתחלת עשיית המצוה דאמרי' שעל דעת הראשונה הוא עושה ויוצא ידי מצוה אף על גב שאינו מתכוין כל הזמן למצוה, ודבר זה לכאורה נוהג גם בקריאת שמע ותפלה וכדומה.

אך צ"ע דהתינח לענין כוונת מצוה אבל במי שקורא ק"ש או מתפלל י"ח ולבו בל עמו באופן שבמקצתם הוא טרוד במחשבותיו ואינו יודע ולא מרגיש כלל שהשפתיים נעות והפה ממשיך בק"ש ובתפלה עדיין צ"ע. כי לכאו' נראה דמתעסק גרע טפי וכמו"ש לענין שחיטה דלא בעי כוונה מ"מ מתעסק חשיב כחסרון בכח גברא וגרע טפי, וכן לענין שבת דבעינן מלאכת מחשבת מתעסק לאו כלום הוא, וכיון שכן אפשר דגם כאן ה"ז חשיב כאילו לא קרא כלל פסוק זה של קריאת שמע או אותה ברכה שבתפלה ולא מהני כלל בכה"ג מה שנתכוין בתחלה למצוה כיון דלגבי הקריאה של פסוק זה יש לנו לחושבו בההיא שעתא כהגיע לשכרותו של לוט הואיל ולא ידע כלל שהוא מדבר וכאילו דילג לגמרי פסוק זה, ועי' בחדושי רבנו חיים הלוי בפ"ד מתפלה שכתב דצריך כל אדם לכוין בתפלתו שהוא עומד לפני ד' ואם אינו רואה את עצמו שהוא עומד לפני ד' ומתפלל אין זה מעשה תפלה אלא הרי הוא בכלל מתעסק דאין בו דין מעשה וכאילו דילג לגמרי מלות אלה, ועיי"ש דסובר דהא דבעינן שידע שהוא עומד בתפלה מעכב בכל התפלה כולה ולא רק באבות, וגם מבואר בדבריו שם דאף מפני הטעם שמצוות צריכות כוונה ג"כ צריך שיכוין בכל הברכות שבתפלה ולא מהני מה שנתכוין בתחלת התפלה שכל התפלה כולה תהא למצוה, אפי' אם נתכוין כראוי בברכה ראשונה דאבות (וראה השגות החזו"א בגליונות לחדושי הגר"ח), וא"כ מי יאמר זכיתי.

והנה התוס' במס' ר"ה ט"ז ע"ב בד"ה ועיון, הביאו מהירושלמי ברכות פ"ב ה"ד א"ר חייא רבא מן יומא לא כוונית אלא חד זמן בעית מכוונת וכו' שמואל אמר אנא מנית פרחייא ר' בון בר חייא אמר אנא מנית דומסיא וכו' עיין שם, ונראה דצריכים לומר לפ"ז שאין הדברים כפשוטם, או רק חשבו מחשבות אלה ולא אמרו כלום באותה שעה.

אבל צ"ע ממה שאמרו בגמ' ובשו"ע /או"ח/ סי' ס"ד סעיף ד' היה עומד בוכתבתם שבפרשה שניה דאם התחיל למען ירבו ימיכם א"צ לחזור דסירכיה נקט ואתא, ותלינן דמסתמא אמר כפי הרגל לשונו לומר למען ירבו אחר וכתבתם שבשניה, וכמדומה דהאי דינא לא משכחת אלא במי שקורא ולא ידע כלל שהוא קורא דחשיב כמתעסק ואפי"ה יצא ידי קריאת שמע, ומשמע מזה שגם לענין מתעסק מועיל מה שנתכוין בתחלה וצ"ע. ומ"מ נראה דכ"ז דוקא למי שעושה מעשה ומדבר בפיו דשפיר אמרינן דכמו דמהני לענין כוונה מהני נמי להחלק שמדבר ואינו יודע כלל שמדבר, אבל מי ששומע מאחרים ונתכוין לצאת אם באמצע לא שמע חלק מהדברים שמעכבים גם בדיעבד וכ"ש בסוף הברכה דבכה"ג אפילו אם שמע את קול המדבר אך לא נתן כלל אל לבו לשמוע את התיבות מסתבר דאף להסוברים דיצא אף על פי שאינו מבין מ"מ בכגון דא לא יצא.

אנושי · הודעהעל ידי **אנושי** » א' ספטמבר 17, 2017 11:47 pm

גמ' ערוכה בברכות על החתן שאינו יכול להתרכז בקריא"ש שפטור ואף מומלץ שלא יקרא ונשאלת השאלה מדוע שלא יקרא כמונו בני הדור האחרון שאת הכוונה שלנו הם וודאי יכלו לברך וע"כ כמש"נ בדברי מרן זללה"ה שלעשות בפחות איכות לא שווה
אגב, רוב הספר כבר נמצא בסדרה שיצאה על החזו"א מעשה איש באחד החלקים מדור מיוחד מהרב שטינברג

עושה חדשות

מעט דבש כתב:שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן א , אות ג

ראה עוד כאן - https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=24216#p242189

עתניאל בן קנז

אוצר החכמה כתב:
דודי צח כתב:משהו מה'ריח' דלעיל:

לא מובן בכלל מה הדמיון. כאן באמת כך עיקר הדין שאסור לאכול לפני שמתפלל. ופשוט שעדיף להתפלל ביחידות. להיפך זה היה חידוש אם היה עושה להיפך. (וסומך על כל מיני קולות)

לתשומת לבך, מדובר על תפילת מנחה. אין איסור לאכול (לטעום פחות מסעודה) לפני מנחה.
הדמיון להאמור, שבגלל שהחזו"א ש'אינו ראוי', לאכול לפני מנחה, הוא ביכר להתפלל ביחידות.

יש איסור לאכול סעודה לפני מנחה.
אתה נותן עצות לחזון איש מי אמר שהיה יכול לעשות אותם. בדיוק לכן אמרו חז"ל שאין למדים הלכה מפי מעשה, וודאי וודאי שאין מסיקים מפי מעשה שכנראה מישהו נהג שלא כהלכה ומחדשים מזה מסקנות.

עתניאל בן קנז

אוצר החכמה כתב:יש איסור לאכול סעודה לפני מנחה.
אתה נותן עצות לחזון איש מי אמר שהיה יכול לעשות אותם. בדיוק לכן אמרו חז"ל שאין למדים הלכה מפי מעשה, וודאי וודאי שאין מסיקים מפי מעשה שכנראה מישהו נהג שלא כהלכה ומחדשים מזה מסקנות.

איני נותן עצות לחזו"א. ולא מתיימר להסביר את מעשיו.
בסה"כ ניסיתי להסביר את דעתו של מי שהעלה את הסיפור - ואת ההגיון שמאחוריו. שטענת כנגדו ש'לא מובן'.
אם דעתך שונה. זוהי זכותך. אבל זה לא הופך את דברי הזולת ל'לא מובנים'.

להזכירך, אף אחד לא חידש מזה מסקנות. בסה"כ ניסוע להעלות כאן סיפור נוסף ש'דומה' למה שמדובר עד עתה בפורום.

אני רואה שאין על מה להתווכח כאן.
הסיפור שהועלה כאן הוא סיפור על מקרה שהחזון איש נהג בצורה חריגה שלא מוזכרת בהלכה ואף אחד אינו נוהג כמוה ועל זה דנו כאן מה טעמו ההלכתי.
ואז באים ומספרים סיפור שהחזון איש נהג כמו שכתוב בשולחן ערוך וכמו שנוהג כל מי שמקפיד על ההלכה ואתה טוען ששני הסיפורים זהים.
בעיני זה לא מובן כנראה שבעיניך כן.

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » א' ספטמבר 24, 2017 1:03 am

[לא שייך לנושא, אבל לא רציתי לפתוח אשכול חדש]

ביטוי מעניין של החזו"א, שלכאו' אינו אלא מליצה, ואילו במקור החשוב בו הוא מובא: טעמא דקרא לגר"ח קנייבסקי שליט"א - על ראש השנה (עמ' רלח, במהדורה הנמצאת באוה"ח) אולי נראה שלא תפס אותו כמליצה גרידא.

: ללא שם.jpg (118.32 KiB) נצפה 10631 פעמים

עושה חדשות

לגבי המובא לעיל מ'אלפי מנשה', והזכירו שיש כעי"ז ברבינו יונה בברכות, אבל אם הכוונה לקטע המצוטט להלן, לכאו' אינו דומה.

דאפי' מי שסובר דמצות אינן צריכות כוונה ה"מ בדבר שיש בו מעשה שהמעשה הוא במקום כוונה כגון נטילת לולב (סוכה ד' מב א) דאמרי' מדאגבהו נפק ביה וכן כל כיוצא בזה אבל במצות שתלויה באמירה בלבד ודאי צריכה כוונה שהאמירה היא בלב וכשאינו מכוין באמירה ואינו עושה מעשה נמצא כמי שלא עשה שום דבר מהמצות

יניק וחכים

קצת פלא על כל........... חברי הפורום כאן ששכחו דברי מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שהובאו בספר "פניני תפלה" (לרב"צ קוק)
שנאמר לו סיפור זה על החזו"א (בספר כתוב גאון אחד כמדומני) ואמר לו מרן שאינו מאמין לסיפור.
אולי נצטרף לחוסר אמונתו של הגרי"ש ססיפור, ונחסוך את זה.
דרך אגב, הג"ר מאיר גריינימן מספר את הסיפור בדרשות כבר שנים ומעניין שרק עכשיו התעוררו כאן.

אני לא שמעתי את הדברים. ( עד שהביאו את זה כאן גם לא שמעתי את הסיפור המקורי)
וזה באמת ידיעה חשובה יש"כ.

עושה חדשות

: פניני תפילה.png (27.67 KiB) נצפה 10559 פעמים

לא נראה שאפשר לבנות ע"ז יותר מידי בכדי לערער את הידוע.
עכ"פ לרשימה הארוכה והמכובדת של המקבלים את הסיפור, צירפת גם את הגר"מ גרינמן.

מיכאל1 · הודעהעל ידי **מיכאל1** » ב' ספטמבר 25, 2017 9:15 pm

אם רוח הקודש הופיעה בבית מדרשו של הגרי"ש אלישיב אז נקבל.
אך על פי שנים עדים יקום דבר.

לגבי כוונת הגרי"ש, איני יודע למה החליט המלבה"ד לפרש באופן זה, ואולי תלוי אם תנועת הביטול הייתה ביד שמאל או ביד ימין.....

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ב' ספטמבר 25, 2017 9:40 pm

מענינת תגובתו של הגר"ד פוברסקי שאמר שהוא הכיר את החזו"א אבל לא עד כדי כך!
אם משום שידע לאמוד בדעתו. אם משום דרגתו הגבוהה בברכה, ואי משום ה'ברייטע פלייצעס' שלו.

מיכאל1 · הודעהעל ידי **מיכאל1** » ב' ספטמבר 25, 2017 10:12 pm

קו ירוק כתב:מענינת תגובתו של הגר"ד פוברסקי שאמר שהוא הכיר את החזו"א אבל לא עד כדי כך!

מה המקור לדברים אלו של הגר"ד פוברסקי?

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ב' ספטמבר 25, 2017 10:13 pm

מהספר הנ"ל בסוף הקטע.

מיכאל1 · הודעהעל ידי **מיכאל1** » ד' ספטמבר 27, 2017 3:22 pm

בערל כתב:
מיכאל1 כתב:אדרבה
יפתחו נא אשכול צמוד שכותרתו תהיה "בשביל עבודת הצדקה אני מאחר את זמן תפילה" שכידוע זה היה הסברו של ר' אהרון קדוש ה' מבעלזא על איחור זמן התפילה,

הבל הבלים
דברים שלא נאמרו מעולם זוכים להיות "דברים ידועים"

הגיון ליבי כתב:אשמח מאוד אם 'מיכאל' יעלה לנו מקורם של דברים ידועים אלו

סליחה על איחור התשובה שנמנע מחמת דברים שהיו קודמים במעלה.

עבודת הצדקה של מהרא מבעלזא כסיבה לאיחור זמן תפילה.PDF: (128.1 KiB) הורד 321 פעמים

בערל · הודעהעל ידי **בערל** » ה' אוקטובר 19, 2017 12:42 pm

מיכאל1 כתב:
בערל כתב:
מיכאל1 כתב:אדרבה
יפתחו נא אשכול צמוד שכותרתו תהיה "בשביל עבודת הצדקה אני מאחר את זמן תפילה" שכידוע זה היה הסברו של ר' אהרון קדוש ה' מבעלזא על איחור זמן התפילה,

הבל הבלים
דברים שלא נאמרו מעולם זוכים להיות "דברים ידועים"

הגיון ליבי כתב:אשמח מאוד אם 'מיכאל' יעלה לנו מקורם של דברים ידועים אלו

סליחה על איחור התשובה שנמנע מחמת דברים שהיו קודמים במעלה.
עבודת הצדקה של מהרא מבעלזא כסיבה לאיחור זמן תפילה.PDF

נאמר שם רק שלפני כל תפילה היה לו עבודה קדושה שעבד ביגיעה עצומה ולמעלה מדרך הטבע ובהזדמנות זו הרבה בצדקה, אבל לא שזו היתה העבודה הקדושה שעבורה איחר את זמן התפילה.
בספר הנ"ל (עמ' קיז) כותב מפורש שהסיבה לאיחור התפילה היתה מחמת חולשתו
ובספר בקודש פנימה (עמ' רכט) כותב שעבודת הצדקה לקח בכל יום עשר דקות עד רבע שעה.
ושם (עמ' קמו) כותב שמרן זי"ע ענה לכל מי ששאל אותו על איחור זמן תפלתו שמחמת היותו חולה מעיים הוא פטור לגמרי מלהתפלל וע"כ הוא יכול לאחר.

עושה חדשות

עושה חדשות כתב:לגבי המובא לעיל מ'אלפי מנשה', והזכירו שיש כעי"ז ברבינו יונה בברכות, אבל אם הכוונה לקטע המצוטט להלן, לכאו' אינו דומה.

דאפי' מי שסובר דמצות אינן צריכות כוונה ה"מ בדבר שיש בו מעשה שהמעשה הוא במקום כוונה כגון נטילת לולב (סוכה ד' מב א) דאמרי' מדאגבהו נפק ביה וכן כל כיוצא בזה אבל במצות שתלויה באמירה בלבד ודאי צריכה כוונה שהאמירה היא בלב וכשאינו מכוין באמירה ואינו עושה מעשה נמצא כמי שלא עשה שום דבר מהמצות

כעי"ז ראיתי כעת בחובה"ל, חשבון הנפש פ"ג, (אמנם יש שם גירסאות אחרות). ז"ל -
והחלק השלישי, חובות האברים בלבד, אין ללב בהם שום הכנסה, אלא הכוונה לאלהים בתחלת המעשה, כסוכה ולולב וציצית ומזוזה ושמירת השבתות והמועדים והצומות והדומה לזה ממה שלא יזיק העושה אותם טרוד לבו בזולת מעשהו, ובכגון זה אמרו חז"ל: מצוות אינן צריכות כוונה. אך בחובות הלבבות, שהזכרנו בהקדמת ספרנו זה, חייב לפנות לבו ממחשבות העולם וטרדותיו וליחד לבו ומצפונו לאלהים לבדו בעת ההיא, ולהרחיק מלבו כל דאגות העולם וליחד לבו בהשתדלותו לעשות לאלהים באותה שעה

**

על זהירות מופלגת מהזכרת שם ה' שלא כראוי,
יש ללמוד מ'הנהגתו' הנפלאה של עשיו, לפי ה'לימוד-זכות' של יצחק אבינו:

רמב"ן פ' תולדות כתב:גשה נא ואמשך בני - לשון רש"י, אמר בלבו אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו. וכן בבראשית רבה. ואני תמה, כי לא היה עשו רשע בעיני אביו, ואולי היה חושב בלבו כי בעבור היותו איש שדה ולבו על הציד, איננו מזכיר שם שמים מפחדו שלא יזכירנו במקום שאינו טהור ומבלי כוונה, ונחשב לו זה בעיני אביו ליראת שמים

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ב' נובמבר 20, 2017 12:34 am

מתוך ספרו של רבי אהרן גינוער, שמחתני ה' בפעלך, הנמצא בשלבי עריכה סופיים:
שוחחתי עם הגאון רבי מאיר גריינמן שליט"א, בעל "אמרי יושר", ושאלתיו מדוע אין תלמידים לרבנו החזו"א ב"אמונה ובטחון"?
השיב לי: "ההבדל בינו לתלמידיו הוא כמו ההבדל בין שזיף לירח, בכל תחום. אתה חושב שכל אחד מתענג בזכירתו מהבורא יתברך בשמחת גיל אין קץ, כמו שכתב בספריו? היתה לו דביקות עצומה בבורא. אני ראיתיו כמה וכמה פעמים כשהוא קורא קריאת שמע והוא רעד בגופו ואצבעותיו דא לדא נקשו".

החושב · הודעהעל ידי **החושב** » א' דצמבר 03, 2017 8:34 pm

בעיקר שאלת האשכול - מדוע לא בירך כשהיה חולה. איני יודע אם הובא כבר. בספר מעשה איש ח"ג עמ' קפא מובא בשמו שאדם הדואג לבריאות שלו, הרי הוא בגדר עוסק במצוה פטור מן המצוה

: Screenshot_32.png (19.09 KiB) נצפה 9447 פעמים

: Screenshot_33.png (19.19 KiB) נצפה 9447 פעמים

חזון-איש'ניק

אוצר החכמה כתב:הזכירו כאן: כמו שאנחנו עושים. ורציתי להביא את שיטת ר' מנשה מאיליא תלמיד הגר"א בספרו אלפי מנשה (יש אשכול עליו כאן) שמי שאינו מכוון את פירוש המילות המינימלי כאדם האומר לחבירו איזה דבר, (לענ"ד הכוונה היא לכללות העניין ולא לדקדוק כל מילה ומילה כמו שביאר שם בעניין ההבדל בין פשט לפלפול) לא יצא כלל ולא עשה מאומה והרי הוא כמתעסק. ומה שחייבים בשמונה עשרה ומעכב בברכה ראשונה הוא שלא יחשוב בשום עניין אחר באותו זמן.

אבל לנושא האשכול זה לא יכול להיות הסבר על החזון איש.

יש לציין שדעת הגר"ז ז"ל שמי שלא כיוון בעיקר הברכה (היינו ברוך אתה שם ומלכות ועל מה דקאי הברכה) לא יצא ידי"ח אפילו בדיעבד לשיטת השו"ע דפסק כרוב הראשונים דמי שאינו מבין לה"ק אינו יוצא בשמיעה, ולאו דוקא שמיעה אפילו אם אמר בפיו, (ולהלכה מודי דאינו חוזר דקיי"ל כרש"י דמי שאינו מבין לה"ק יוצא בשמיעה), ושאני תפילה דכל השמו"ע חשיב כברכה אחת לפיכך די בברכה ראשונה.ויש לציין דכ"מ גם בתשו' הרא"ש,
ושמא החזו"א ז"ל חשש או ס"ל כשיטה זו, לפיכך לא בירך, דאם לא יכוין יהא זה ברכה לבטלה ה"י.

שומע ומשמיע

עושה חדשות כתב:לגבי המובא לעיל מ'אלפי מנשה', והזכירו שיש כעי"ז ברבינו יונה בברכות, אבל אם הכוונה לקטע המצוטט להלן, לכאו' אינו דומה.

דאפי' מי שסובר דמצות אינן צריכות כוונה ה"מ בדבר שיש בו מעשה שהמעשה הוא במקום כוונה כגון נטילת לולב (סוכה ד' מב א) דאמרי' מדאגבהו נפק ביה וכן כל כיוצא בזה אבל במצות שתלויה באמירה בלבד ודאי צריכה כוונה שהאמירה היא בלב וכשאינו מכוין באמירה ואינו עושה מעשה נמצא כמי שלא עשה שום דבר מהמצות

למה זה לא דומה?

בקשר לדימוי לחתן. אפשר לחלק שלגבי עוסק במצווה, כל שצריך להוריד מכוונתו כבר יש סתירה בין מצווה למצווה ואז חשיב עוסק במצווה ופטור.
ויל"ע.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » א' יוני 02, 2019 11:32 pm

על שינוי בדרגת הכוונה הנצרכת, כל אחד לפי דרגתו הוא, ראיתי כעת בדברי היעב"ץ, ז"ל -

: היעב''ץ על כוונת קרי''ש.png (40.44 KiB) נצפה 7654 פעמים

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ב' יוני 03, 2019 7:31 pm

יניק וחכים כתב:קצת פלא על כל........... חברי הפורום כאן ששכחו דברי מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שהובאו בספר "פניני תפלה" (לרב"צ קוק)
שנאמר לו סיפור זה על החזו"א (בספר כתוב גאון אחד כמדומני) ואמר לו מרן שאינו מאמין לסיפור.
אולי נצטרף לחוסר אמונתו של הגרי"ש ססיפור, ונחסוך את זה

מדהים...

ראיתי כעת את התגובה הפותחת את האשכול, ורציתי לכתוב שגם אם המספר הוא גברא רבא, אין להאמין לסיפור, ואולי איזה פרט הוצא מהקשרו.

לאחר מכן ראיתי את התגובות הבאות, ושהגרח"ק מעיד על הסיפור, ומשכתי ידי מלהגיב. גם החברים פלפלו בזה בחכמה...

כעת אני שמח שכיוונתי לתגובתו של הגרי"ש אלישיב.

בכל אופן, החזו"א הוא מלאך אלוקים, וסברתו כסברת הראשונים. אם יש דבר לא מובן במעשהו, על זה נאמר "אם ריק הוא - מכם", ונמתין לתחיית המתים שיבאר לנו זאת בעצמו.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' יוני 03, 2019 7:45 pm

עושה חדשות כתב:על שינוי בדרגת הכוונה הנצרכת, כל אחד לפי דרגתו הוא, ראיתי כעת בדברי היעב"ץ, ז"ל -

היעב''ץ על כוונת קרי''ש.png

מתבקש ממנו וודאי. אבל לא נובע מזה שאם אינו יכול לעשות את שמתבקש ממנו שיהיה פטור מקיום המצווה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר