מצינו כן הרבה. בפטורא דקלב"מ, בחיובא דגרמי, ועוד.
עמדתי ואתבונן, האם זה שייך רק לגבי חיובים, או גם לגבי בעלויות.
דהיינו האם י"ל על חפץ מסויים, שבדיני אדם הוא "של ראובן", ובדיני שמיים הוא "של שמעון".
ובקצרה אכתוב את מקור שאלתי.
הרי בסנהדרין דע"ב אמר רב "בדמים קננהו", אמנם כ' התוס' שם דמ"מ חייב לצאת ידי שמיים, וע"ש חי' הר"ן, ובשו"ת מהר"ם מרוטנבורג מבו' דגם מהני תפיסה, וכדין קלב"מ בעלמא. וא"כ מה פשר דבר זה, שהגזילה היא של הגזלן בדיני אדם ושל הנגזל בדיני שמיים, ומה הדין לענין "לכם" דאתרוג, האם תליא בדיני אדם או בדיני שמיים. ובהא דמהני תפיסה ג"כ צ"ע, האם יכול לתפוס גם כאשר הגזילה התייקרה? ומה הדין בגזל חמץ ועבר עליו הפסח, דבגזילה רגילה אומר לו הרש"ל, האם כאן ייפטר הגזלן באמירה זו מחיובו לצאת יד"ש. וליבי מהסס טובא בכ"ז.