סייג לחכמה כתב:בשו"ת חתם סופר (לקוטי תשובות ח"ו סימן נ"ט) כתב וז"ל: כי כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה והייתם נקים מה' ומישראל וב' חובות אלו, נקיות מה' יתברך והנקיות מישראל עמו, הם שני רוכבים נצמדים על גבינו, ויותר אפשרי לצאת ידי הראשון היינו ידי שמים, יותר הרבה ויותר מלצאת ידי הבריות וכו', ואני הרהרתי כמה פעמים אם אפשר שקיים אדם בעולם מקרא זה על מתכונתו, ואולי על זה כייל שלמה המלך ע"ה אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא רצונו לומר שאפי בעשיתו כל טוב אי אפשר שלא יחטא באופן השני הנ"ל ביציאת ידי הבריות וכו, עיי"ש.
וכותב עוד שם: וחוכך אני בבני גד וראובן אשר עליהם נאמר מקרא זה והייתם נקיים, ועל פי עצת מרע"ה שהיה על פי ה' עשו את שלהם לנקות עצמן, והוא במה שיצאו חלוץ י"ד שנים לפני צבא המלחמה, ומכל מקום לא יצאו ידי חובת מקרא זה בשלימות, "כי לא על חנם גלו ראשונה לפני כל השבטים" וכו' עייש
נראה מזה דמענישין על זה !
(פעם, בתוך תוכחה שהוכיחני, אמר לי הגר"ש אוירבך את החת"ס הזה, ונראה שמאד מאד חי וירא מהעניין).
יש מדרש השואל (לפי הזכרון) - "וכי יש צדיק חוטא?"
ומתרץ "כמו דאת אמר - קולע אל השערה ולא יחטיא -"
ונראה מדבריו, שמן הנמנע שכל המצוות יבואו על מטרתן, ולא ימלט שאדם ייתן צדקה לעני שאינו הגון וכיו"ב.
אגב, ראוי לזכור שגם שלמה בתפילתו הזכיר "כי יחטאו לך, כי אין אדם אשר יעשה טוב ולא יחטא, ואנפת בם ונתתם ביד אויב"
ועצם הזכרת העונש החמור, קצת מקשה על הפירושים שמוציאים עניין זה מפשוטו, ואי"ז כאמירת הכתובה בספרי החכמה, שניתנת להתפרש בקלות יחסית על מגרעה ומכשלה אנושית בסיסית,
אלא דבר המחייב עונש חמור.