אשכול - שאלות פשוטות

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי אמסטרדם » ו' ספטמבר 25, 2015 6:11 pm

גימפעל כתב:כמדומני שכלאים אסורים בהנאה.

כלאי הכרם אסורים בהנאה [אני יודע זאת מנשים ונזיקין... קדושין נ"ו ב'].

יאיר
הודעות: 9721
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי יאיר » א' ספטמבר 27, 2015 12:24 am

במעשה דר' אמנון ממגנצא הפשט שנפטר בסוף הסילוק או שממש נעלם?

עד כעת הבנתי שממש נעלם אבל ראיתי כאלו (אולי כאלו שרוצים ''לגמד'' את המעשה) שמפרשים נפטר.

אשמח אם יש בידי מי להביא ראיה?

ב'אור זרוע' מובא כך: "וכשגמר כל הסילוק נסתלק ונעלם מן העולם לעין כל". היש מי שטוען אחרת?
(ויקפדיה [הכופרים] כתבו נפטר עפ"י "דובר שלום" בסידור "אוצר התפלות", דף תנד.)

בן הרב
הודעות: 194
הצטרף: ד' יולי 01, 2015 2:27 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי בן הרב » א' ספטמבר 27, 2015 12:35 am

אני לא כ"כ הבנתי הכיצד נפטר מקציצת בהונות ידיו ורגליו, רח"ל, ושמא יסורים אחרים ג"כ היו, ה"י.

יאיר
הודעות: 9721
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי יאיר » א' ספטמבר 27, 2015 12:40 am

בן הרב כתב:אני לא כ"כ הבנתי הכיצד נפטר מקציצת בהונות ידיו ורגליו, רח"ל, ושמא יסורים אחרים ג"כ היו, ה"י.

אף אחד לא טען שנפטר [דוקא] בשל כך.

יאיר
הודעות: 9721
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי יאיר » ב' אוקטובר 05, 2015 11:12 pm

זכורני שראיתי לפני כ-15 שנים חוברת לימוד של 'מחנה בני תורה'. היש מי שיודע כיצד ניתן להשיגה?
(עדיף ברשת/קובץ).

מה שנכון נכון
הודעות: 8586
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' אוקטובר 05, 2015 11:14 pm

יאיר כתב:זכורני שראיתי לפני כ-15 שנים חוברת לימוד של 'מחנה בני תורה'. היש מי שיודע כיצד ניתן להשיגה?
(עדיף ברשת/קובץ).

כנראה זה יעזור.
http://www.hebrewbooks.org/50065

יאיר
הודעות: 9721
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי יאיר » ב' אוקטובר 05, 2015 11:34 pm

יישר כח גדול(!) אך כוונתי לחוב' דקה על הלכות בסיסיות.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ינואר 27, 2016 9:04 pm

3 שאלות פשוטות, מצפה לעזרתכם.

1. האם בשני איסורים דרבנן גם אמרי' אין איסור חל על איסור.
2. האם יש איסור רובע ונרבע בדגים ושרצים או רק בבהמה חיה ועוף.
3. מה מקור הפתגם ההכרח לא יגונה (ולא ישובח).

???

יבנה
הודעות: 1748
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי יבנה » ה' ינואר 28, 2016 12:05 am

עושה חדשות כתב:3 שאלות פשוטות, מצפה לעזרתכם.

1. האם בשני איסורים דרבנן גם אמרי' אין איסור חל על איסור.
2. האם יש איסור רובע ונרבע בדגים ושרצים או רק בבהמה חיה ועוף.
3. מה מקור הפתגם ההכרח לא יגונה (ולא ישובח).

???

1. הכלל הוא לענין עונש ולא לענין איסור. ולענין דאורייתא יש נ"מ לענין ללקות פעמיים או להמיתו במיתה החמורה, אך לענין דרבנן מאי נ"מ. בנוסף זה גזה"כ בדאורייתא.
2. רמב"ם איסורי ביאה א טז כותב בהמה חיה ועוף, ובחינוך רי הזכיר בהמה וחיה. ועי' במנחת חינוך שם שדן לענין עוף ודג.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' ינואר 28, 2016 12:22 am

יבנה כתב:
עושה חדשות כתב:3 שאלות פשוטות, מצפה לעזרתכם.

1. האם בשני איסורים דרבנן גם אמרי' אין איסור חל על איסור.
2. האם יש איסור רובע ונרבע בדגים ושרצים או רק בבהמה חיה ועוף.
3. מה מקור הפתגם ההכרח לא יגונה (ולא ישובח).

???

1. הכלל הוא לענין עונש ולא לענין איסור. ולענין דאורייתא יש נ"מ לענין ללקות פעמיים או להמיתו במיתה החמורה, אך לענין דרבנן מאי נ"מ. בנוסף זה גזה"כ בדאורייתא.
2. רמב"ם איסורי ביאה א טז כותב בהמה חיה ועוף, ובחינוך רי הזכיר בהמה וחיה. ועי' במנחת חינוך שם שדן לענין עוף ודג.


1. פעמים יש מכת מרדות. ואולי כל דתקון כעין דאו' וכיו"ב.
2. לא ראיתי במנ"ח נידון על דג. ראיתי בחזו"א יו"ד סי' ריד שכתב "כיון דאיסור הרבעה אינו בכל בעה"ח אלא במינים מיוחדים".

יבנה
הודעות: 1748
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי יבנה » ה' ינואר 28, 2016 11:17 pm

עושה חדשות כתב:
יבנה כתב:
עושה חדשות כתב:3 שאלות פשוטות, מצפה לעזרתכם.

1. האם בשני איסורים דרבנן גם אמרי' אין איסור חל על איסור.
2. האם יש איסור רובע ונרבע בדגים ושרצים או רק בבהמה חיה ועוף.
3. מה מקור הפתגם ההכרח לא יגונה (ולא ישובח).

???

1. הכלל הוא לענין עונש ולא לענין איסור. ולענין דאורייתא יש נ"מ לענין ללקות פעמיים או להמיתו במיתה החמורה, אך לענין דרבנן מאי נ"מ. בנוסף זה גזה"כ בדאורייתא.
2. רמב"ם איסורי ביאה א טז כותב בהמה חיה ועוף, ובחינוך רי הזכיר בהמה וחיה. ועי' במנחת חינוך שם שדן לענין עוף ודג.


1. פעמים יש מכת מרדות. ואולי כל דתקון כעין דאו' וכיו"ב.
2. לא ראיתי במנ"ח נידון על דג. ראיתי בחזו"א יו"ד סי' ריד שכתב "כיון דאיסור הרבעה אינו בכל בעה"ח אלא במינים מיוחדים".

1. מכות מרדות היינו שמכים אותו בלי מנין כפי ראות עיני הב"ד שיכנע או עד שיסכים לעשות כדין. א"כ אין נ"מ כמה איסורים עבר.
2. מנחת חינוך מצוה רי
(א) שלא כו' ובכלל בהמה חי' ג"כ כו'. כ"ה בר"מ ועוד מבוא' שם בפ"א דגם עוף בכלל וכ' הה"מ דיליף זה מסוגיא דב"ק דהרבה דברים דומים לזה דגם עוף בכלל וע"ש בסוגיא דנ"ד ע"ב דצל"ע היטב דנראה דלענין כמה דברים צריך לרבות עוף ע"ש וגם נראה שם מסוגיא דלשום דבר אין חית הים בכלל לא לענין שבת ולא לשאר דברים רק לענין כלאים דהיא אבעיא שם בש"ס ומפשט דשייך כלאים כיון דכתיב למינהו עש"ה בסוגי' ונראה דגם כאן א"ח על חית הים ע"ש בתוס' וע' זבחים פ"ה ע"ב נראה ג"כ דבעוף שייך נרבע וע"ש:

בקרו טלה
הודעות: 2497
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי בקרו טלה » ו' ינואר 29, 2016 1:39 am

עושה חדשות כתב:3. מה מקור הפתגם ההכרח לא יגונה (ולא ישובח).
???

עי' בספר העקרים - מאמר ג' פרק לו כי לא ישובח האדם או יגונה על הדבר המוכרח [והוא קדים טפי מספר מאמץ כח שציין לשם הרש"א בקובץ שפתי צדיקים ד]
[ועי"ע במהרש"א בבא בתרא טז. כמ"ש הפלוסוף ההכרח לא ישובח ולא יגונה. ובחולין ז. וכמאמר החכם שההכרח לא ישובח ולא יגונה. וג"ז נשמט משם]

מבני עליה
הודעות: 109
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 2:30 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי מבני עליה » ג' פברואר 02, 2016 10:42 pm

יבנה כתב:
עושה חדשות כתב:3 שאלות פשוטות, מצפה לעזרתכם.

1. האם בשני איסורים דרבנן גם אמרי' אין איסור חל על איסור.
2. האם יש איסור רובע ונרבע בדגים ושרצים או רק בבהמה חיה ועוף.
3. מה מקור הפתגם ההכרח לא יגונה (ולא ישובח).

???

1. הכלל הוא לענין עונש ולא לענין איסור. ולענין דאורייתא יש נ"מ לענין ללקות פעמיים או להמיתו במיתה החמורה, אך לענין דרבנן מאי נ"מ. בנוסף זה גזה"כ בדאורייתא.
2. רמב"ם איסורי ביאה א טז כותב בהמה חיה ועוף, ובחינוך רי הזכיר בהמה וחיה. ועי' במנחת חינוך שם שדן לענין עוף ודג.

1. עיין בסוגיא סו"פ ארבעה אחין לקברו בין רשעים גמורים.
3. א"ז אינו בכזיב הביאו הר"מ בהקדמת חלק או בח' פרקים, הלא כן?

פלתי
הודעות: 2228
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי פלתי » ג' פברואר 09, 2016 8:42 am

משנכנס אדר מרבין בשמחה, האם הכוונה גם באדר ראשון.

מה שנכון נכון
הודעות: 8586
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' פברואר 09, 2016 9:21 am

פלתי כתב:משנכנס אדר מרבין בשמחה, האם הכוונה גם באדר ראשון.

viewtopic.php?f=26&t=16807

פלתי
הודעות: 2228
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי פלתי » ג' פברואר 09, 2016 11:28 am

מה שנכון נכון כתב:
פלתי כתב:משנכנס אדר מרבין בשמחה, האם הכוונה גם באדר ראשון.

viewtopic.php?f=26&t=16807

תודה מקרב לב. בקרוב יש לפתוח פורום חדש, מידי דלא רמיזא בפורום.

יאיר
הודעות: 9721
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי יאיר » א' פברואר 21, 2016 2:28 am

האם בער"ש מותר להתחיל להתפלל מנחה של חול לאחר השקיעה? (הרי כבר שבת)

ומה הדין אם מתחיל אשרי/18 דקה לפני השקיעה?

אשמח לסברות ומקורות.

שיף
הודעות: 2153
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי שיף » א' פברואר 21, 2016 9:50 am

פלתי כתב:
מה שנכון נכון כתב:
פלתי כתב:משנכנס אדר מרבין בשמחה, האם הכוונה גם באדר ראשון.

viewtopic.php?f=26&t=16807

תודה מקרב לב. בקרוב יש לפתוח פורום חדש, מידי דלא רמיזא בפורום.

לא בטוח שיש
אולי צריך לפתוח 'מידי דלא נכפל אשכולו באוצר'

יאיר
הודעות: 9721
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי יאיר » א' פברואר 21, 2016 5:01 pm

יאיר כתב:האם בער"ש מותר להתחיל להתפלל מנחה של חול לאחר השקיעה? (הרי כבר שבת)

ומה הדין אם מתחיל אשרי/18 דקה לפני השקיעה?

אשמח לסברות ומקורות.

יאיר
הודעות: 9721
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי יאיר » ב' פברואר 22, 2016 12:06 am

לא עונים כי השאלה טובה או להיפך?...

מה שנכון נכון
הודעות: 8586
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' פברואר 22, 2016 12:33 am

ראה בבה"ל רסג,טו שאף כשקבלו הציבור שבת והיחיד נגרר אחריהם בכ"ז מותר לו להתפלל מנחה שלא בפניהם כל זמן שלא קבל שבת בפה. ולכאו' ה"ה לאחר השקיעה שאז חל עליו שבת מתרי טעמי, הא' שכבר ודאי קבלו הציבור שבעירו שבת, והב' שאסור במלאכה מספק. ולענין הא' הוא כנ"ל בבה"ל, ויתכן שה"ה לענין הב'. ועוד שאמנם מספק עליו לפרוש ממלאכה, אך מאידך לענין תפלה יכול להקל מספק בבה"ש. וע"ע בשעה"צ רלג,כא.
וע"ע בספרים לענין מנהג האר"י.

יבנה
הודעות: 1748
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי יבנה » ב' פברואר 22, 2016 12:56 am

יאיר כתב:האם בער"ש מותר להתחיל להתפלל מנחה של חול לאחר השקיעה? (הרי כבר שבת)

ומה הדין אם מתחיל אשרי/18 דקה לפני השקיעה?

אשמח לסברות ומקורות.

אם בחול פשיטא לך שרשאי להתחיל מנחה לאחר השקיעה, ה"ה בע"ש הדין כן בגלל שאינו מקבל עליו את השבת. ועי' במקורות שבאשי ישראל פרק כז הערות י"ד וכ"א.
התחלת אשרי אין לו משמעות, אך מכיון שהוא מסיים לפני שקיעה ש"ד. וכנראה אתה סבור שהדלקת נרות הוא קבלת שבת גם לגברים שלא נתכוונו לקבל אז שבת, ולדעתך יש בזה קבלת רוב הציבור שמחייב אף את היחיד ולדעתך אסור אז ליחיד להתפלל. אך כבר כתב האג"מ או"ח א סי' צו שאין האנשים מקבלים שבת בהדלקת נרות. ואפ' אם היו מקבלים אז שבת, כיון שיחיד זה לא קיבל בעצמו שבת רשאי להתפלל מנחה שלא בבית הכנסת וכשו"ע רס"ג ס' טו.

יאיר
הודעות: 9721
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי יאיר » ב' פברואר 22, 2016 1:01 am

מה שנכון נכון כתב:ראה בבה"ל רסג,טו שאף כשקבלו הציבור שבת והיחיד נגרר אחריהם בכ"ז מותר לו להתפלל מנחה שלא בפניהם כל זמן שלא קבל שבת בפה. ולכאו' ה"ה לאחר השקיעה שאז חל עליו שבת מתרי טעמי, הא' שכבר ודאי קבלו הציבור שבעירו שבת, והב' שאסור במלאכה מספק. ולענין הא' הוא כנ"ל בבה"ל, ויתכן שה"ה לענין הב'. ועוד שאמנם מספק עליו לפרוש ממלאכה, אך מאידך לענין תפלה יכול להקל מספק בבה"ש. וע"ע בשעה"צ רלג,כא.
וע"ע בספרים לענין מנהג האר"י.

יישר כח!

לא הבנתי:

א.מה עם תרתי דסתרי? אתה אומר שבגלל שזה ספק ויש 18 דקות בה"ש יכול להתפלל מנחה של חול?

ב.אם ב-א' (המקרה הראשון שכתבתי) אפשר כ"ש ב-ב', מדוע כתבת יתכן?

יאיר
הודעות: 9721
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי יאיר » ב' פברואר 22, 2016 1:03 am

יבנה כתב:
יאיר כתב:האם בער"ש מותר להתחיל להתפלל מנחה של חול לאחר השקיעה? (הרי כבר שבת)

ומה הדין אם מתחיל אשרי/18 דקה לפני השקיעה?

אשמח לסברות ומקורות.

אם בחול פשיטא לך שרשאי להתחיל מנחה לאחר השקיעה, ה"ה בע"ש הדין כן בגלל שאינו מקבל עליו את השבת. ועי' במקורות שבאשי ישראל פרק כז הערות י"ד וכ"א.
התחלת אשרי אין לו משמעות, אך מכיון שהוא מסיים לפני שקיעה ש"ד. וכנראה אתה סבור שהדלקת נרות הוא קבלת שבת גם לגברים שלא נתכוונו לקבל אז שבת, ולדעתך יש בזה קבלת רוב הציבור שמחייב אף את היחיד ולדעתך אסור אז ליחיד להתפלל. אך כבר כתב האג"מ או"ח א סי' צו שאין האנשים מקבלים שבת בהדלקת נרות. ואפ' אם היו מקבלים אז שבת, כיון שיחיד זה לא קיבל בעצמו שבת רשאי להתפלל מנחה שלא בבית הכנסת וכשו"ע רס"ג ס' טו.

יישר כח.
ידוע שגברים לא מקבלים בהדלקת נרות אך תמיד חשבתי שבשקיעה ודאי כבר שבת (וכמ"ש שאסור להדליק נרות אחר השקיעה).

מה שנכון נכון
הודעות: 8586
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' פברואר 22, 2016 1:12 am

יאיר כתב:
מה שנכון נכון כתב:ראה בבה"ל רסג,טו שאף כשקבלו הציבור שבת והיחיד נגרר אחריהם בכ"ז מותר לו להתפלל מנחה שלא בפניהם כל זמן שלא קבל שבת בפה. ולכאו' ה"ה לאחר השקיעה שאז חל עליו שבת מתרי טעמי, הא' שכבר ודאי קבלו הציבור שבעירו שבת, והב' שאסור במלאכה מספק. ולענין הא' הוא כנ"ל בבה"ל, ויתכן שה"ה לענין הב'. ועוד שאמנם מספק עליו לפרוש ממלאכה, אך מאידך לענין תפלה יכול להקל מספק בבה"ש. וע"ע בשעה"צ רלג,כא.
וע"ע בספרים לענין מנהג האר"י.

יישר כח!

לא הבנתי:

א.מה עם תרתי דסתרי? אתה אומר שבגלל שזה ספק ויש 18 דקות בה"ש יכול להתפלל מנחה של חול?

ב.אם ב-א' (המקרה הראשון שכתבתי) אפשר כ"ש ב-ב', מדוע כתבת יתכן?

תרתי דסתרי זה כשהאדם עושה שני דברים סותרים, ולא כנד"ד שהוא ספק, ובדאורייתא צריך להחמיר, ובענינים דרבנן בדיעבד יכול להקל.

"לענין הב'" לא התכונתי לשאלה השניה שלך, אלא לטעם השני משני הטעמים שחלה עליו שבת שהזכרתי.

יאיר
הודעות: 9721
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי יאיר » ב' פברואר 22, 2016 1:20 am

יישר כח!

אז למעשה מותר להתפלל עד 18 דקות אחר השקיעה?

יאיר
הודעות: 9721
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי יאיר » ב' פברואר 22, 2016 4:44 pm

יאיר כתב:יישר כח!

אז למעשה מותר להתפלל עד 18 דקות אחר השקיעה?

וכן מה הדין אם לא יסיים תפילת העמידה תוך 18 דקות?

יאיר
הודעות: 9721
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי יאיר » א' מאי 29, 2016 12:09 am

מה עדיף, אמירת כל פסוד"ז כסדר ולהפסיד קדושה ד'יוצר אור' עם הציבור, או לדלג קצת בפסוד"ז ולומר קדושה ד'יוצר אור' עם הציבור? (בשני המקרים יספיק תפילת 18 עם הציבור כגון שמאריכים במנגינות בשבת), אשמח לסברות ובעיקר למקורות.

יבנה
הודעות: 1748
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי יבנה » א' מאי 29, 2016 1:02 am

יאיר כתב:מה עדיף, אמירת כל פסוד"ז כסדר ולהפסיד קדושה ד'יוצר אור' עם הציבור, או לדלג קצת בפסוד"ז ולומר קדושה ד'יוצר אור' עם הציבור? (בשני המקרים יספיק תפילת 18 עם הציבור כגון שמאריכים במנגינות בשבת), אשמח לסברות ובעיקר למקורות.

עי' או"ח נ"ט ג' שהביא מח' אם ניתן לומר קדושת יוצר ביחיד ושיש לחוש לשיטת האוסרים עכ"פ להצריך אמירתו כקורא בתורה, ובמ"ב ס"ק י"א כתב שהגר"א אוסר לומר קדושת יוצר ביחיד. הרי שיש מעלה הלכתית לומר יוצר עם הציבור. לעומת זאת מצד ההלכה מספיק לומר כל דהו בשביל פסוקי דזמרא, וכל מה שמוסיפים הוא מצד ההידור והמנהג. א"כ נראה שידלג קצת.

יאיר
הודעות: 9721
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי יאיר » א' מאי 29, 2016 1:49 am

יישר כח ר' יבנה!

עזריאל ברגר
הודעות: 4090
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוגוסט 15, 2016 10:04 pm

יאיר כתב:
יאיר כתב:האם בער"ש מותר להתחיל להתפלל מנחה של חול לאחר השקיעה? (הרי כבר שבת)

ומה הדין אם מתחיל אשרי/18 דקה לפני השקיעה?

אשמח לסברות ומקורות.

ב"סדר הכנסת שבת" שבסידור בעל-התניא כתב שאין למחות ביד המתפללים מנחה אחר השקיעה "בין בחול בין בשבת", וכך ראיתי נוהגים.

פרי יהושע
הודעות: 2813
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' אוגוסט 16, 2016 7:48 am

אמר בטעות ברוך וכו' מלך העולם, האם טוב שישלים איזה ברכה שמחוייב בה כגון ברכת השחר, או יאמר בשכמל"ו, דהיינו מה עדיף מה שהיא כברכה בטלה או הבדיעבד של ברכה שמחוייב בה, לענ"ד עדיף בשכמל"ו דמאי דהוה הוה, ולא לעשות את הברכה שמחוייב בה כברכת בדיעבד, מה דעת חכמי הפורם על כך?

עזריאל ברגר
הודעות: 4090
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוגוסט 16, 2016 8:02 am

פרי יהושע כתב:אמר בטעות ברוך וכו' מלך העולם, האם טוב שישלים איזה ברכה שמחוייב בה כגון ברכת השחר, או יאמר בשכמל"ו, דהיינו מה עדיף מה שהיא כברכה בטלה או הבדיעבד של ברכה שמחוייב בה, לענ"ד עדיף בשכמל"ו דמאי דהוה הוה, ולא לעשות את הברכה שמחוייב בה כברכת בדיעבד, מה דעת חכמי הפורם על כך?

בגמרא משמע שצריך שיאמר שם ומלכות בכוונה לברך את הברכה הנכונה, ועכ"פ בכוונה לברך ברכה שבדיעבד יכולה להיות במקום הברכה הנכונה, ולכן אם התכוון לברך "בורא מיני מזונות" ונפלו מידו ורוצה לסיים "בורא פרי העץ" - אינו יוצא י"ח אפילו בדיעבד!!!

אבל במקום שיוצא י"ח בדיעבד - למה יעשה ברכתו לבטלה בשביל לברך אח"כ ברכה לכתחילה? וחוששני לו משום "ברכה שאינה צריכה".

פרי יהושע
הודעות: 2813
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' אוגוסט 16, 2016 8:17 am

עזריאל ברגר כתב:
פרי יהושע כתב:אמר בטעות ברוך וכו' מלך העולם, האם טוב שישלים איזה ברכה שמחוייב בה כגון ברכת השחר, או יאמר בשכמל"ו, דהיינו מה עדיף מה שהיא כברכה בטלה או הבדיעבד של ברכה שמחוייב בה, לענ"ד עדיף בשכמל"ו דמאי דהוה הוה, ולא לעשות את הברכה שמחוייב בה כברכת בדיעבד, מה דעת חכמי הפורם על כך?

בגמרא משמע שצריך שיאמר שם ומלכות בכוונה לברך את הברכה הנכונה, ועכ"פ בכוונה לברך ברכה שבדיעבד יכולה להיות במקום הברכה הנכונה, ולכן אם התכוון לברך "בורא מיני מזונות" ונפלו מידו ורוצה לסיים "בורא פרי העץ" - אינו יוצא י"ח אפילו בדיעבד!!!

אבל במקום שיוצא י"ח בדיעבד - למה יעשה ברכתו לבטלה בשביל לברך אח"כ ברכה לכתחילה? וחוששני לו משום "ברכה שאינה צריכה".


"נפל מידו", זה ע"כ דין אחר שהברכה כביכול נתבטלה, דהלא פתח אדעתא דשיכרא וכו' גם הייתה דעתו על מה שאין יוצא בדיעבד בברכה הקודמת ובכל זאת מבואר שבדיעבד אם סיים נכון מהני ליה.

ולעניינינו אכתי בדעתי אעמוד [כל שאין ראיה להפך], שעדיפה ברכה שאני מחוייב בה טובה, מאשר הזכרה שאמרתי בטעות, דההיא מאי דהוה הוה, וברכה שאינה צריכה זה בוודאי לא, דהלא מחוייב הוא ועומד, ומה לי אם בטעות הזכיר ש"ש לחינם.

עזריאל ברגר
הודעות: 4090
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוגוסט 16, 2016 8:40 am

פרי יהושע כתב:
עזריאל ברגר כתב:
פרי יהושע כתב:אמר בטעות ברוך וכו' מלך העולם, האם טוב שישלים איזה ברכה שמחוייב בה כגון ברכת השחר, או יאמר בשכמל"ו, דהיינו מה עדיף מה שהיא כברכה בטלה או הבדיעבד של ברכה שמחוייב בה, לענ"ד עדיף בשכמל"ו דמאי דהוה הוה, ולא לעשות את הברכה שמחוייב בה כברכת בדיעבד, מה דעת חכמי הפורם על כך?

בגמרא משמע שצריך שיאמר שם ומלכות בכוונה לברך את הברכה הנכונה, ועכ"פ בכוונה לברך ברכה שבדיעבד יכולה להיות במקום הברכה הנכונה, ולכן אם התכוון לברך "בורא מיני מזונות" ונפלו מידו ורוצה לסיים "בורא פרי העץ" - אינו יוצא י"ח אפילו בדיעבד!!!

אבל במקום שיוצא י"ח בדיעבד - למה יעשה ברכתו לבטלה בשביל לברך אח"כ ברכה לכתחילה? וחוששני לו משום "ברכה שאינה צריכה".


"נפל מידו", זה ע"כ דין אחר שהברכה כביכול נתבטלה, דהלא פתח אדעתא דשיכרא וכו' גם הייתה דעתו על מה שאין יוצא בדיעבד בברכה הקודמת ובכל זאת מבואר שבדיעבד אם סיים נכון מהני ליה.

ולעניינינו אכתי בדעתי אעמוד [כל שאין ראיה להפך], שעדיפה ברכה שאני מחוייב בה טובה, מאשר הזכרה שאמרתי בטעות, דההיא מאי דהוה הוה, וברכה שאינה צריכה זה בוודאי לא, דהלא מחוייב הוא ועומד, ומה לי אם בטעות הזכיר ש"ש לחינם.

בסוגיית פתח אדעתא דשיכרא מבואר שאינו יוצא י"ח אא"כ יש שייכות בין הברכה שהתכוון לברך ובין הברכה שסיים בפועל.

עזריאל ברגר
הודעות: 4090
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוגוסט 16, 2016 8:57 am

יאיר כתב:מדוע כלאים אסור להרכיב ומותר לאכול?
מדוע לא עובר על 'לפני עיוור' שכשקונה גורם למרכיב להמשיך באיסורו?
(או שיש לי טעות בהבנה/בידיעה).

המרכיב עצמו - מותר לו לאכול לכתחילה, כמו שגנב וגזלן מותר להם לאכול את הגזילה אחרי שקנאוה בשינוי.
לקנות ממנו כאשר זה עלול לגרום לו לחזור ולחטוא - ברור שאסור, אבל במקום שאין חשש כזה - מותר לכתחילה.

עזריאל ברגר
הודעות: 4090
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוגוסט 16, 2016 8:59 am

עשוי לנחת כתב:
מורה צדק כתב:
יאיר כתב:מה המקור לשם ספר "הזהר" - מתי נקרא כך לראשונה?

שמעתי מהרב מוצפי שבמקור היו 22 ספרים שכל א' מתחיל באות אחרת, ונתגלה לעת עתה רק האות ז' - זהר.
זה לא מגלה הרבה, אבל אם היינו יודעים מה שמות הספרים האחרים היינו מבינים למה ספר זה נקרא זהר.

למה נקרא ספר הזהר? זה לכאו' ברור על שם תחילתו 'והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע', וכמקובל בפרשיות התורה ובמסכתות ושאר ספרים.
שאלתו היתה ממתי קראו לו כך?

כמדומני שב"רעיא מהימנא" נזכר שם הספר, כגון "בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר".

פרי יהושע
הודעות: 2813
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' אוגוסט 16, 2016 11:02 am

עזריאל ברגר כתב:בסוגיית פתח אדעתא דשיכרא מבואר שאינו יוצא י"ח אא"כ יש שייכות בין הברכה שהתכוון לברך ובין הברכה שסיים בפועל.
[/quote]

היכן?.

אליהו בן עמרם
הודעות: 783
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' אוגוסט 16, 2016 11:42 pm

פרי יהושע כתב:
עזריאל ברגר כתב:
פרי יהושע כתב:אמר בטעות ברוך וכו' מלך העולם, האם טוב שישלים איזה ברכה שמחוייב בה כגון ברכת השחר, או יאמר בשכמל"ו, דהיינו מה עדיף מה שהיא כברכה בטלה או הבדיעבד של ברכה שמחוייב בה, לענ"ד עדיף בשכמל"ו דמאי דהוה הוה, ולא לעשות את הברכה שמחוייב בה כברכת בדיעבד, מה דעת חכמי הפורם על כך?

בגמרא משמע שצריך שיאמר שם ומלכות בכוונה לברך את הברכה הנכונה, ועכ"פ בכוונה לברך ברכה שבדיעבד יכולה להיות במקום הברכה הנכונה, ולכן אם התכוון לברך "בורא מיני מזונות" ונפלו מידו ורוצה לסיים "בורא פרי העץ" - אינו יוצא י"ח אפילו בדיעבד!!!

אבל במקום שיוצא י"ח בדיעבד - למה יעשה ברכתו לבטלה בשביל לברך אח"כ ברכה לכתחילה? וחוששני לו משום "ברכה שאינה צריכה".


"נפל מידו", זה ע"כ דין אחר שהברכה כביכול נתבטלה, דהלא פתח אדעתא דשיכרא וכו' גם הייתה דעתו על מה שאין יוצא בדיעבד בברכה הקודמת ובכל זאת מבואר שבדיעבד אם סיים נכון מהני ליה.

ולעניינינו אכתי בדעתי אעמוד [כל שאין ראיה להפך], שעדיפה ברכה שאני מחוייב בה טובה, מאשר הזכרה שאמרתי בטעות, דההיא מאי דהוה הוה, וברכה שאינה צריכה זה בוודאי לא, דהלא מחוייב הוא ועומד, ומה לי אם בטעות הזכיר ש"ש לחינם.


כמדומני דעת הריף בסוגיא ברכות י"ב בנקט כסא דשכרא היא שפשוט לו שאם טעה במה שבידו בעת שהזכיר את השם ובסוף הברכה שם לב שבידו שכרא וברך שהכל שבוודאי יצא, וכל הספק של הגמרא הוא במקרה שסיים בפיו על פי טעותו במחשבתו ורק רוצה לתקן בתוך כדי דיבור. וגם בזה מכריע השו"ע סימן רט סעיף א ושם במשנ"ב שיצא בדיעבד משום סב"ל.
העולה לן לכאורה הוא שלדעת הריף כאשר גומר בפיו את הברכה הראויה אין בכך כל בעיה, והטעם הוא לכאורה שיכול לתקן את מחשבתו הראשונה באמירתו באחרונה, ולכן אם טעה גם באמירה שהמשיך בטעותו גם באחרונה, יש ספק אולי לא יכול לתקן מחשבתו הראשונה בתיקון של תוך כדי דיבור.
ואם כנים הדברים שיכול לתקן את מחשבתו הראשונה באמירתו באחרונה לפי דעת הריף שנפסקה בשו"ע כדאי מאד לגמור ברכה הנדרשת לו בפיו, כי באופן זה יתקן גם את מה שחשב בטעות בעת אזכרת השם. ולא בדיעבד.
ואגב בקצרה לענין ברכה המחויבת כברכת השחר, לא מהני גם תיקון תוך כדי דיבור, כאשר לא מרוויח מזה. עיי"ש בסימן מ"ו במשנ"ב ס"ק כ.

ומה שכל כך פשוט למר שמזכיר ש"ש בטעות שזה לא כ"כ נורא, האם לזה יש ראיה?
מה שאולי אפשר לומר זה שעל ידי ברוך שם כבוד מלכותו מתקן את הברכה לבטלה, וזה אולי משמע ברמב"ם הל שבועות פי"ב הל י"א שסיים ואמר "כדי שלא יזכר לבטלה". אבל באמת שליבי עדיין מגמגם בזה, האם הרמב"ם מתכוון שמבטל לגמרי את האיסור של ברכה לבטלה או שרק מצמצם את הבזיון לשם השם אך לא מבטל אותו לגמרי.
ובכל מקרה, האם נאמר שאפשר לכתחילה לומר טופס ברכה ובסוף לסיים בברוך שם כבוד מלכותו. זה הרי לא נראה ולא מסתבר, וא"כ מאי שנא בדיעבד? ורק אם נימא שהוא לא מבטל לגמרי את הברכה לבטלה אלא רק מקטין את הביזוי, אז אפשר להבין שישתמש בזה בלית ברירה כאשר כבר ברך אבל וודאי לא לכתחילה.

פרי יהושע
הודעות: 2813
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אשכול - שאלות פשוטות

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' אוגוסט 17, 2016 12:12 am

אליהו בן עמרם כתב:כמדומני דעת הריף בסוגיא ברכות י"ב בנקט כסא דשכרא היא שפשוט לו שאם טעה במה שבידו בעת שהזכיר את השם ובסוף הברכה שם לב שבידו שכרא וברך שהכל שבוודאי יצא, וכל הספק של הגמרא הוא במקרה שסיים בפיו על פי טעותו במחשבתו ורק רוצה לתקן בתוך כדי דיבור. וגם בזה מכריע השו"ע סימן רט סעיף א ושם במשנ"ב שיצא בדיעבד משום סב"ל.
העולה לן לכאורה הוא שלדעת הריף כאשר גומר בפיו את הברכה הראויה אין בכך כל בעיה, והטעם הוא לכאורה שיכול לתקן את מחשבתו הראשונה באמירתו באחרונה, ולכן אם טעה גם באמירה שהמשיך בטעותו גם באחרונה, יש ספק אולי לא יכול לתקן מחשבתו הראשונה בתיקון של תוך כדי דיבור.
ואם כנים הדברים שיכול לתקן את מחשבתו הראשונה באמירתו באחרונה לפי דעת הריף שנפסקה בשו"ע כדאי מאד לגמור ברכה הנדרשת לו בפיו, כי באופן זה יתקן גם את מה שחשב בטעות בעת אזכרת השם. ולא בדיעבד.
ואגב בקצרה לענין ברכה המחויבת כברכת השחר, לא מהני גם תיקון תוך כדי דיבור, כאשר לא מרוויח מזה. עיי"ש בסימן מ"ו במשנ"ב ס"ק כ.

ומה שכל כך פשוט למר שמזכיר ש"ש בטעות שזה לא כ"כ נורא, האם לזה יש ראיה?
מה שאולי אפשר לומר זה שעל ידי ברוך שם כבוד מלכותו מתקן את הברכה לבטלה, וזה אולי משמע ברמב"ם הל שבועות פי"ב הל י"א שסיים ואמר "כדי שלא יזכר לבטלה". אבל באמת שליבי עדיין מגמגם בזה, האם הרמב"ם מתכוון שמבטל לגמרי את האיסור של ברכה לבטלה או שרק מצמצם את הבזיון לשם השם אך לא מבטל אותו לגמרי.
ובכל מקרה, האם נאמר שאפשר לכתחילה לומר טופס ברכה ובסוף לסיים בברוך שם כבוד מלכותו. זה הרי לא נראה ולא מסתבר, וא"כ מאי שנא בדיעבד? ורק אם נימא שהוא לא מבטל לגמרי את הברכה לבטלה אלא רק מקטין את הביזוי, אז אפשר להבין שישתמש בזה בלית ברירה כאשר כבר ברך אבל וודאי לא לכתחילה.

לא אמרתי שלהזכיר ש"ש לבטלה זה לא כ"כ נורא, אמרתי שלא מסתבר שמי שאכל שום וריחו נודף וכו', כי למה צריכה הברכה ההיא כמו ברכת השחר להפסיד מכך שהוציא ש"ש לבטלה, ובקשר לברכה ההיא אחרי כל הידע שפרש לנו מר, אכתי לא נראה שהוא לכתחילה רק בדיעבד, ואם כן הדרנא לכך שאין ברכת השחר שלך צריכה לסבול את טעויות העבר שלך.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: עזריאל ברגר ו־ 40 אורחים