הבית יוסף בסימן ע הביא את חידושו של האהל מועד שנשים חייבות בפסוק ראשון מדין קבלת עומ"ש,
וכך פסק הב"ח שחייבות מדאורייתא, אך הגר"א חולק וסובר שאין כאן דין גמור, והוכיח מלשון המשנה ומהירו' שפטורות מעיקר הדין [וכך בשו"ע שם: ונכון הוא ללמדם ...] , וצ"ל לדעה זו שמקיימות קבלת עומ"ש [דהויא מ"ע בפ"ע, בסהמ"צ עשין ב] במחשבה.
והנה העיר לי חכ"א מגמרא ערוכה:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כד עמוד א
מיתיבי: שנים שישנים במטה אחת - זה מחזיר פניו וקורא, וזה מחזיר פניו וקורא; ותניא אחריתי: הישן במטה ובניו ובני ביתו בצדו - הרי זה לא יקרא קריאת שמע אלא אם כן היתה טלית מפסקת ביניהן. ואם היו בניו ובני ביתו קטנים - מותר. בשלמא לרב יוסף לא קשיא: הא - באשתו, הא - באחר.
הרי שלרב יוסף מפורש בברייתא, שאשה מחזירה פניה וקוראה ק"ש, כשיטת האהל מועד והב"ח.
[אא"כ נדחוק שקוראה ללא חיוב]