עבד עברי קונה את עצמו בגרעון כסף, האם זהו קנין כסף רגיל ?

[ברוז]

שסגי בנתינת פרוטה והיתר הוי חוב.
או דנימא שקונה א"ע דוקא בגרעון כל הכסף וזהו דין פדייתו הנלמד מקרא והפדה.

[ביליצר]

הרי קיי"ל דאינו לוה ומשלם דכתיב והשיגה ידו ,
ואף אם נחלק בין בע"כ של אדון ללרצונו הרי כתבו התוספות דאין מחילה מועילה אף מרצון וע"כ דאין זה כשאר קניינים ,
ומאידך אפשר לשחרר ע"י שטר וע"י הפקר וי"א אף בחליפין ולכן צ"ע

[איש טלז]

יש בזה אריכות ואכמ"ל
נסתפקתי בקנה עבד עברי שש שנים לפני היובל והגרעון של כל שנה מנה ובטלו היום היובלות [לדעת הראשונים שנשאר עבד לעולם] מהו שומת גרעונו [וכן אם גירע אם יתבטל גרעונו לפי החשבון דהשתא שאין יובל]

[עזריאל ברגר]

נסתפקתי בקנה עבד עברי שש שנים לפני היובל והגרעון של כל שנה מנה ובטלו היום היובלות [לדעת הראשונים שנשאר עבד לעולם] מהו שומת גרעונו [וכן אם גירע אם יתבטל גרעונו לפי החשבון דהשתא שאין יובל]

בפשטות אינו מגרע כלום, כפודה בית בערי חומה.

[ברוז]

יש בזה אריכות ואכמ"ל

מ"מ לאריכות בבקשה.

[ישנו]

עי' בשיעורי ר' שמואל קידושין אריכות גדולה מאוד בעניין זה.

[איש טלז]

ויל"ד עוד לפי דעת הר"מ דהנמכר לעשר שנים וברח כל העשר דמשלים רק שש [ותליא אם גורסים משלים שש או משלים שניו] איך מחשבים הגרעון בזה

[מיללער]

ומאידך אפשר לשחרר ע"י שטר וע"י הפקר וי"א אף בחליפין ולכן צ"ע

הרי בעבד עברי קיימינן, ומה ענין שחרור או הפקר כאן? עבד עברי קונה את עצמו בשנים ביובל ובגרעון כסף, משנה מפורשת.

[ישנו]

ומאידך אפשר לשחרר ע"י שטר וע"י הפקר וי"א אף בחליפין ולכן צ"ע

הרי בעבד עברי קיימינן, ומה ענין שחרור או הפקר כאן? עבד עברי קונה את עצמו בשנים ביובל ובגרעון כסף, משנה מפורשת.

עבד עברי משתחרר בשטר כמבואר בקידושין ט"ז. ולעניין הפקר נחלקו הראשונים שם אם עבד עברי קונה עצמו בהפקר, או דילמא לא יועיל ההפקר לעניין קניין איסור.

[מיללער]

ומאידך אפשר לשחרר ע"י שטר וע"י הפקר וי"א אף בחליפין ולכן צ"ע

הרי בעבד עברי קיימינן, ומה ענין שחרור או הפקר כאן? עבד עברי קונה את עצמו בשנים ביובל ובגרעון כסף, משנה מפורשת.

עבד עברי משתחרר בשטר כמבואר בקידושין ט"ז. ולעניין הפקר נחלקו הראשונים שם אם עבד עברי קונה עצמו בהפקר, או דילמא לא יועיל ההפקר לעניין קניין איסור.

צודק, ועליה אמר רבא זאת.אומרת עבד עברי גופו קנוי