הוראת החזו"א על קימה והידור בשעת קרי"ש

[עושה חדשות]

ראיתי מי שכתב: הוראת החזו"א המפורסמת, שיש לקיים מצות והדרת פני זקן באמצע ק"ש ואפי' בפסוק הראשון. במה מדובר?

[עושה חדשות]

לעצם הנידון, ראה בשו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן י,
ואצרף כאן את דבריו של הר"א בן הר"מ בענין זה:

ספר המספיק.png (52.74 KiB) נצפה 2989 פעמים

[עושה חדשות]

מצאתי:

מעשה איש.png (16.88 KiB) נצפה 2885 פעמים

[משה שריפי]

עיין בהרחבה בברכי יוסף יו"ד סימן רמד ס"ק א, שהביא דברי "אחד קדוש" שלא לעמוד וחלק עליו.
וכן מפורש להדיא ברוקח (סימן שסט). וכ"פ בשו"ת פני מבין (או"ח סו"ס רלד) ובשלמת חיים זונפלד (או"ח מח).

[ונתנו ידידים]

אז מהו באמת ביאור דעת החזו,א ומהו פשר המחלוקת, ואולי מותר לקום לפי הדין ולכן לפי מיעוט כונתינו חייב לקום, אמנם ר"א בן הרמב"ם מקונן על מיעוט כוונתינו, ודוחק הוא

[בערל]

איך אפשר לראות באמצע פסוק ראשון בכניסת זקן וחכם?

[מה שנכון נכון]

עיין בהרחבה בברכי יוסף יו"ד סימן רמד ס"ק א, שהביא דברי "אחד קדוש" שלא לעמוד וחלק עליו.
וכן מפורש להדיא ברוקח (סימן שסט). וכ"פ בשו"ת פני מבין (או"ח סו"ס רלד) ובשלמת חיים זונפלד (או"ח מח).

באף ספר מכל הנ"ל לא מתיר לעמוד בפסוק ראשון. הברכ"י אוסר להדיא.

[אגב, הרוקח מדבר על הזמירות, והפני מבין כתב שהוא לאו דוקא וה"ה ק"ש. ואינו מוכרח כלל].

[עזריאל ברגר]

איך אפשר לראות באמצע פסוק ראשון בכניסת זקן וחכם?

אפשר לשמוע, כרב יוסף שהיה קם כשהיה שומע את קול אמו.

[אוצר החכמה]

בפסוק ראשון?
מזכיר לי סיפור יפה.
פעם עמד אחד הרבנים בהר נוף ולימד את ההלכה שמי שמסתפק אם הוא נמצא בוכתבתם על מזוזות הראשון או השני צריך לחזור לראשון. אחרי שלימד אמר. זה הדין אבל למעשה איני מבין את זה איך יכול להיות שבן אדם לא יודע אם הוא אמר והיה אם שמוע אם לא?
קם אחד השומעים ואמר, אני לפעמים עושה שלוש פסיעות אחורה ואיני יודע אם אני לפני שמו"ע או בסיום שמו"ע.

[בתבונה]

איך אפשר לראות באמצע פסוק ראשון בכניסת זקן וחכם?

ע"פ הסיפור (כנראה ממקור שונה )
1. ר"א דושניצר היה מתעכב מלהיכנס לשיבתו בפ"ת בזמן שיקומו מפניו ולכן היה נכנס בדיוק בקריאת פסוק ראשון של שמע, כך שכבר היה ידוע שהוא עומד להיכנס.
2. לי זכור כנראה ממקור שונה שתשובת החזו"א לגרח"ק לא היתה לקום, אלא שיעשה איזה הידור קצת, ויל"ע מה ז"א

[ונתנו ידידים]

בפסוק ראשון?
מזכיר לי סיפור יפה.
פעם עמד אחד הרבנים בהר נוף ולימד את ההלכה שמי שמסתפק אם הוא נמצא בוכתבתם על מזוזות הראשון או השני צריך לחזור לראשון. אחרי שלימד אמר. זה הדין אבל למעשה איני מבין את זה איך יכול להיות שבן אדם לא יודע אם הוא אמר והיה אם שמוע אם לא?
קם אחד השומעים ואמר, אני לפעמים עושה שלוש פסיעות אחורה ואיני יודע אם אני לפני שמו"ע או בסיום שמו"ע.

מספרים סיפור דומה שא' הגיע להאדמור מצאנז זצ"ל ושאלה בפיו הוא עומד עם התפילין על הקיבורת וידו על הרצועה ואינו יודע אם הוא בתחילת ההנחה או בזמן ההסרה, ובקיצור אינו יודע אם התפלל כבר מה דינו, ומספרים שאמר לו שיכול להתפלל, איני זוכר אי משום שתפילה כזו לא נחשבת או משום שאם אינו זוכר אז בודאי שלא התפלל.

[בערל]

ויש מספרים שאמר לו להסתכל על זרועיו אם יש עליהם את סימני הרצועות ואמר לו שכבר עומד כך כמה שעות ומפטפט וגם היה סימנים הם כבר נעלמו

[ממרומי היער]

איך אפשר לראות באמצע פסוק ראשון בכניסת זקן וחכם?

ע"פ הסיפור (כנראה ממקור שונה )
1. ר"א דושניצר היה מתעכב מלהיכנס לשיבתו בפ"ת בזמן שיקומו מפניו ולכן היה נכנס בדיוק בקריאת פסוק ראשון של שמע, כך שכבר היה ידוע שהוא עומד להיכנס.
2. לי זכור כנראה ממקור שונה שתשובת החזו"א לגרח"ק לא היתה לקום, אלא שיעשה איזה הידור קצת, ויל"ע מה ז"א

וכך גם הייתה הנהגתו ל הגאון רבי נחמן טוקר זצ"ל, בזמן שאמרו פסוק ראשון הוא היה נכנס בדלת האחורית ובמהירות רבה הוא היה חוצה את בית המדרש ממערב למזרח - כמנהגו של רבי אליהו דושניצר.