לברך על הרעה כמו על הטובה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 6016
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

לברך על הרעה כמו על הטובה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ספטמבר 17, 2017 9:04 pm

טושו"ע או"ח סי' רכב -
חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה, כדרך שמברך בשמחה על הטובה, כי הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם, כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד את השם, שהיא שמחה לו.

משנ"ב שם -
כדרך שמברך וכו' - כי באמת כל היסורין בין בגוף ובין בממון הוא הכל כפרה על העונות כדי שלא יצטרך להתיסר לע"ל ששם העונש הוא הרבה יותר גדול וכדאיתא במדרש יצחק תבע יסורין [היינו שהוא הכיר גודל מדת הדין שלעתיד וכעין זה אמר ג"כ דהע"ה סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי ותבע בעצמו יסורין כדי שינקה מכל וכל ולא יצטרך לפחוד עוד] א"ל הקדוש ברוך הוא חייך דבר טוב אתה מבקש וממך אני מתחיל שנאמר ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות.

האם יש כאן טעם אחד, או שהטור והשו"ע מתכוונים להסבר אחר מהמשנ"ב?

ביליצר
הודעות: 764
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: לברך על הרעה כמו על הטובה

הודעהעל ידי ביליצר » ב' ספטמבר 18, 2017 12:54 pm

עושה חדשות כתב:טושו"ע או"ח סי' רכב -
חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה, כדרך שמברך בשמחה על הטובה, כי הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם, כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד את השם, שהיא שמחה לו.

משנ"ב שם -
כדרך שמברך וכו' - כי באמת כל היסורין בין בגוף ובין בממון הוא הכל כפרה על העונות כדי שלא יצטרך להתיסר לע"ל ששם העונש הוא הרבה יותר גדול וכדאיתא במדרש יצחק תבע יסורין [היינו שהוא הכיר גודל מדת הדין שלעתיד וכעין זה אמר ג"כ דהע"ה סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי ותבע בעצמו יסורין כדי שינקה מכל וכל ולא יצטרך לפחוד עוד] א"ל הקדוש ברוך הוא חייך דבר טוב אתה מבקש וממך אני מתחיל שנאמר ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות.

האם יש כאן טעם אחד, או שהטור והשו"ע מתכוונים להסבר אחר מהמשנ"ב?


נראה הבדל ברור אלא שאין זה אומר שאין הסכמה גם לדברי המשנ"ב אלא שיש בו יותר שלא לשמה דע"מ לקבל פרס או לא להענש וכו, והשו"ע חופף יותר עם דברי הרמבם שהמעולה בעבודה הוא לעשות את המצוות מפני שכך הוא הנכון ותו לא כאברהם אבינו ע"ה

אליהו בן עמרם
הודעות: 489
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: לברך על הרעה כמו על הטובה

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ב' ספטמבר 18, 2017 8:00 pm

עושה חדשות כתב:טושו"ע או"ח סי' רכב -
חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה, כדרך שמברך בשמחה על הטובה, כי הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם, כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד את השם, שהיא שמחה לו.

משנ"ב שם -
כדרך שמברך וכו' - כי באמת כל היסורין בין בגוף ובין בממון הוא הכל כפרה על העונות כדי שלא יצטרך להתיסר לע"ל ששם העונש הוא הרבה יותר גדול וכדאיתא במדרש יצחק תבע יסורין [היינו שהוא הכיר גודל מדת הדין שלעתיד וכעין זה אמר ג"כ דהע"ה סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי ותבע בעצמו יסורין כדי שינקה מכל וכל ולא יצטרך לפחוד עוד] א"ל הקדוש ברוך הוא חייך דבר טוב אתה מבקש וממך אני מתחיל שנאמר ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות.

האם יש כאן טעם אחד, או שהטור והשו"ע מתכוונים להסבר אחר מהמשנ"ב?


על פניו הסבר אחר נראה כאן.
אלא שאם נתעמק קצת בדברי הטור, נמצא אולי דבר חדש.

לכאורה קשה, דורשים מהאדם ו"מחייבים" אותו שיברך ב"שמחה" על הרעה כעל ה"טובה". ואיך יוכל? הרי זה תלוי ברגש שלו, ואין לו. ומה יעשה?
אלא אולי הפשט בדברי הטור הוא, שהדגש לא על הברכה, אלא על קבלת ה"רעה" עצמה. שצריך להסביר לעצמו עם ה"שכל" ולא עם ה"רגש" שזה טוב לו.
ולאחר שיסביר לעצמו עם ה"שכל", אז יכול להגיע לברך על הרעה "בדעת שלימה ובנפש חפיצה". לא ב"שמחה" ממש כמו על הטובה, כי שמחת הטובה באה לו באופן טבעי על ידי רגשותיו, וממילא כשבא לברך על הטובה מברך ב"נפש חפצה". אך על ה"רעה" אם יקבלה מ"דעת" ע"י שכלו, יכול להגיע לאותה תוצאה גבי ה"ברכה", שיברך אותה ב"נפש חפצה", ולא כמי שכפאו שד...
ואם זהו הבאור הנכון, א"כ גם הטור וגם המשנ"ב לדבר אחד נתכוונו, שהדגש כאן הוא, לבאר לעצמו ע"י טענות שכליות, למה ה"רעה" היא בעצם "טובה" לו, ואז יברך בנפש חפצה.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים