מַסֶּכֶת עֵרוּבִין פֶּרֶק שְׁמִינִי
משנה א
א
כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בַּתְּחוּמִין?
מַנִּיחַ אֶת הֶחָבִית וְאוֹמֵר:
הֲרֵי זֶה לְכָל בְּנֵי עִירִי,
כָּל מִי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה.
כָּל מִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם, מֻתָּר.
מִשֶּׁחָשֵׁכָה, אָסוּר;
שֶׁאֵין מְעָרְבִין מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ.
האם אין מברכים על עירוב כזה שחוששים דילמא לא יצטרך אף אחד לילך והוי כברכה לבטלה, או כיון והוא מעין תקנה כללית לכל מי שיירצה לילך בעי ברכה?.