אש משמים כתב:החילוק הוא פשוט, בדוגמא שהבאת האדם עושה שני מעשים נפרדים באותו החפץ הוא לוקח את האבן מהבניין ובכך עובר על 'סותר' ואח"כ לוקח את אותה האבן ובונה בה בניין חדש ועובר בכך ב'בונה'. אך בשאלה שהעלתי הפעולה היא אחת היא העברת צבע שחור על צבע אדום ובכך הכתיבה היא כאן מעשה קיים אך המחיקה היא בעצם ע"י מחשבתו לכתוב באותו מקום שהיא כביכול מוחקת את האותיות הקיימות ומאפשרת את הכתיבה החדשה.
ברור כשמש שאם היה חושב או אפי' עושה מעשה המוכיח למחשבתו שלא חפץ באותיות הקיימות לא היה עובר בשום איסור לכן צריך להבין מדוע כאן חייב משום מוחק.
כדכד כתב:נדמה לי שכוונתי לא הובנה.
לא התכוונתי ש"לוקח את האבן מהבניין ובכך עובר על 'סותר' ואח"כ לוקח את אותה האבן ובונה בה בניין חדש" אלא שהוא לוקח אבן מהבנין ובאותו מעשה של לקיחת האבן הוא יוצר סידור מחודש של הבנין וכך הוא עובר על בונה ועל סותר באותה פעולה כמו בדוגמה שהביא כת"ר על כותב ומוחק
מאיר סובל כתב:ולולא ציטוט הגרשז"א איך הבין את הגמ' של כתב ע"ג כתב שנחשב למחיקה??
לכאו' זה פשוט שמחיקה היא כיסוי או כילוי או עקירת הכתב באופן שא"א לקוראו. גם אם שופך דיו / טיפקס על גבי כל המילה או האותיות הוא מוחק. וגם אם השפיכה אינה על הכל בבת אחת אלא מעל הכתב בצורה האות.
זו גמרא פשוטה.
החידוש של הגרשז"א הוא החילוק למה קלקול כתב שע"ג עוגה ע"י מעשה אכילה אינה מחיקה. כאן ייסד שצריך שמקום הכתב מלמטה ישאר רק הכתב הראשון יועלם ממנו, אבל אם מקום האותיות כלה עם האותיות זה לא נחשב מחיקה. והגדרתו היא שמחיקה היא פינוי מקום.
אבל עדיין כל החידוש כפוף להנחות העקריות של מלאכת מוחק כמבואר בגמ' שכתב ע"ג כתב נקרא מוחק ג"כ. וכנ"ל.
כדכד כתב:לא הבנתי את החילוק
בשני המקרים הוא עושה שתי פעולות סותרות בו זמנית
כדכד כתב:ולמה בדוגמה שהבאתי משינוי צורת הבנין זה לא ככה? אין שום זמן שבו יש בנין סתור לפני שהבנין השני בנוי
כדכד כתב:לא התכוונתי ש"לוקח את האבן מהבניין ובכך עובר על 'סותר' ואח"כ לוקח את אותה האבן ובונה בה בניין חדש" אלא שהוא לוקח אבן מהבנין ובאותו מעשה של לקיחת האבן הוא יוצר סידור מחודש של הבנין וכך הוא עובר על בונה ועל סותר באותה פעולה כמו בדוגמה שהביא כת"ר על כותב ומוחק
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 186 אורחים