כמה שאלות בענין ירושלים

[ישא ברכה]

בעז"ה




א. האם לצורך קדושת ירושלים יש צורך בחומה, או שגם אם המקום המקודש אינו מוקף יש את כל דיני קדושת ירושלים.

ב. האם ידוע על הבדלים בין היות קדושת ירושלים לענין קדשים קלים ומעשר שני, לבין דיני ירושלים כמחנה ישראל לענין שילוח מצורעים.

ג. האם ידוע, האם היה הבדל בין גודלה של ירושלים בימי הבית הראשון לירושלים בימי הבית השני. וכן על ירושלים לאחר חורבן בית שני.

[עזריאל ברגר]

א. במדבר לא היתה חומה.
ב. שאר ערים המוקפות חומה - משלחים מתוכם את המצורעים.
ג. הארכיאולוגים אומרים שכן.

[בברכה המשולשת]

א. במדבר לא היתה חומה.
ב. שאר ערים המוקפות חומה - משלחים מתוכם את המצורעים.
ג. הארכיאולוגים אומרים שכן.

כהערה:
א. היו את עניי הכבוד.
ב. כמדומני ששאלת פותח האשכול היתה הפוכה: דהיינו האם דין מחנה ישראל של ירושלים שונה מדין מחנה ישראל של ערים המוקפ"ח גם לעניין זה, בגדר ולא בהלכה למעשה
(ואגב, ראיתי פעם נדון, איני זוכר היכן, שאולי גם בכל עיר מוקפ"ח אפשר לאכול קדק"ל אלא שיש בעיה של הוצאה במעבר עד לשם).

[החושב]

א. במדבר לא היתה חומה.

לא הבנתי מה הראיה מכך. דין מחנה ישראל יש לכל הערים המוקפות חומה (ודין ערים המוקפות חומה יש דווקא לאלה שמוקפות חומה).

לעיקר השאלה של ה'ישא ברכה' גם לא כ"כ הבנתי. לכאורה הוא דבר פשוט שתלוי במחיצות.
הנה למשל לשון הרמב"ם

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה טו
ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים אף על פי שאין שם חומות שהקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא.

הרי מבואר שלמאן דאמר לא קידשה לעתיד לבוא, אם נפלו המחיצות בטלה הקדושה.

[קו ירוק]

א. האם לצורך קדושת ירושלים יש צורך בחומה, או שגם אם המקום המקודש אינו מוקף יש את כל דיני קדושת ירושלים.
ב. האם ידוע על הבדלים בין היות קדושת ירושלים לענין קדשים קלים ומעשר שני, לבין דיני ירושלים כמחנה ישראל לענין שילוח מצורעים.
ג. האם ידוע, האם היה הבדל בין גודלה של ירושלים בימי הבית הראשון לירושלים בימי הבית השני. וכן על ירושלים לאחר חורבן בית שני.

א. תנינן בכמה דוכתי (שבועות טז. ועוד), אוכלים קדשים קלים ומע"ש אע"פ שאין חומה, לר' יהושע דס"ל קדושה ראשונה לא בטלה, וע"כ דבעי' חומה לקידוש, אבל א"צ חומה אחרי שקדשוה, ואף א"צ חומה לעזרות אחר שקדשו. ולר' אליעזר שם שעשו קלעים לעזרה ולבית, בהו"א ס"ל לסוגיא שצריך לקדשה שוב ע"י מחיצות. ומסתמא ה"ה לירושלים דבהא פליגי ר' יהושע ור"א, והרי ר' יהושע הזכיר נמי חומת העיר. (ומה שבאמת לא הזכיר ר"א גם קלעים לחומה י"ל משום דמסקי' דלצניעותא בעלמא הוא דעבידו, וא"כ ל"ש זה בחומת העיר).
ב. מדינא הכל מחנה ישראל, ומדיני מחנה ישראל שמצורעים משתלחים ממנה בעשה ולאו, ואוכלין בה קק"ל ומע"ש ונט"ר. ומה שייך הבדלים?
אבל יש נ"מ שאינה מדינא (שבועות טז.), שעמי הארץ אוכלים קק"ל בבצע העליון של ירושלים שלא נתקדש, משום דקיל בעינייהו זהירות באכילת קדשים וסגי להו במה שרבנן קראוה ירושלים.
ומה שהביא הרב ברכה משולשת כמדומה שזה מנ"ח, אבל זה מוקשה, וכי יעבור מצורע שם בלאו? וגם אינם נקראות לפני ה', ובמע"ש כתי' לפני ה' אלקיך תאכלנו שנה שנה. ובקק"ל במקום אשר יבחר ה'.
ג. תנינן בתוספ' סנה' פ"ג, וכן בשבועות טז. שתי בצעין היו בירושלים, והעליונה לא היתה בזמן בית ראשון ולא נתקדשה, והיא היתה לצפון העיר המקודשת, וחז"ל תיארו שהיתה תורפה של ירושלים שנוח משם לכבשה, והיא לצפון העיר המקודשת לכיוון שער שכם. ואכן החומה בסוף בית שני הגיעה לפאתי מאה שערים (רחוב החומה השלישית), ורבנן כינוה ירושלים, ועמי הארץ אוכלים של קדשים קלים שלא כדין.
מאי נ"מ ירושלים שלאחר חורבן, איזה מן ירושלים היא זו.
מהפן ההיסטורי שער שכם כיום הוא הגבול של "איליה קפטילינה" - ירושלים הרומית, ועליה נבנתה ירושלים הערבית והביזנטית עד שהתחילה להבנות העיר החדשה, שגם לה קוראים ירושלים להלכה, כיון שסמוכה לעיר מוקפת חומה מימות יהושע,
עד שכבר קוראים גם לנווה יעקב וגילה ירושלים.. מעין עתידה ירושלים שתתפשט עד דמשק.

[ישא ברכה]

בעז"ה

יש"כ למשיבים.

הרב ירוק, מש"כ באות ג' אכן על פניו אין משמעות מעבר לקדושה, בענין התוספתא שהבאת המהרי"ט מחדש שנהגו שם עשרה הלכות שבירושלים, כמו"כ יתכן שההלכה שהכל מעלין לירושלים קיים ג"כ על מקום זה.
מה שהתענינתי בקשר לגבולות העיר, יתכן משמעות ביחס לדין הכל מעלין לירושלים.

[איש גלילי]

פרזות תשב ירושלים (זכריה ב ח).

[קו ירוק]

לפי המהרי"ט (היכן הוא?) יתכן שגם מצורעים משתלחים משם מדרבנן.
אבל מהכ"ת שיחייבו מדיני חובת אשה ובעלה לכופם לעלות לחלק ירושלים שאין בה מעלה של לפני ה'. ואולי משום לא פלוג, וצ"ע. ועכ"פ א"ז מעלה לישב שם.
הר ציון, עיר דוד ומה שביניהם. הרובע המוסלמי על רחוב הגיא, בחלקו הדרומי. הרובע היהודי עד רחוב מעלה חילידיה (היכן ששובו בנים), היא ירושלים שלפני ה'. כל השאר לא ברור כמה.

פרזות תשב ירושלים (זכריה ב ח).

אמנם רש"י פי' פרזות תשב, מאין חומה כדי שיתישבו בה כל הבא ותגדל מיום אל יום. ובפשוטו היינו שלא תהיה כלל לעיר חומה, אך למאי דקיי"ל קדשה לעת"ל אין צריך חומה שוב כי מקודשת ועומדת (ולמ"ד ל"ק לעת"ל אפשר שיבנוה ויורידוה).
אבל לפי אב"ע ורד"ק, היינו מחוץ לחומה, ע"ש.

[ישא ברכה]

יש"כ למשיבים, עזרתם לי רבות.

ובאותו ענין,

האם יתכן שיש הבדלים בין קדושת ירושלים לדין מחנה ישראל, למשל למ"ד שגגין ועליות בירושלים לא נתקדשו האם לגבי דין מחנה ישראל ג"כ כך ומצורע יוכל לעלות כל ימי שילוחו מן המחנה? לא מסתבר, וא"כ מה הגדר של מחנה ישראל בירושלים, האם יש חכם שמדבר על זה?

הרב ברכה משולשת, אכן יש מהאחרונים שהעלה את הצד שהבאת, אבל לכאורה זה חידוש גדול כי אכילת קק"ל צריך דוקא ירושלים שרק היא נתקדשה לזה.

[עזריאל ברגר]

בסדר הרחבת ירושלים כתוב שעושים שתי תודות וכו'.
לא כתוב שצריכים לבנות חומה!!!

[קו ירוק]

אם כוונתך למשנה בשבועות יד. הרי שהוזכרו שם בנשימה אחת העיר והעזרות. שמא גם בעזרות לא בעינן חומה ?
דייקתי זאת מהגמ' שם טז. ראה לעיל. וכך דייק באופן אחר הרב "החושב", ראה לעיל.

אם מצורע יכול לעלות לגגות של ירושלים יכול לעלות לגגות של מחנה ישראל. למה לא? אלא שבמחנה ישראל במדבר לא היו בתים על אהלים, ואינם קרקע לומר לא נתקדשו גגותיהם.

[ישא ברכה]

לפי המהרי"ט (היכן הוא?) יתכן שגם מצורעים משתלחים משם מדרבנן.
אבל מהכ"ת שיחייבו מדיני חובת אשה ובעלה לכופם לעלות לחלק ירושלים שאין בה מעלה של לפני ה'. ואולי משום לא פלוג, וצ"ע. ועכ"פ א"ז מעלה לישב שם.
הר ציון, עיר דוד ומה שביניהם. הרובע המוסלמי על רחוב הגיא, בחלקו הדרומי. הרובע היהודי עד רחוב מעלה חילידיה (היכן ששובו בנים), היא ירושלים שלפני ה'. כל השאר לא ברור כמה.

פרזות תשב ירושלים (זכריה ב ח).

אמנם רש"י פי' פרזות תשב, מאין חומה כדי שיתישבו בה כל הבא ותגדל מיום אל יום. ובפשוטו היינו שלא תהיה כלל לעיר חומה, אך למאי דקיי"ל קדשה לעת"ל אין צריך חומה שוב כי מקודשת ועומדת (ולמ"ד ל"ק לעת"ל אפשר שיבנוה ויורידוה).
אבל לפי אב"ע ורד"ק, היינו מחוץ לחומה, ע"ש.

המהרי"ט נמצא ביור"ד סי' לז, אכן דבריו תמוהים.

יש לי צד שמחנה ישראל לא תלוי בקידוש לענין אכילת קדשים, אלא הוא קידוש בפני עצמו, אבל זה חידוש די מופקע.

[ישא ברכה]

בעז"ה


האם היכן שהיה שער ניקנור בבית המקדש השני היה באותו מקום שער בבית המקדש הראשון, (הרי תבנית הבית לא היתה אותו דבר) ואל"כ איך אמרו בגמ' שלא קידשו ומצורעים היו יושבים בו הרי להרמב"ם קדושה ראשונה קידשה והכל תלוי במה שקודש בימי שלמה.

[בברכה המשולשת]

לפי המהרי"ט (היכן הוא?) יתכן שגם מצורעים משתלחים משם מדרבנן.
אבל מהכ"ת שיחייבו מדיני חובת אשה ובעלה לכופם לעלות לחלק ירושלים שאין בה מעלה של לפני ה'. ואולי משום לא פלוג, וצ"ע. ועכ"פ א"ז מעלה לישב שם.
הר ציון, עיר דוד ומה שביניהם. הרובע המוסלמי על רחוב הגיא, בחלקו הדרומי. הרובע היהודי עד רחוב מעלה חילידיה (היכן ששובו בנים), היא ירושלים שלפני ה'. כל השאר לא ברור כמה.

פרזות תשב ירושלים (זכריה ב ח).

אמנם רש"י פי' פרזות תשב, מאין חומה כדי שיתישבו בה כל הבא ותגדל מיום אל יום. ובפשוטו היינו שלא תהיה כלל לעיר חומה, אך למאי דקיי"ל קדשה לעת"ל אין צריך חומה שוב כי מקודשת ועומדת (ולמ"ד ל"ק לעת"ל אפשר שיבנוה ויורידוה).
אבל לפי אב"ע ורד"ק, היינו מחוץ לחומה, ע"ש.

המהרי"ט נמצא ביור"ד סי' לז, אכן דבריו תמוהים.

יש לי צד שמחנה ישראל לא תלוי בקידוש לענין אכילת קדשים, אלא הוא קידוש בפני עצמו, אבל זה חידוש די מופקע.

נזכרתי עכשיו שיש מאמר בכה"ע המעיין על קדושת ערי חומה בכל כה"ג.

[קו ירוק]

המהרי"ט נמצא ביור"ד סי' לז, אכן דבריו תמוהים.

יש לי צד שמחנה ישראל לא תלוי בקידוש לענין אכילת קדשים, אלא הוא קידוש בפני עצמו, אבל זה חידוש די מופקע.

המהרי"ט גברא רבא, ואינני רואה דבריו כתמוהים. שמא רבנן הרחיקו ממנה מצורעים, כדי שיתנו נפשם על העיר (מאותו הטעם שקראוה ירושלים כדאמרי' בשבועו' טז).
אלא שלא מובן שם טעמו דפשיטא ליה שמשלחין ממנה מצורעין דלא גרע מערי חומה. ואי ערי חומה משלחין מצורעין רק מדרבנן ניחא, אבל להרמב"ם שאמנם אין לאו אבל יש עשה וישלחו מן המחנה, אזי אין הנידון דומה.

לענין שתי דינים בירושלים; מחנה ישראל ולפני ה', מהכ"ת. הרי הדינים כולם נזכרים יחדיו. וצריך ראיה.

האם היכן שהיה שער ניקנור בבית המקדש השני היה באותו מקום שער בבית המקדש הראשון, (הרי תבנית הבית לא היתה אותו דבר) ואל"כ איך אמרו בגמ' שלא קידשו ומצורעים היו יושבים בו הרי להרמב"ם קדושה ראשונה קידשה והכל תלוי במה שקודש בימי שלמה.

מי אמר שלא היה בית ראשון כבית שני? אמנם היו דברים שעשו בו כבית שלישי, אבל מידות הבית והעזרות לא התשנו, וגמ' בהרבה דוכתי שעשו קלעים להיכל ולעזרת היכן שהיו קודם לכן. כלומר עשו קלעים על שער ניקנור.

[עזריאל ברגר]

אם כוונתך למשנה בשבועות יד. הרי שהוזכרו שם בנשימה אחת העיר והעזרות. שמא גם בעזרות לא בעינן חומה ?

כשהרמב"ם מגדיר את העזרה, הוא כותב שעושים "מחיצה אחרת רחוקה ... כעין קלעי החצר", ומכאן שמחיצת העזרה מפורשת בתורה.
ולהעיר,שבשילה אכלו ק"ק ומע"ש "בכל הרואה" ולא בעו מחיצה!

[קו ירוק]

יש שמצביעים על שרידי מחיצה סביב כל הרואה בשילה, ונראין הדברים. אלא שזה בגובה י' טפחים (אמנם לא מצאנו רמז בש"ס דבשילה בעי' מחיצה). ויתכן שא"א לדמות מנוחה לנחלה. ושוב גם לא נצטרך לתי' של הרב ברכמ"ש שעננים במדבר היו מחיצה.
אבל ריהטא דגמ' שבעי' מחיצה לקידוש העיר.