אוצר החכמה כתב:מה כוונתך מה ההו"א שאסור או מה ההו"א שמותר.
כי למה שיהיה אסור ? הרי אין רצונה לסחוט רק שיהיה אגוד רק הוא פס"ר ובמים אין נסחט.
יש אולי מקום להסתפק במי שממש סוחטת את שערותיה בכוונה לסחטם ואע"פ שעושה בתוך המים סוף דבר שערותיה רטובות פחות ממה שהיו אם היתה יוצאת בלי לכנסם אבל גם בזה יש סברא להקל.
אוצר החכמה כתב:הסברתי. שזה עדיף מפסיק רישיה דלא ניחא ליה כי בסופו של דבר לא נעשה כלום. כנראה שזה לא שאתה לא מבין אלא לא מסכים.
אוצר החכמה כתב:באיזה גוונא הראשון או השני?
דנני כתב:אוצר החכמה כתב:מה כוונתך מה ההו"א שאסור או מה ההו"א שמותר.
כי למה שיהיה אסור ? הרי אין רצונה לסחוט רק שיהיה אגוד רק הוא פס"ר ובמים אין נסחט.
יש אולי מקום להסתפק במי שממש סוחטת את שערותיה בכוונה לסחטם ואע"פ שעושה בתוך המים סוף דבר שערותיה רטובות פחות ממה שהיו אם היתה יוצאת בלי לכנסם אבל גם בזה יש סברא להקל.
בגד בכה''ג ? !!!
אליהו בן עמרם כתב:אוצר החכמה כתב:הסברתי. שזה עדיף מפסיק רישיה דלא ניחא ליה כי בסופו של דבר לא נעשה כלום. כנראה שזה לא שאתה לא מבין אלא לא מסכים.
בסימן ש'כ סעיף ג התיר יין הנסחט מאליו מענבים מתבקעים בתוך גיגית שהיה בה כבר יין בגלל ביטול בשישים
ועיי'ש במשנ'ב מה שבאר.
ולכאורה אם הנסחט לתוך היין אינו חשוב כנסחט, למה צריך היתר של ביטול בשישים.
מכאן לכאורה מוכח שגם זה חשיב כנסחט.
אוצר החכמה כתב:אליהו בן עמרם כתב:אוצר החכמה כתב:הסברתי. שזה עדיף מפסיק רישיה דלא ניחא ליה כי בסופו של דבר לא נעשה כלום. כנראה שזה לא שאתה לא מבין אלא לא מסכים.
בסימן ש'כ סעיף ג התיר יין הנסחט מאליו מענבים מתבקעים בתוך גיגית שהיה בה כבר יין בגלל ביטול בשישים
ועיי'ש במשנ'ב מה שבאר.
ולכאורה אם הנסחט לתוך היין אינו חשוב כנסחט, למה צריך היתר של ביטול בשישים.
מכאן לכאורה מוכח שגם זה חשיב כנסחט.
אינו דומה סחיטה מדין מלבן במים מלכלכים (מערמת אשה) ופס"ר דידיה לסחיטה מדין דש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 255 אורחים