שמעתי לעורר, שהנה נפסק בשו"ע סי' ש"ח שאמנם כלי שלם שנזרק לאשפה מבעו"י אינו נעשה מוקצה, כיון שבטלה דעתו של הזורק, אך שבר כלי שנזרק נעשה מוקצה. וכבר כתבו פוסקי זמנינו שכוס חד פעמית שנזרקה מבעו"י, אף שהיא כלי שלם נעשית מוקצה, כיון שלא שייך 'בטלה דעתו' שאדרבה, כך היא דרך בני אדם.
ומעתה, עלון שנזרק מבעו"י ע"י בעליו לגניזה, אף שהוא שלם הרי כיון שכך ההנהגה לזרקו לגניזה לאחר שעבר זמנו, לכאורה הוא כנזרק לאשפה.
ובעיני ראיתי כמה פעמים שאנשים ניגשים באמצע שבת לפח הגניזה שבביהכ"נ ומוציאים עלונים משבועות קודמים, האם הם עוברים על איסור מוקצה?
האם יש מקום לחלק בין 'גניזה' ל'אשפה'?
ואם תאמר שגניזה לפעמים מוציאים ממנה - הרי גם מאשפה לפעמים מוציאים.