לא, לגבי ברכת שהחיינו: ש"ע א"ח רכג ג "קנה כלים חדשים...מברך...שהחיינו...ולא אמרו חדשים אלא לאפוקי אם מכרן וחזר וקנאן".
כן, לגבי טריפה מלקוחות: ש"ע אה"ע קו א "הכותב [את] כל נכסיו [הישנים] לבניו...בין בריא בין שכיב מרע, וכתב לאשתו עמהם קרקע כלשהו...אינה טורפת מנכסים [ישנים] אלו כלום, אבל מנכסים שיבואו לו אחר כך, גובָה מהם, אפילו באו לו מאותם נכסים [ישנים] עצמם, כגון שמת אחד מהבנים [שזכה במתנת הנכסים הישנים], וִירֵשׁוֹ [האב הבריא את הבן]".
כן, לגבי מעשרות: "רמב"ם מעשר ו יט "כהן שמכר שדה לישראל ואמר לו...על מנת שהמעשרות שלי כל זמן שהיא לפניך, מְכָרָהּ [הישראל] לאחר, אע"פ שחזר [הישראל] וּלְקָחָהּ [מהאחר], איו לכהן אותם המעשרות".
כן, לגבי טבילת כלים: ש"ע יו"ד קכ יא: "ישראל שמכר כלי לעכו"ם, וחזר ולקחו ממנו, צריך טבילה".
א. האם לשאלה שבכותרת יש עוד נ"מ, חוץ מהארבע הנ"ל?
ב. האם יש עוד דינים המוכיחים, שלגבי טריפה מלקוחות, הנכסים שיצאו מרשות האדם וחזרו אליו נידונים כחדשים?