מספק"ל אם גוי יכול לברך ברכת שלא עשני אשה, דטעם ברכה זו האיש מקיים מצוות יתירות, ובגוי אין שייך זה, או"ד שיש לו מעלה יתירה מה שאשה נתקללה בקללות של צער יותר מהאיש (עיין פירוט הקללות בפרקי דר"א פי"ד) יש לו לברך?
(וז"פ שגוי יוכל לברך, ושנינו שעונים אמן אחריו כששמע ממנו כל הברכה)