מי שיודע לשחות מצוין, שיהיה "מציל"?

[אליהו בן עמרם]

בהקדמת רבינו בחיי לפרשת כי תבוא הביא דברי המדרש הידועים "כבד את ה' מהונך - ממה דהיינך". וביאר בהרחבה: "כלומר מכל מה שהוא מהנה אותך ונתן לך יתרון על שאר בני אדם".
והרחיב בדוגמאות,
כגון: מי שיש לו קול ערב - ראוי לו שינגן ויתפלל לפניו.
וכגון: מי שהוא סופר, ראוי שיכתוב ספרים לכבוד הי"ת
וכגון: אם היה יודע לאמן את ידיו במצות מילה ראוי לו שיישתמש במצוה נכבדת זאת
"וכן כיוצא באלה"

ואם כך, האם גם מי שיודע לשחות היטב, שיעבוד כ"מציל" בים? (הצלת נפשות לכבוד הי"ת)
ואם כך, האם מי שיש לו קול ערב, שיפתח קולו להיות "חזן"?
ואם כך, מי שחננו ה' בכשרון מתמטי/גיאומטרי שיעסוק ב"עירובין" ו"תחומין"?
ואם כך, מי שחננו ה' בהבנה בכימיה, שיעסוק בבדיקות כשרות חומרי גלם?
ואם כך, מי שמבין בהשקעות פיננסיות, שיפתח - לשם שמים - עמותה לסיוע וייעוץ לאברכים בהשקעות פיננסיות (על מנת שיתפרנסו בכבוד מבלי להצטרך לבריות ומבלי לעזוב את לימודם)
ואם כך, מי שחננו ה' ב"ידיים טובות" לתקן תיקוני חשמל/נגרות/אינסטלציה, שיעסוק בתחזוקת בתי כנסיות ובתי מדרשות?

ועוד ועוד דוגמאות עד אין סוף.
האם כך נהגו גדולינו מעולם?

[עובדיה חן]

יש לעיין האם זה בגדר להקדיש חלק היפה לה או זה עניין של להתפרנס ממה שלבו חפץ ונמשך

[אש משמים]

הדוגמאות שהביא הם בעצמם מצוה והדוגמאות שלך אינם מצוה בעצם המעשה.
(חוץ מלימוד עירובין שהוא פשוט שיש לו ללמוד זה)

[אוצר החכמה]

לא הבנתי את השאלה. לאנשים יש כשרונות מגוונים.
מי שחננו ה' בידע פיננסי וגם בשכל ללמוד תורה למה שיפתח ייעוץ פיננסי ולא שינצל את כשרונו להרביץ תורה.
או אם יש לו כשרון ללמוד תורה וגם לנגן ולשיר, יהיה ת"ח ובעל תפילה בימים נוראים, למה שיהפוך להיות זמר חתונות?

[אליהו בן עמרם]

הדוגמאות שהביא הם בעצמם מצוה והדוגמאות שלך אינם מצוה בעצם המעשה.
(חוץ מלימוד עירובין שהוא פשוט שיש לו ללמוד זה)

דווקא הדוגמא שמביא בענין הסופר, נראה לכאורה אחר העיון בדבריו שהכוונה למי שיודע להעתיק (זה מה שהיה בזמנו של רבינו בחיי), ולא למי שיודע לחבר ספרי חידושים וכיוצ"ב.
וא"כ אין זה לכאורה אלא הכשר מצוה ללימוד תורה, שמעתיק ספרים לצורך לימוד בהם.
ואדרבה כל הענין הוא "לכבד את ה'", וכדבריו: "פעולות נבחרות ולכבוד הי"ת הן ותפארת לעושיהן", וזה יכול לקיים גם בהכשר מצוה ולא רק במצוה עצמה.

[ביליצר]

הדוגמאות שהביא הם בעצמם מצוה והדוגמאות שלך אינם מצוה בעצם המעשה.
(חוץ מלימוד עירובין שהוא פשוט שיש לו ללמוד זה)

דווקא הדוגמא שמביא בענין הסופר, נראה לכאורה אחר העיון בדבריו שהכוונה למי שיודע להעתיק (זה מה שהיה בזמנו של רבינו בחיי), ולא למי שיודע לחבר ספרי חידושים וכיוצ"ב.
וא"כ אין זה לכאורה אלא הכשר מצוה ללימוד תורה, שמעתיק ספרים לצורך לימוד בהם.
ואדרבה כל הענין הוא "לכבד את ה'", וכדבריו: "פעולות נבחרות ולכבוד הי"ת הן ותפארת לעושיהן", וזה יכול לקיים גם בהכשר מצוה ולא רק במצוה עצמה.

עיין ראש ,דבימינו הא גופא כמצות כתיבת ספר תורה

[אליהו בן עמרם]

לא הבנתי את השאלה. לאנשים יש כשרונות מגוונים.
מי שחננו ה' בידע פיננסי וגם בשכל ללמוד תורה למה שיפתח ייעוץ פיננסי ולא שינצל את כשרונו להרביץ תורה.
או אם יש לו כשרון ללמוד תורה וגם לנגן ולשיר, יהיה ת"ח ובעל תפילה בימים נוראים, למה שיהפוך להיות זמר חתונות?

במקרים אלה, שיש לו כמה כשרונות, וביניהן "הרבצת תורה", ואחד בא על חשבון השני, נראה גם לי - כדבריך.
אך, אם אפשר לקיים שניהם, למה שלא יעסוק גם בהרבצת תורה, וגם בייעוץ פיננסי?
ואפילו אם נימא שה"ייעוץ הפיננסי" או העיסוק ב"הצלה" בא במידה כלשהי על חשבון לימוד תורה (לדוגמא: שעה ביום, ולא שמבטלה לגמרי באופן שיפסיק להרביץ תורה) - מי יימר שדברי חז"ל אלה אינם שווים לכל קיום מצוה, שאדם מבטל תורתו כדי לקיימה.

ולענין "זמר החתונות"...לא נגזים עד כדי כך...כי בסופו של דבר, זה צריך להיות לכבוד הי"ת ו"תפארת לעושיהן".

[אליהו בן עמרם]

הדוגמאות שהביא הם בעצמם מצוה והדוגמאות שלך אינם מצוה בעצם המעשה.
(חוץ מלימוד עירובין שהוא פשוט שיש לו ללמוד זה)

דווקא הדוגמא שמביא בענין הסופר, נראה לכאורה אחר העיון בדבריו שהכוונה למי שיודע להעתיק (זה מה שהיה בזמנו של רבינו בחיי), ולא למי שיודע לחבר ספרי חידושים וכיוצ"ב.
וא"כ אין זה לכאורה אלא הכשר מצוה ללימוד תורה, שמעתיק ספרים לצורך לימוד בהם.
ואדרבה כל הענין הוא "לכבד את ה'", וכדבריו: "פעולות נבחרות ולכבוד הי"ת הן ותפארת לעושיהן", וזה יכול לקיים גם בהכשר מצוה ולא רק במצוה עצמה.

עיין ראש ,דבימינו הא גופא כמצות כתיבת ספר תורה

יפה יפה.
אך לאו כו"ע מודו ליה

[אוצר החכמה]

לא הבנתי את השאלה. לאנשים יש כשרונות מגוונים.
מי שחננו ה' בידע פיננסי וגם בשכל ללמוד תורה למה שיפתח ייעוץ פיננסי ולא שינצל את כשרונו להרביץ תורה.
או אם יש לו כשרון ללמוד תורה וגם לנגן ולשיר, יהיה ת"ח ובעל תפילה בימים נוראים, למה שיהפוך להיות זמר חתונות?

במקרים אלה, שיש לו כמה כשרונות, וביניהן "הרבצת תורה", ואחד בא על חשבון השני, נראה גם לי - כדבריך.
אך, אם אפשר לקיים שניהם, למה שלא יעסוק גם בהרבצת תורה, וגם בייעוץ פיננסי?
ואפילו אם נימא שה"ייעוץ הפיננסי" או העיסוק ב"הצלה" בא במידה כלשהי על חשבון לימוד תורה (לדוגמא: שעה ביום, ולא שמבטלה לגמרי באופן שיפסיק להרביץ תורה) - מי יימר שדברי חז"ל אלה אינם שווים לכל קיום מצוה, שאדם מבטל תורתו כדי לקיימה.

ולענין "זמר החתונות"...לא נגזים עד כדי כך...כי בסופו של דבר, זה צריך להיות לכבוד הי"ת ו"תפארת לעושיהן".

לא הבנתי את השאלה אם כך. אכן גדולי ישראל שהבינו באיזה עניין יעצו לבני עדתם בו. אבל שיילך רבא לתקן לאנשים את הבתים, אני משער שאפילו אם היה לו כשרון לזה, עדיף שמישהו אחר שמוכשר לזה ולא ללימוד התורה כרבא יתקן.

[אליהו בן עמרם]

לא הבנתי את השאלה אם כך. אכן גדולי ישראל שהבינו באיזה עניין יעצו לבני עדתם בו. אבל שיילך רבא לתקן לאנשים את הבתים, אני משער שאפילו אם היה לו כשרון לזה, עדיף שמישהו אחר שמוכשר לזה ולא ללימוד התורה כרבא יתקן.

כלומר, גם אתה מודה שהגדר הוא "אם יכול להעשות ע"י אחרים - פטור. הלא כן?
כלומר שדברי חז"ל אלה נידונים למעשה ככל דיון של קיום מצוה ע"ח לימוד תורה. הלא כן?

ועוד, לכאורה אין שאלה במקרה שחננו ה' בכמה כשרונות, וביניהם "הרבצת תורה", שיכול לקיים את ה"כבד ה' מהונך" בהרבצת תורה ולא חייב דווקא לעסוק בייעוץ פיננסי (וגם עדיפה "הרבצת תורה" לכאורה). אבל אם הכשרון הפיננסי שלו עולה על הכשרון שלו ב"הרבצת תורה", הרי שיש יתרון של כ"בד ה' מהונך" דווקא בייעוץ הפיננסי. אלא שאז צריך לדון את עיסוקו ב"ייעוץ הפיננסי" כשאר מצוות ע"ח לימוד תורה, כגון אם יכול להעשות ע"י אחרים, וכפי שכבר נכתב לעייל.

בקיצור: זה תלוי עד כמה הכשרון שלו באמת נדיר ולא מצוי אצל אחרים. עד כמה הכשרון המסוים עולה על שאר כשרונותיו. וכאשר כשרונותיו שווים, האם יכול לקיים את ה"כבד ה' מהונך" ע"י אחד מהכשרונות שלו, ויש עדיפות לכאורה של "הרבצת תורה".

[אוצר החכמה]

לא מבין.
הרבצת תורה זה ת"ת ייעוץ פיננסי זה רק מצווה. וממילא תלוי בכללי אפשר לעשות על ידי אחרים ובכלל חיובי חסד. אבל זה נכון על כל מצווה כמו קבורת המת והכנסת כלה ווכל דבר ולא הבנתי מה מצאת כאן.

אני חושב שאנחנו אומרים אותו דבר ואני לא מבין כל כך על מה הדיון.

[אליהו בן עמרם]

לא מבין.
הרבצת תורה זה ת"ת ייעוץ פיננסי זה רק מצווה. וממילא תלוי בכללי אפשר לעשות על ידי אחרים ובכלל חיובי חסד. אבל זה נכון על כל מצווה כמו קבורת המת והכנסת כלה ווכל דבר ולא הבנתי מה מצאת כאן.

אני חושב שאנחנו אומרים אותו דבר ואני לא מבין כל כך על מה הדיון.

גם לי נראה שאנו מסכימים.
ומה שמצאתי הוא, שנראה לי (ולא עשיתי סקר על זה), שבפועל זה לא קורה בשטח, ולא מהטעמים שנזכרו לעייל, אלא מטעמים לא רלוונטיים.
ולא חייבים דווקא לדון על רבא ורבה... אלא על דורינו.
אך האמת היא שאין רצוני להגרר לעניינים שב"השקפה", ומעדיף אני להשאר ולדון בדברי רבינו, ותל"מ.