הודעהעל ידי גמח » ד' נובמבר 15, 2017 10:43 pm
מראה מקום לנידון.
1. קצות השלחן (סי' נ"ד ס"ק ו') – "ועי' גמ' ברכות דל"ט מר סבר חביב עדיף ומר סבר כרוב עדיף דזיין. והנה ההלכה נפסקה דחביב עדיף, אבל אם שוין בחביבות הי' צריך לכאורה לברך על מידי דזיין דעכ"פ יש לו חשיבות יותר דלמ"ד חביב עדיף יש לומר ג"כ דמידי דזיין הוא חשיבות אלא דחביב עדיף מיני' וכשאין חביב יברך על מידי דזיין וצ"ע".
2. חוט שני (ברכות ס"ק ל"ט ד"ה ועיין [עמ' רי"ג]) – "ועיין בסוגיא דבר קפרא דליכא פשיטות בגמרא בדבר הזן ודבר חביב, איזה מהן יקדים. ואין להביא ראיה מהא דהשמיטו הפוסקים, דאדרבה כיון דלא איפשט ליכא נפקא מינה בזה כיון דיכול לעשות היאך שירצה. והא דלא הביאו הפוסקים כלל דין דזיין קודם [כנגד מאכל השוה לו בחביבות], אין זה ראיה באמת חזינן דכל מעלה שיש למאכל, הוא מקדימו לברכה, והוא דין כללי, אלא אם הוי קיי"ל דהוא מעלה מיוחדת הקודמת לחביב, היו צריכים להשמיענו. על כן אפילו אם שניהם לפניו יוכל לברך על מה שאינו חביב כיון שהוא מזין [ולענין דיעבד תמיד איכא ספק]. וגדר מזין חזינן בגמ' דקרי לכרוב זיין, דהיינו דבר שאוכלו למזון, משא"כ פרגיות שהוא לקינוח, ומ"מ מרק של בשר לא מסתבר דמיקרי זיין, זולת אם יש שם אטריות וכיוצא בזה".
3. משנ"ב ביצחק יקרא להגר"א נבנצל על סעי' א', "ואולי הינו פלוגתא דכרוב ופרגיות (ברכות ל"ט עמ' א'). ואולי זה דוקא בימי חול אבל בשבת זה שמתענג בו עדיף".
כל הנ"ל מ"דור המלקטים" על ברכות.