פורום אוצר החכמה

היא שיחתי כתב:מה זה ראשית תיבות אב"י?
לא במובן של אחינו בית/בני ישראל

היא שיחתי כתב:מה זה ראשית תיבות אב"י?
לא במובן של אחינו בית/בני ישראל

יאיר כתב:מה עדיף, אדם שנותן צדקה כל יום שקל, שקל, במשך 99 ימים או אדם שנתן בפעם אחת 100 ש"ח? (באותו עני ובאותה כוונה לש"ש),
מי יקבל יותר שכר?
או במילים אחרות, האם השקל העודף יהיה שווה יותר מטרחת הנתינה 99 יום? (עדיף ראיות מסברות אך גם סברות יתקבלו בברכה).
[וצ"ל בשאלה שלעני אין הבדל בין לקבל 99 ש"ח ב-99 יום לבין לקבל 100 ש"ח ביום אחד, או שמדובר בנותן לקופת צדקה].

רחמים כתב:

יאיר כתב:. ידוע שאסור לתת/לקבל מתנה משום שאסור לעשות קנין בשבת. לכאורה יש בעיה לפעמים: א.בבי"כ שפעמים זורקים סוכריות וכו' ואדם מרימם מהרצפה, האם יש בזה בעיה? האם אפשר להתכוון לא לזכות בזה ולהכניס לכיס?
ב.מה הדין באבידה ללא סימנים - האם יכול לקחת אותה ולהתכוון לא לקנות?

עיין בקיצור ילקוט יוסף (אורח חיים סימן שלט סעיף כב) וז"ל: מותר לזכות בשבת מן ההפקר, דהיינו, המוצא מציאה בשבת, שאין עליה איסור טלטול מוקצה, ובמקומות שאפשר לסמוך על העירוב. דמאחר וליכא קונה ומקנה אינו בכלל גזרת מקח וממכר. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד צג]. עכ''ל, וכ"כ בפסקי תשובות של"ט ד' ע''ש.
וממילא גם הסוכריות שזורקים וגם האבדה ללא סימנים הם הפקר ומותר להגביהם ולזכות בהם בשבת.

רחמים כתב:

יאיר כתב:. ידוע שאסור לתת/לקבל מתנה משום שאסור לעשות קנין בשבת. לכאורה יש בעיה לפעמים: א.בבי"כ שפעמים זורקים סוכריות וכו' ואדם מרימם מהרצפה, האם יש בזה בעיה? האם אפשר להתכוון לא לזכות בזה ולהכניס לכיס?
ב.מה הדין באבידה ללא סימנים - האם יכול לקחת אותה ולהתכוון לא לקנות?

עיין בקיצור ילקוט יוסף (אורח חיים סימן שלט סעיף כב) וז"ל: מותר לזכות בשבת מן ההפקר, דהיינו, המוצא מציאה בשבת, שאין עליה איסור טלטול מוקצה, ובמקומות שאפשר לסמוך על העירוב. דמאחר וליכא קונה ומקנה אינו בכלל גזרת מקח וממכר. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד צג]. עכ''ל, וכ"כ בפסקי תשובות של"ט ד' ע''ש.
וממילא גם הסוכריות שזורקים וגם האבדה ללא סימנים הם הפקר ומותר להגביהם ולזכות בהם בשבת.

יאיר כתב:

מאיר סובל כתב:וכי יש מי שאוסר להתארח ולאכול על שולחן בעל הבית בשבת? לקבל ממתק לאוכלו אינו שונה מלהתארח.

ובעצם החילוק בין קנין רגיל לקנין אורח במה שמגישים לו, יש כבר אריכות באחרונים [בעיקר סביב השאלה אם אורח צריך לעשות קנין בכזית מצה של בעה"ב לפני שאוכל מדין "לכם"]

אכן. אך כאן מדובר באינו אורח אלא נותן בתורת 'מתנה' בסיום התפילה.
מה הדין שנותן סוכריה ואיני אוכלה בשבת?

יאיר כתב:נתבקשתי:
אדם שכבר יש לו בן ובת. האם חייב לקיים מצות עונה בליל הטבילה (האשה מוחלת)? אם אפשר מקור בבקשה.

היא שיחתי כתב:מה זה ראשית תיבות אב"י?
לא במובן של אחינו בית/בני ישראל

ערבי פסחים כתב:

יאיר כתב:מה עדיף, אדם שנותן צדקה כל יום שקל, שקל, במשך 99 ימים או אדם שנתן בפעם אחת 100 ש"ח? (באותו עני ובאותה כוונה לש"ש),
מי יקבל יותר שכר?

זה משנה באבות והכל לפי רוב המעשה עיי"ש פירוש הר"מ או רש"י (הודפס באבות הנמצאים בכרכי הש"ס]

יאיר כתב:משה רבנו ע"ה תרגם וכתב כל התורה ל - 70 לשון באר היטב. היכן הם?
וא"כ מדוע בתרגום ה - 70 החושך בא לעולם? (מגילת תענית).

יאיר כתב:א.האם מותר לענות אמן על ברכות התורה של מחלל שבת?
ב.האם מותר לענות אמן על ברכות התורה של מסתמא מחלל שבת (אבל לא בטוח)?
ג.האם מותר לענות אמן על ברכות התורה של אדם שהחזיק (פעמיים. ויתכן שכך נוהג תמיד) מזומנים בכיס ביו"ט?
ד.האם מותר לענות אמן על ברכות התורה של שוטה?

עונין אמן אחר ישראל המברך ואין עונין אמן אחר הכותי המברך עד שישמע כל הברכה:

השומע אחד מישראל מברך אחת מכל הברכות, אף על פי שלא שמע כולה מתחלתה ועד סופה, אף ע"פ שאינו חייב באותה ברכה, חייב לענות אחריו אמן; אבל אם היה המברך אפיקורוס או כותי או תינוק, או היה גדול ושינה ממטבע הברכות, אין עונין אחריו אמן. הגה: ועונין אמן אחר עכו"ם, אם שמע כל הברכה מפיו (הר"י פרק אלו דברים).

בפסח אנו בני חורין ובשבועות קיבלנו את התורה למה עליהם לא נאמר שמחה, ואילו בחג הסוכות שיוצא מדירת קבע לדירת עראי נאמר שמחה.

בסוכה (דף מ״ח ע״ב) מצינו, דרבוי השמחה שהיה בנסוך המים הוא משום דכתיב ״ושאבתם מים בששון״, ופירש״י (דף נ' ע״א) שזהו טעם שמחת בית השואבה, ובמהרש״א כתב, מצוה חשובה זו של נסוך המים בחג שאז העולם נדון על המים, וכדאמרינן (ר״ה טז.) נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה וכוי, וזהו גודל השמחה במצוה, דא״א לעולם בלא מים וכל הבריות תולין בברכת המים שיהיו השנים כתיקונם. וצ״ב, דזה שאז העולם נדון על המים הוא סיבה שלא יהיה שמחה יתירה בחג, כדאמרינן בילקוט (ויקרא רמז תרנ״ד) דמה שלא נאמר בפסח ובעצרת שמחה יתירה, הוא משום דהעולם נדון בהם בפסח על התבואה ובעצרת על פירות האילן, ועיי גם ברמ״א (או״ח סיי קי״א ס״א) לענין סמיכת גאולה לתפלה, שיו״ט הוי כיום צרה משום שהעולם נדון בו, ואמאי הכא נאמר שמחמת האי דין איכא שמחה יתירה. (ואין לומר דשאני ניסוך המים שעל ידו זוכים בדין, כדאמרינן בר״ה נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה, דא״כ ה״ה בשאר המועדות דכן אמרינן התם הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה בשדות, הביאו שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן).

מפני מה לא נאמר בפסח שמחה, ובעצרת כתיב שמחה אחת דכתיב ושמחת לפני ה' אלהיך (פסוק יא) ובחג כתיב שלשה שמחות, דכתיב ושמחת בחגך (פסוק יד), והיית אך שמח. לפי ששנינו בארבעה פרקים בשנה העולם נידון, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, ובראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, שנאמר היוצר יחד לבם וגו' (תהלים לג טו), ובחג נידונים על המים, כי זמן פסח הוא חסרון ועדיין יש לעשות, לכך אין כתיב שמחה, אבל בעצרת עבר דין אחד, לכך נאמר בו שמחה אחת, בחג שכבר עברו שלשה דינים פסח ועצרת וראש השנה, לכך נאמר בו שלשה שמחות:

אריאל דוד כתב:אגב האם מישהו יוגע מה המקור לסגולת קניית מפטיר יונה?

יאיר כתב:ב.באם שניים אומרים קדיש (שלא באותו קצב - דבר שכמובן לא ראוי) ואם אענה לאחד איש"ר לא אספיק לענות לשני. האם אוכל לענות לראשון
רק אמן כדי שאספיק לענות לשני איש"ר? (שאלה אולי לא כ"כ פשוטה אבל לכאורה יהיה מותר משום דאמן ו"יהא שמיה רבה" כל אחד לחוד דצריך להפסיק/לשהות בינהם).

יאיר כתב:מיהו ר' אברהם הנסתר מקראקא מה ידוע עליו ומתי חי?

עתניאל בן קנז כתב:היכן זה מובא, על איזה תקופה מדובר?

אולי הכוונה לר' אברהם מוכר ירקות מלובלין...

יאיר כתב:

עתניאל בן קנז כתב:היכן זה מובא, על איזה תקופה מדובר?

אולי הכוונה לר' אברהם מוכר ירקות מלובלין...

http://www.otzar.org/aspcrops/157546_18 ... 112013.asp

http://www.otzar.org/aspcrops/17068_248 ... 112013.asp

ומקורו בתמימי דרך (נקרא גם ר' אברהם בעין אחת):
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?156067&&page=27

יאיר כתב:א.מהו מקור הסגולה של אכילת ריבת אתרוגים ללידה קלה והאם צריך לאכול סמוך ללידה, בלידה עצמה או אפשר גם באמצע חדשי ההריון?

ב.באם שניים אומרים קדיש (שלא באותו קצב - דבר שכמובן לא ראוי) ואם אענה לאחד איש"ר לא אספיק לענות לשני. האם אוכל לענות לראשון
רק אמן כדי שאספיק לענות לשני איש"ר? (שאלה אולי לא כ"כ פשוטה אבל לכאורה יהיה מותר משום דאמן ו"יהא שמיה רבה" כל אחד לחוד דצריך להפסיק/לשהות בינהם).