קביעות חדשים ועיבור השנים לפי חשבון, נחלקו במדרשים: יש אומרים שכשנבראו חמה ולבנה, היו שנים וחדשים וימים ולילות ותקופות ומחזורות ועיבורים לפני הקדוש ברוך הוא, והיה מעבר את השנה, ומסרם לאדם הראשון בגן עדן, ונמסרו מדור לדור, ובגלות מצרים נתמעטו העיבורים, וביציאת מצרים חזרו להם, שנאמר: ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם17, "לאמר" לך אמור להם, עד עכשו היה לי סוד העיבור, מכאן ואילך שלהם הוא18. ויש אומרים שכל אותם שנים עד שיצאו ממצרים היה הקדוש ברוך הוא מעבר עיבורים ומקדש את השנים ומחדש חדשים, וכיון שיצאו ממצרים נמסר להם19. ויש אומרים שסוד העיבור נמסר מאדם ועד נח, ונח מסרו לשם, ושם ליעקב, ויעקב לקהת, וקהת לעמרם, ועד היום הזה הוא מסור לחכמי ישראל לקדש בו חדשים20.
17. שמות יב א ב.
18. פדר"א פ"ח, ועי' ציונים 7, 14; תשו' ר' אביתר הכהן גאון שבסעדינא עמ' 93, ועי' ציון 36, שלדעתו החשבון הוא העיקר, ומעולם קידשו על פיו. ועי' תשו' רה"ג בשו"ת הגאונים (ליק) סי' א והחדשות (אופק) סי' קטז: והחשבון הזה שבידנו שהוא סוד העיבור, היה בידיהם של ישראל מימות משה רבינו, ומוזהרים לעשות לפיו וכו', ועי' ציון 7.
19. פסיקתא דר"כ פס' ה, ועי' ציון 14. ועי' רה"ג באוצה"ג ר"ה סי' ז (וכעי"ז בשו"ת הגאונים שם): החשבון הזה אשר בידינו לא מן אדם הראשון ירשנו אותו ואין אנו יודעים בימי אדם הראשון איך נעשה, וכך אנו אומרים כי משה רבנו לימד את ישראל וכו' והגיד להם מה שכבר נעשה בעיבורים מימות אדם ועד העת ההיא.
20. פס"ז שמות יב ב, ועי' ציונים 7, 14.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 125 אורחים