פורום אוצר החכמה

בשנים האחרונות מקובל שמקבלים שבת כמה דקות קודם לרפואת פלוני לזיווג אלמוני האם יש לכך מקור בגמרא, בראשונים, באחרונים????
(לא סיפורים, את זה יש מספיק וכן ראו ערך עיתון המבשר התורני של פרשת ויצא האחרון, אני רוצה מקור מוסמך)

זה משום כבוד השבת (שלא להיכנס לשבת בבהלה וכו', והשווה לשון הרמב"ם, שיש לשבת ולהמתין לכניסת השבת. כך בערך הלשון),
והמכבד את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים. עי' שבת קיח ע"ב.

וזה עוזר. מניסיון אישי.

לכן תקנו שמקבלים 20-30-40 דקות קודם השבת אני מדבר על לקבל שבת למשל 10 דקות לפני הזמן המקובל במקום שבו גרים
מחכה לתשובה עם מקורות????

רבי שלמה אלקבץ "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה"

כדכד כתב:רבי שלמה אלקבץ "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה"

מה ענית לי בוודאי ששבת היא המקור הברכה, אבל האם מוזכר בראשונים והאחרונים העניין שלקבל שבת יותר מוקדם ממה שהוא רגיל הוא זמן לישועה וכו?

מסופקני אם אתה בכלל מעוניין לקבל מקור לשאלתך..

חד ברנש כתב:מסופקני אם אתה בכלל מעוניין לקבל מקור לשאלתך..

שאלתו במקומה, וגם אני אשמח לקבל תשובה עליה.

ידוע שאלו המקבלים על עצמם שבת מוקדם ומאחרים כר"ת נמצא שיש להם במשך השנה כ50 שעות תוספת שבת דהיינו שני שבתות יותר אם צריך מקור לברכה ותועלת שבזה?

בעקרון הגראי"ל ה' ישלח דברו וירפאהו היה מעודד בבני ברק שם מקבלים 20 דק' לפני שבת להקדים יותר ולקבל, הואיל ויש שיטות ראשונים שכבר 20 דק' קודם השקיעה כבר אפשר שהוא בין השמשות [שיטת היראים]
בעל היביע אומר היה מתנגד להקדים את השבת הרבה [בירושלים] כי אז לא ניכרת הדלקה לכבוד שבת.

מיכאל1 כתב:בעל היביע אומר היה מתנגד להקדים את השבת הרבה [בירושלים] כי אז לא ניכרת הדלקה לכבוד שבת.

לא רק בירושלים. זכורני שבעלון השבת "מעין השבת" היו מפרסמים שזמן הדלקת נרות הוא כעשר דקות לפני השקיעה, וזאת לפי דברי היביע אומר.
אבל נכון הוא, שמה שהיה מיוחד בירושלים היה - שהיביע אומר גם התנגד להקדים יותר מוקדם משאר המקומות בארץ, מה שאין כן לגבי שאר המקומות - הוא לא "התנגד" להדלקה עשרים דקות לפני השקיעה - אלא רק "פטר" מלהדליק בזמן זה.

חד ברנש כתב:מסופקני אם אתה בכלל מעוניין לקבל מקור לשאלתך..

למה אתה אומר כך ?
הרי "כדכד" לא נתן לי שום מקור רק ציטט כמה מילים???

כוונתי היתה שתתבונן במלים: לקראת שבת לכו ונלכה ואם נלך לקראת שבת מוקדם יותר הרי "כי היא מקור הברכה" - השבת היא מקור הברכה ומשם נתברך ונוושע.בכוונה לא הארכתי כי חשבתי שזה ברור וגם שאתה לא רוצה תשובות ארוכותומפולפלות. יש על בסיס זה מעשה מהחפץ חיים אבל כתבת שאתה לא רוצה סיפורים

באמת איני מבין למה מזלזלים בשאלת פותח האשכול. בדרך כלל לא שמענו מאבותינו וזקנינו שהיו מקבלים את השבת יותר מוקדם בכמה דקות, וזאת השאלה מה המקור לתופעה זו?

ולהעיר שהקב"ה נכנס בו כחוט השערה... (רש"י בפ' בראשית), והענין של 'תוספת שבת' זה לכאורה כדי שלא יבואו להתבלבל ולטעות

כדכד כתב:כוונתי היתה שתתבונן במלים: לקראת שבת לכו ונלכה ואם נלך לקראת שבת מוקדם יותר הרי "כי היא מקור הברכה" - השבת היא מקור הברכה ומשם נתברך ונוושע.בכוונה לא הארכתי כי חשבתי שזה ברור וגם שאתה לא רוצה תשובות ארוכותומפולפלות. יש על בסיס זה מעשה מהחפץ חיים אבל כתבת שאתה לא רוצה סיפורים

לדעתי, מה שפותח האשכול התכוון הוא, שלדעתו - אתה בונה כאן בנין מאד כבד - על גבי ענף מאד דק ומאד רך.
הרי התיבות "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה", משתמעי לתרי אנפי - דהא דילמא קיימי אחיוב תוספת שבת - וכלל לא על הקדמת קבלת שבת בכמה דקות יותר מוקדם מחיוב תוספת שבת. לכן, זה ענף דק - כי צריך לדייק ממנו דיוקים לא מוכרחים. בשלמא אילו הענף הדק הזה - שעל גביו אתה בונה את הבנין שלך - הי' לקוח מהש"ס או מדברי הפוסקים, כגון שחכמי הש"ס או הפוסקים - הם אלו שהיו כותבים "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה" - הו' ניחא, דהא כך היא דרכה של תורה - לדייק דיוקים דקים מדברי הש"ס ומדברי הפוסקים - גם כשלא כתבו להדיא. אבל הרי לא זה הנדו"ד, שהרי הענף הדק הזה שעליו אתה נשען - לקוח מדברי אחרון (נולד אחרי גירוש ספרד), שאמנם הי' מקובל וצדיק - אבל לא הי' פוסק. בשלמא אילו המקובל הנ"ל הי' כותב להדיא "ראוי להקדים לקבל שבת - כמה דקות יותר מוקדם מזמן חיוב תוספת שבת - בשביל ברכה", הו' ניחא. אבל הוא עצמו - לא כתב זאת, אלא אתה הוא זה שבא לבנות את הבניין שלך ע"י דיוק בלתי מוכרח שאותו אתה מדייק מתוך דברי אותו אחרון - שכאמור לא הי' פוסק - ושלא הזכיר כלל את עניין הקדמת קבלת שבת בכמה דקות יותר מוקדם מזמן חיוב תוספת שבת.

דרומי כתב:באמת איני מבין למה מזלזלים בשאלת פותח האשכול. בדרך כלל לא שמענו מאבותינו וזקנינו שהיו מקבלים את השבת יותר מוקדם בכמה דקות, וזאת השאלה מה המקור לתופעה זו?

ולהעיר שהקב"ה נכנס בו כחוט השערה... (רש"י בפ' בראשית), והענין של 'תוספת שבת' זה לכאורה כדי שלא יבואו להתבלבל ולטעות

לא בטוח
יש לימוד ע"ז מפסוקים (תוספת שבת, לא זה שנושעים ע"י כך) ודנים אם הם אסמכתא או מדאורייתא ולא משמע שלהוסיף זה רק מחשש טעות

כמה וכמה פעמים שנשים פתיות עם התלהבות לישועות, מדליקות לפני פלג המנחה, בפרט נפוץ ביותר בירושלים שהזמן הנהוג הוא ארבעים דקות, מפסידות מצוות הדלקת נרות ומברכות לבטלה, ולא תקנה היא אלא קלקלה.

חיימשה כתב:כמה וכמה פעמים שנשים פתיות עם התלהבות לישועות, מדליקות לפני פלג המנחה, בפרט נפוץ ביותר בירושלים שהזמן הנהוג הוא ארבעים דקות, מפסידות מצוות הדלקת נרות ומברכות לבטלה, ולא תקנה היא אלא קלקלה.

בכלל לא בטוח שבהדלקה לפני פלג באופן שמקבלת שבת אז יש ברכה לבטלה וחבל להלעיז על נשים צדקניות.
אם כן יש טענה שזה שמחמת הבהלה להדליק נרות 40 ו50 דק' לפני השקיעה לא מתפללות מנחה.

יש גם מעשים ההיפך, שמעתי מש"ב של האור למציון שכעס על היביע אומר שעודד להדליק סמוך לשקיעה יותר מ40 דקות בטענה שהגיעו אליו סיפורים של נשים שהדליקו אחר השקיעה.

אני חושב שאין כאן המקום (באשכול זה) לעניין האם יש חשש שיקבלו שבת ברגע שאחרי האחרון והאם וכמה זמן צריך לתוספת שבת, אלא יש כאן שאלה אחת: מה המקור לזה שלאחרונה יש כל מיני פרסומים בעניין שלקבל 10 דקות שבת קודם הזמן הרגיל לכל השיטות ספרד \ אשכנז, ואומרים שדבר זה יהיה לרפואת פלוני אלמוני, או לישועת של פלוני??
האם יש דברים כתובים בש"ס בראשונים או אחרונים מה היסוד לכך?????
כי אמת ויציב שהשבת היא מקור כל הברכות, אבל מכאן עד שאני מוסיף מחול על הקודש בכדי שלאלמוני יהיה ישועה, מה הקשר???

זה מפורסם בשם החפץ חיים זצ"ל שייעץ כן להורים שבנם היה חולה במחלה קשה ל"ע וכמדומה שהגראי"ל שטיינמן שליט"א מעורר ע"כ הרבה.

בערל כתב:זה מפורסם בשם החפץ חיים זצ"ל שייעץ כן להורים שבנם היה חולה במחלה קשה ל"ע וכמדומה שהגראי"ל שטיינמן שליט"א מעורר ע"כ הרבה.

מקורות לסיפור של החפץ חיים????

בפרי מגדים (א"א רנ"ו א') כותב: וראוי לתקן שיקרא השמש לקבלת שבת על כל פנים חצי שעה קודם בין השמשות, והחכם עיניו בראשו והמוסיף מחול על הקדש מוסיפין לו חיים".

יונת אלם כתב:בפרי מגדים (א"א רנ"ו א') כותב: וראוי לתקן שיקרא השמש לקבלת שבת על כל פנים חצי שעה קודם בין השמשות, והחכם עיניו בראשו והמוסיף מחול על הקדש מוסיפין לו חיים".

כנראה לא ראית מה שכתבתי לעיל

ני חושב שאין כאן המקום (באשכול זה) לעניין האם יש חשש שיקבלו שבת ברגע שאחרי האחרון והאם וכמה זמן צריך לתוספת שבת, אלא יש כאן שאלה אחת: מה המקור לזה שלאחרונה יש כל מיני פרסומים בעניין שלקבל 10 דקות שבת קודם הזמן הרגיל לכל השיטות ספרד \ אשכנז, ואומרים שדבר זה יהיה לרפואת פלוני אלמוני, או לישועת של פלוני??
האם יש דברים כתובים בש"ס בראשונים או אחרונים מה היסוד לכך?????
כי אמת ויציב שהשבת היא מקור כל הברכות, אבל מכאן עד שאני מוסיף מחול על הקודש בכדי שלאלמוני יהיה ישועה, מה הקשר???

בקר טוב
ראיתי מה שכתבת
אבל הפרי מגדים כותב להדיא 'מוסיפין לו חיים' זה לא מספיק כסגולה לרפואה?

אליהו עזריאל כתב:

בערל כתב:זה מפורסם בשם החפץ חיים זצ"ל שייעץ כן להורים שבנם היה חולה במחלה קשה ל"ע וכמדומה שהגראי"ל שטיינמן שליט"א מעורר ע"כ הרבה.

מקורות לסיפור של החפץ חיים????

אתה מחפש מקורות שהביאו את הסיפור על החפץ חיים או שאתה מחפש מקורות ולא סיפורים?

לענ"ד הדבר פשוט, שמה שכתוב בפתיחת האשכול "לא סיפורים", ר"ל לא סיפורים מאת חברי הפורום על אדם פלוני שנהג לעשות כך ונושע, אלא פותח האשכול מבקש מקורות מוסמכים - כגון מתוך ספרי רבותינו וכדומה - לזה שכך ראוי לעשות, או לפחות מקורות מוסמכים - כגון מתוך ספרי רבותינו וכדומה - על מעשה-רב שאמר שהקדמת קבלת שבת מועילה לישועה.

פותח האשכול מכוון לנקודה מאד מסוימת אבל מעניין לעניין יש מקום לעורר על עיקר הגדר של תוספת שבת כי מדברי הרמב"ן נראה להדיא שתוספת שבת נאמרה רק בזמן שיש בו מקצת לילה. עי"ש שמפרש את הדברים רק משקיעה ראשונה של רת"ם. (תורת האדם עניין אבלות ישנה מהד' זכרון יעקב אות קה והביאו הר"ן בחידושיו לרי"ף שבת סוף פרק שני דף טו א סוד"ה אמר רבה).
ובאמת זכור לי שיש באחרונים חילוק בין גדר תו"ש לדעת רת"ם לגדר תו"ש לדעת הגאונים והגר"א.

וכל זה סוגיא שלמה שיש להאריך בזה ולא באתי אלא להעיר כי באמת יש מעט זרות בכך שאדם המקבל שבת זמן הרבה קודם השבת יש לו מעלה על רעהו שאף הוא קיבל שבת כראוי וכיאות אלא שלא הקדים כ"כ.

מיכאל1 כתב:

חיימשה כתב:כמה וכמה פעמים שנשים פתיות עם התלהבות לישועות, מדליקות לפני פלג המנחה, בפרט נפוץ ביותר בירושלים שהזמן הנהוג הוא ארבעים דקות, מפסידות מצוות הדלקת נרות ומברכות לבטלה, ולא תקנה היא אלא קלקלה.

בכלל לא בטוח שבהדלקה לפני פלג באופן שמקבלת שבת אז יש ברכה לבטלה וחבל להלעיז על נשים צדקניות.
אם כן יש טענה שזה שמחמת הבהלה להדליק נרות 40 ו50 דק' לפני השקיעה לא מתפללות מנחה.

יש גם מעשים ההיפך, שמעתי מש"ב של האור למציון שכעס על היביע אומר שעודד להדליק סמוך לשקיעה יותר מ40 דקות בטענה שהגיעו אליו סיפורים של נשים שהדליקו אחר השקיעה.

הרב מיכאל כמדומה שלא דק מר פורתא. קבלת שבת לפני פלג המנחה בפשטות לא מועילה כלום. עי' שו"ע רסג סע' ד ומ"ב רס"א ס"ק כה.
אמנם בביה"ל סי' רסג שם ד"ה קודם הלילה מצדד שאפשר לקבל שבת שעתיים קודם הלילה (והיינו לפני פלג המנחה) אבל כבר כתב הגרש"ז אויערבך (שש"כ פמ"ג הע' סו הובא בדרשו שם) שזה רק קודם שקיעה שניה (כ40-50 דקות קודם שקיעה ראשונה) אבל זה ודאי שא"א לקבל שעתיים קודם שקיעה ראשונה.
תבנא לדינא שהני נשים צדקניות בירושלים שנהוג שם לקבל שבת 40 דק' קודם שקיעה ראשונה. אם ירבו עליהם לקבל שבת הרבה יותר מוקדם מזה, יש חשש גדול שתקנתם קלקלתם ובאים לידי ברכה לבטלה.
[כתבתי כ"ז בחפזה ולא נכנסתי לחשבון השעות בדיוק אבל לענ"ד העיקר ברור כדאמרן]

מיכאל1 כתב:

חיימשה כתב:כמה וכמה פעמים שנשים פתיות עם התלהבות לישועות, מדליקות לפני פלג המנחה, בפרט נפוץ ביותר בירושלים שהזמן הנהוג הוא ארבעים דקות, מפסידות מצוות הדלקת נרות ומברכות לבטלה, ולא תקנה היא אלא קלקלה.

בכלל לא בטוח שבהדלקה לפני פלג באופן שמקבלת שבת אז יש ברכה לבטלה וחבל להלעיז על נשים צדקניות.
אם כן יש טענה שזה שמחמת הבהלה להדליק נרות 40 ו50 דק' לפני השקיעה לא מתפללות מנחה.

יש גם מעשים ההיפך, שמעתי מש"ב של האור למציון שכעס על היביע אומר שעודד להדליק סמוך לשקיעה יותר מ40 דקות בטענה שהגיעו אליו סיפורים של נשים שהדליקו אחר השקיעה.

אתה לא בטוח שזה ברכה לבטלה, אך הגרש"ז כן בטוח.

אין מה להביא את הגרש"ז כשאפשר להביא את הביאור הלכה.
אמנם פשטות הרעק"א היא לא ככה.
וכן זכורני שהעלה בארץ צבי (פרומר) לגינא, ועוד ובמקו"א הארכתי, אחפש את המקורות והעלה אותם לפני שולחן מלכים בל"נ ישוטטו רבים ותרבה הדעת.

רק אציין כעת לשבות יעקב שהובא בפנ"י בקו"א ברכות דף ב על המנהג שהיה בכ' סיוון שחל ביום ו' לקבל שבת אחר מנחה גדולה ולשבור את הצום, ואת התרוה"ד בסי' א' שכותב שהיו מקבלים שבת כשעתיים לפני השקיעה ואחר הסעודה היו מטיילים לאו השמש.
כל זה כתבתי בחופזי בלי עיון כלל.

ולכן אין להלעיז על דבר שכבר יש לו בית אב בקדמונים.

סיפור מופלא, שסיפר ר' שמחה קפלן זצ"ל, רבה של צפת, שבועיים לפני פטירתו, ממחיש לנו את גדולתו של מי שמקבל את השבת טרם זמנה. הוא סיפר, כי כשהיה צעיר למד בישיבת מיר, והיה מתאכסן אצל זוג, שהיה להם רק בן אחד. פעם אחת, ביום ששי, התקיים יריד. אבי המשפחה נסע ליריד, ולפני שיצא אל הדרך, אשתו לא הפסיקה להזהיר אותו שיחזור מוקדם. מספר הרב קפלן, שכאשר חזר מהישיבה, ראה את בעלת הבית עומדת נסערת ליד החלון וממתינה לבעלה. בתמיהתו כי רבה, שאל אותה מדוע היא חרדה כל כך, והרי יש עוד שעות רבות עד כניסת שבת? והאישה סיפרה, כי בנם היחיד נולד להם אחרי שנים רבות של ציפייה, ולאחר זמן קצר גילו אצלו מום כבד בלב. בשל כך, פנו בני הזוג לרופא, שאמר שספק גדול מאוד אם הילד הזה יחיה, אבל עדיף שיסעו לווילנא הרחוקה – יש שם מומחה מיוחד לרפואת הלב שאולי יוכל לעזור להם. מבלי לחסוך במאמצים, נסעו אליו בני הזוג, ולאחר שבדק את הילד, אמר שלצערו, ככל הידוע לו אין תרופה למום שכזה, ובמקרה הטוב, אולי איזו תרופה שתוכל להאריך את חייו במספר חודשים.

בצר להם, נסעו לחפץ חיים הקדוש ותינו בפניו את צרתם. נאנח החפץ חיים, הזדעק ואמר להם: "מה אני? מחייה מתים אני? מה אתם באים אלי?". אך נכדו של החפץ חיים זעק ואמר לו: "זה בן יחיד שנולד אחרי הרבה שנים, איך אפשר לשלוח את ההורים ריקם?", נענה החפץ חיים ואמר להם : "קבלו עליכם, כחוק ולא יעבור, להקדים לקבל את השבת - ותראו ישועות גדולות". מיד ענו לו בני הזוג בהתרגשות: "נעשה ונשמע", ואכן כעבור רגעים אחדים, סיפרו שממש ראו הטבה ניכרת במצבו של העולל, ועד שהגיעו הביתה - הילד כבר הבריא לגמרי, בחסדי שמיים. משם, נסעו בחזרה לרופא מווילנא, והלה בדק את הילד וצעק: "זה לא אותו ילד! זה לא ייתכן!" מיד סיפרו לו בני הזוג את הסיפור עם החפץ חיים, והוא כל כך התפעל, שאמר להם: "תדעו לכם שה "חפץ חיים" פעל 'יש מאין'". "ועכשיו", הוסיפה האישה להסביר לרבי שמחה קפלן בחרדה, "המבין אתה למה לא אמצא מרגוע עד שאראה את בעלי חוזר?".

***********
לרידב"ז הקדוש קרה מעשה מופלא – כשהיה רב בעיר סלוצק, פעם אחת היה מאוד חולה ובאחד הימים הוא חלם שהוא נמצא בבית דין של מעלה, וחברי בית הדין דנים אותו וממש באים להכריע אותו לדין מוות. הוא החל להתחנן ולבקש, וזעק בפניהם: "אני באמצע כתיבת את הספר שלי, ואם יעלו אותי לשמים לא אוכל לסיימו!". ענו לו: "אל תדאג, משהו אחר יסיים את הספר שלך". חרד לגורלו, הוא ממשיך להתחנן: "אני עוזר להרבה יתומים ואלמנות, מי יעזור להם מעכשיו?", והם עונים לו :"אל תדאג...נשלח שני בעלי חסד אחרים, והם ידאגו ליתומים ולאלמנות".
עד שעמד הרידב"ז, ואמר לחברי בית דין של מעלה: "מליל ששי (חמישי בלילה) המפה כבר פרוסה על שולחני לכבוד שבת קודש, ואני ובני ביתי מקבלים את השבת בעוד היום גדול, בתוספת שבת ראויה..." כאשר שמעו זאת הדיינים פסקו חד משמעית: "בזכות תוספת שבת יוסיפו לך חיים!". ואכן, זכה הרידב"ז להישאר בעולם עוד שנים רבות, סיים לכתוב את ספרו ואף זכה לעלות לארץ ישראל ולכהן כרבה של צפת.

הסיפור האחרון מופיע עם מקור בספר זכרונם לברכה (באוצר) ביומא דהילולא של הרידב"ז.

מיכאל1 כתב:אין מה להביא את הגרש"ז כשאפשר להביא את הביאור הלכה.
אמנם פשטות הרעק"א היא לא ככה.
וכן זכורני שהעלה בארץ צבי (פרומר) לגינא, ועוד ובמקו"א הארכתי, אחפש את המקורות והעלה אותם לפני שולחן מלכים בל"נ ישוטטו רבים ותרבה הדעת.

רק אציין כעת לשבות יעקב שהובא בפנ"י בקו"א ברכות דף ב על המנהג שהיה בכ' סיוון שחל ביום ו' לקבל שבת אחר מנחה גדולה ולשבור את הצום, ואת התרוה"ד בסי' א' שכותב שהיו מקבלים שבת כשעתיים לפני השקיעה ואחר הסעודה היו מטיילים לאו השמש.
כל זה כתבתי בחופזי בלי עיון כלל.

ולכן אין להלעיז על דבר שכבר יש לו בית אב בקדמונים.

הביאור הלכה מדבר על הקדמה לפני השקיעה של ר"ת.

הנה כמה מקורות.

ויש עוד הרבה.

פרי יצחק כתב:הנה כמה מקורות.

ויש עוד הרבה.

Microsoft Word Document חדש (2).pdf

תודה רבה רבה.
אשמח עם תוכל לעלות כמה שיותר מקורות

אליהו עזריאל כתב:בשנים האחרונות מקובל שמקבלים שבת כמה דקות קודם לרפואת פלוני לזיווג אלמוני האם יש לכך מקור בגמרא, בראשונים, באחרונים????
(לא סיפורים, את זה יש מספיק וכן ראו ערך עיתון המבשר התורני של פרשת ויצא האחרון, אני רוצה מקור מוסמך)

באופן הפשוט; אין מקור. רק שמהתורה יש מצווה להוסיף מעט לפני השבת ואחרי השבת.

אגב, מאחר ואני מכיר הרבה בנושא מה שקורה מאחרי הקלעים. איך זה התחיל מה ולמה... (לצורך העניין נשאל מה קרה פתאום בעשר השנים הללו היכן היו לפני כן... כלומר למה לא עשו כזה הרבה רעש אז.. ). יותר מזה אני לא יכול לפרט. רק באו נזכור שיש לנו שולחן ערוך איך להתנהג, מה וכמה. דברים ברורים ופשוטים לכל על פי ראשונים וגמרות. (אני לא מתנגד להוסיף הרבה [תוספת] רק שמי שיבטיח לו ישועה.. - שיבוא אליו לאחר שהוסיף הרבה.. ולא ראה).

חבל שלא הסתכלת במה ש"פרי יצחק" הביא, שהביא לכך מקורות מוסמכים מאד

מיכאל1 כתב:בעקרון הגראי"ל ה' ישלח דברו וירפאהו היה מעודד בבני ברק שם מקבלים 20 דק' לפני שבת להקדים יותר ולקבל, הואיל ויש שיטות ראשונים שכבר 20 דק' קודם השקיעה כבר אפשר שהוא בין השמשות [שיטת היראים]
בעל היביע אומר היה מתנגד להקדים את השבת הרבה [בירושלים] כי אז לא ניכרת הדלקה לכבוד שבת.

תמוה מאד מאד, א. גם לפי היריאים שהוא שיטת יחידאי יצאנו ידי חובת תוספת שבת בעשרים דקות לפני השקיעה כיון שגם לשיטתו בין השמשות מתחיל הכי מוקדם 18 דקות לפני השקיעה, ב. לפי רוב הראשונים והרבה אחרונים פלג המנחה זה רבע שעות זמניות לפני צאת הכוכבים אז אם מקדימים להדליק לפני פלג המנחה לא יוצאים ידי חובת הדלקה, ג. גם אחרי פלג המנחה לא יוצאים ידי חובת ההדלקה רק לרבי יהודה ולא לרבנן, אז אם נוהגים להתפלל מנחה אחרי פלג המנחה יש פה תרתי דסתרי, ד. אם כבר להחמיר למה לעשות הידור לשיטה יחידאי ולא במקום זה להוסיף במוצאי שבת לחשוש לחילול שבת לפי עשרות ראשונים והרבה אחרונים שסוברים כשיטת רבינו תם? ובפרט שזה היה מנהג כל ישראל מלפני דורי דורות עד לפני כמאה שנה וכך פסקו המחבר ורוב הפוסקים.

א. אכן לפי היראים מספיק 18 דק' אך יש לקחת בחשבון את המרחק הקצר בין 20 ל18 ומכאן צגיעה האזהרה על 30 דק'.
ב. כבר כתבתי לעיל על כת הסוברים כשמדליקים לפני פלג המנחה ומקבלים שבת אי"ז ברכה לבטלה ויוצאים ידי חובה, ועוד דברים איתי בזה, ומקוצר הזמן אין בידי להעלותם, ואי"ה עוד חזון למועד.
ג. מי שמתפלל מנחה זה הבעל והוא אינו מקבל שבת בהדלקת אשתו כידוע וכנהוג בכל, ואה"נ נשי דידן לא מתפללות מנחה אחר הדלקת נרות משום תרתי דסתרי.
ד. ברבנו תם כבר הילכו המושות ואפילו בפורומנו הנכבד יש כמנין עמודים בזה ולכן א"צ אשכול דידן לסטות לזה.

אקווה שבזה הקהתי את התמיהה המאד מאד גדולה של כבודו.

איני אומר שאין תירוצים, אני רק אומר שזה לא גלאט ולכמה שיטות יש פה ברכה לבטלה, וזה רק הרחקה לשיטה יחידאי דחייה שלפי שיטה זו היא קרוב לספק לילה לרבי יהודה, כלומר חשש רחוק שלפי שיטה יחידאי יש ספק ספק ספיקא, אז גם אם יש לך הסברים טובים למה לא לחשוש לשיטת רבינו תם, זה אבסורד להגיד שעדיף לחשוש לשיטת היריאים מאשר לשיטת רבינו תם שהיא שיטת לפחות 25 גדולי ראשונים והמחבר ורוב גדולי הפוסקים האחרונים, ואין בו שום חשש ברכה לבטלה

השבת ראיתי שבעל ה"שלמי תודה" זצוק"ל הביא מהפמ"ג רנ"ו סוסק"א שהמוסיף מחול על הקודש מוסיפים לו חיים.

עבד הזמן כתב:השבת ראיתי שבעל ה"שלמי תודה" זצוק"ל הביא מהפמ"ג רנ"ו סוסק"א שהמוסיף מחול על הקודש מוסיפים לו חיים.

כוונתו למי שמוסיף מהשקיעה ואילך.
הפרי מגדים שם לא מדבר על מי שמקדים קודם השקיעה.
כי שם הפרי מגדים סובר כר"ת, ובוודאי (לשיטתו) הוא לא יאמר את זה על הקדמה (המופלגת) הנכנסת לבעיות הלכתיות (ברכה על הנר ותוספת לפני הפלג).
אלא שאנשים לקחו את זה 'שכאילו הפרי מגדים מדבר על לפני השקיעה', מה שממש לא נכון כפי שכל אחד אחר יכול לראות בפרי מגדים.