כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא

[עושה חדשות]

א. האם יש עונש על החטא המינימלי הזה?
ב. האם ביארו הקדמונים למה לא ניתנה בחירה שלא לחטוא כלל?

[כדכד]

נראה שאין הכוונה שאין בכלל אלא שאין מצוי שהרי ארבעה מתו בעטיו של נחש ומילא יש בחירה אלא שקשה להגיע לזה.

[עובדיה חן]

א,בוודאי
ב.אדם ללא חטא הוא ללא סיבה לתיקון בעולם.

[אפרים זלמן]

רבנו עו"ח, כמדומני שהיה מתאים לך לחרוש את הספר בעצתך תנחני (על הצד שעדיין לא עשית כן).
(לא התעמקתי עדיין בהמצו"ב)

[דרומי]

בענין זה קיבלתי פעם, ואף אני לא התעמקתי

[בר ישראל]

עיין בפחד יצחק - אגרות ומכתבים - סי׳ ט שמתייחס לזה

[סייג לחכמה]

בשו"ת חתם סופר (לקוטי תשובות ח"ו סימן נ"ט) כתב וז"ל: כי כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה והייתם נקים מה' ומישראל וב' חובות אלו, נקיות מה' יתברך והנקיות מישראל עמו, הם שני רוכבים נצמדים על גבינו, ויותר אפשרי לצאת ידי הראשון היינו ידי שמים, יותר הרבה ויותר מלצאת ידי הבריות וכו', ואני הרהרתי כמה פעמים אם אפשר שקיים אדם בעולם מקרא זה על מתכונתו, ואולי על זה כייל שלמה המלך ע"ה אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא רצונו לומר שאפי בעשיתו כל טוב אי אפשר שלא יחטא באופן השני הנ"ל ביציאת ידי הבריות וכו, עיי"ש.

וכותב עוד שם: וחוכך אני בבני גד וראובן אשר עליהם נאמר מקרא זה והייתם נקיים, ועל פי עצת מרע"ה שהיה על פי ה' עשו את שלהם לנקות עצמן, והוא במה שיצאו חלוץ י"ד שנים לפני צבא המלחמה, ומכל מקום לא יצאו ידי חובת מקרא זה בשלימות, "כי לא על חנם גלו ראשונה לפני כל השבטים" וכו' עייש

נראה מזה דמענישין על זה !

[יאיר]

א. האם יש עונש על החטא המינימלי הזה?
ב. האם ביארו הקדמונים למה לא ניתנה בחירה שלא לחטוא כלל?

א. ערכין טז:
"עד היכן תכלית יסורין אמר רבי אלעזר כל שארגו לו בגד ללבוש ואין מתקבל עליו מתקיף לה רבא זעירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני גדולה מזו אמרו אפילו נתכוונו למזוג בחמין ומזגו לו בצונן בצונן ומזגו לו בחמין ואת אמרת כולי האי מר בריה דרבינא אמר אפילו נהפך לו חלוקו רבא ואיתימא רב חסדא ואיתימא רבי יצחק ואמרי לה במתניתא תנא אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלש ועלו בידו שתים דווקא שלש ועלו בידו שתים אבל שתים ועלו בידו שלש לא דליכא טירחא למישדייהו וכל כך למה דתניא דבי רבי ישמעאל כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורין קיבל עולמו במערבא אמרי פורענות מזדמנת לו"

ב.שמעתי שהפירוש הוא שאין צדיק אשר לא יקרה שלא יחטא בשוגג.

ובזהר המשיל לאדם ששפך על עצמו כוס יין (מזיד) צריך לכבס כסותו כמו כן אם נשפך עליו בטעות קצת יין (שוגג) גם צריך לכבס כסותו (להתנקות ביסורין).

[נעמן]

בשו"ת חתם סופר (לקוטי תשובות ח"ו סימן נ"ט) כתב וז"ל: כי כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה והייתם נקים מה' ומישראל וב' חובות אלו, נקיות מה' יתברך והנקיות מישראל עמו, הם שני רוכבים נצמדים על גבינו, ויותר אפשרי לצאת ידי הראשון היינו ידי שמים, יותר הרבה ויותר מלצאת ידי הבריות וכו', ואני הרהרתי כמה פעמים אם אפשר שקיים אדם בעולם מקרא זה על מתכונתו, ואולי על זה כייל שלמה המלך ע"ה אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא רצונו לומר שאפי בעשיתו כל טוב אי אפשר שלא יחטא באופן השני הנ"ל ביציאת ידי הבריות וכו, עיי"ש.

וכותב עוד שם: וחוכך אני בבני גד וראובן אשר עליהם נאמר מקרא זה והייתם נקיים, ועל פי עצת מרע"ה שהיה על פי ה' עשו את שלהם לנקות עצמן, והוא במה שיצאו חלוץ י"ד שנים לפני צבא המלחמה, ומכל מקום לא יצאו ידי חובת מקרא זה בשלימות, "כי לא על חנם גלו ראשונה לפני כל השבטים" וכו' עייש

נראה מזה דמענישין על זה !

(פעם, בתוך תוכחה שהוכיחני, אמר לי הגר"ש אוירבך את החת"ס הזה, ונראה שמאד מאד חי וירא מהעניין).

יש מדרש השואל (לפי הזכרון) - "וכי יש צדיק חוטא?"
ומתרץ "כמו דאת אמר - קולע אל השערה ולא יחטיא -"
ונראה מדבריו, שמן הנמנע שכל המצוות יבואו על מטרתן, ולא ימלט שאדם ייתן צדקה לעני שאינו הגון וכיו"ב.
אגב, ראוי לזכור שגם שלמה בתפילתו הזכיר "כי יחטאו לך, כי אין אדם אשר יעשה טוב ולא יחטא, ואנפת בם ונתתם ביד אויב"
ועצם הזכרת העונש החמור, קצת מקשה על הפירושים שמוציאים עניין זה מפשוטו, ואי"ז כאמירת הכתובה בספרי החכמה, שניתנת להתפרש בקלות יחסית על מגרעה ומכשלה אנושית בסיסית,
אלא דבר המחייב עונש חמור.

[אשר ברא]

א. האם יש עונש על החטא המינימלי הזה?

איבעיא להו קבורה משום בזיונא הוא או משום כפרה הוא - כי היכי דתיהוי ליה כפרה בהטמנה זו שמורידים ומשפילין אותו בתחתיות - רש"י וכו' ת"ש מדאיקבור צדיקי - אברהם יצחק ויעקב - רש"י - ואי אמרת משום כפרה צדיקי לכפרה צריכי אין דכתיב (קהלת ז, כ) אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. - סנהדרין מו,ב

[מעט דבש]

ספר האמונות והדעות לרס"ג, מאמר ה

אבל השלם מי שהתישר לו לקיים כל המצות והאזהרו' ולא קצר במאומה מהם, והוא שיקרא צדיק גמור. אעפ"י שבני אדם חושבים כי מציאת אדם שהוא כן, רחוק שינצלו לו כל דרכיו, ואני רואה שיתישר זה, כי אם לא יהיה לא היה החכם מצוה בו. ואם יאמר אומר, מפני שמצאנו בתורה (במדבר כ"ח כ"ב) ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם, ידענו כי אי אפשר בלתי חטא, נאמר כי זה נכתב על האפשר, ואם יחטא יכפר לו בו, ואם לא יהיה לנו עליו הגמול. ואם יאמר, איך אמר (קהלת ז' כ') כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, נאמר לא אמר זה כי אם על היכלת, כי אין אחד מן הצדיקים יכול לעשות טוב אלא הוא יכול לעשות רע, אבל הוא בורר בטוב ומגבירו על הרע.