יהושעבנמי כתב:הפרמ"ג לא מדבר במקום שנכנסים לחשש ברכה לבטלה, וכמה מגוחך זה להוסיף על בשבת מצד אחד ולגרוע (לדעת רוב ככל הראשונים וכמנהג רוב עם ישראל ברוב הדורות) מצד שני, במקום להוציא את השבת כדעת רוב ככל הראשונם.
עזריאל ברגר כתב:יהושעבנמי כתב:הפרמ"ג לא מדבר במקום שנכנסים לחשש ברכה לבטלה, וכמה מגוחך זה להוסיף על בשבת מצד אחד ולגרוע (לדעת רוב ככל הראשונים וכמנהג רוב עם ישראל ברוב הדורות) מצד שני, במקום להוציא את השבת כדעת רוב ככל הראשונם.
מאחר שנהגנו דלא כר"ת, ולא חוששים לו אפילו באיסורי כרת וסקילה (כגון ברית מילה למי שנולד בזמן השנוי במחלוקת זו) - מה אתה דואג לחשש ברכה לבטלה?!
עזריאל ברגר כתב:אתה יוצא מתוך נקודת הנחה שקבלת שבת מוקדמת היא "דיעבד" ושנויה במחלוקת, ולשיטתך - אה"נ (ואכמ"ל מתי הוא זמן הדלקת הנרות לשיטת ר"ת).
ואני יוצא מתוך נקודת הנחה שאחרי שהאחרונים שאנו שותים את מימיהם (ובפרט אדמו"ר הזקן בסידורו) דחו את שיטת ר"ת למעשה, ואנחנו מקילים לכתחילה נגד ר"ת - אז ממילא זהו הזמן הראוי לקבל שבת לכתחילה.
ומה שמתפללים מנחה בזמן זה וכו' - כבר הסכימו הפוסקים שזה דבר מותר (ובפרט לשיטת הרמב"ם, כידוע), ועכ"פ אינו סותר להדלקת נרות ולקבלת שבת אלא רק לתפילת ערבית וכו'.
עזריאל ברגר כתב:אבהיר שוב:
יש כאלו שנקטו כר"ת בין להקל בין להחמיר. בימינו הם מיעוט זניח.
יש כאלו שנקטו שהעיקר כר"ת, ומחמירים כשיטת הגאונים היכא דאפשר.
יש כאלו שנקטו שהעיקר כהגאונים, ומחמירים כר"ת היכא דאפשר.
לפי ג השיטות האלו - אכן עדיף להדליק נרות רק בזמן שגם לפי ר"ת זהו זמן ראוי (וכבר רמזתי לכך שצ"ע מהו בדיוק הזמן הזה).
אבל מי שעושה מלאכה במוצאי שבת לפי הגאונים, ואוכל במוצאי יום כיפור לפי הגאונים, ואוכל חמץ במוצאי פסח לפי הגאונים, ומיקל בכל איסורי דאורייתא ודרבנן לפי הגאונים - אז מבחינתו שיטת ר"ת כאילו לא קיימת ואין צורך להתחשב בה בחששות של איסורי דרבנן כגון ברכה שאינו מחויב בה (שאינה אסורה מדאורייתא, שהרי סו"ס הוא משבח לה' שקדשנו במצוותיו וכו').
אם אתה רוצה לשכנע אותנו לעבור מהשיטה הרביעית לאחת מג' השיטות הראשונות - אז אנא תעשה את זה באשכולות המתאימים.
אם לא - אז הטענה הזאת ירדה.
ומה שכתבת שלרבנן א"א להדליק נרות מפלג המנחה - אינני יודע מי לחשך לדון כן, ועכ"פ מפורש בפוסקים רבים שבשעת הדחק מותר להדליק נרות אפילו לפני שהתפלל מנחה! ומכאן רואים בבירור שזמן הדלקת נרות אינו תלוי בזמן תפילת ערבית.
יהושעבנמי כתב:ומה שכתבו הפוסקים שבשעת הדחק אפשר להדליק נרות לפני מנחה, זה בגלל שבשעת הדחק אפשר לעשות תרתי דסתרי, וכמו שמצינו שהתירו הפוסקים לעשות תרתי דסתרי גם לעניין מנחה וערבית אחר פלג המנחה במקום טרחי דציבורי, ופשוט שלפי רבי יהודה אין פלג המנחה נחשב ללילה בשום מקום, וממילא לרבי יהודה אין להדליק מפלג המנחה רק סמוך לשקיעה, וכש״כ לפי דעת הרב טוקצינסקי שגם להגאונים פלג המנחה הוא שעה ורבע לפני צאת הכוכבים דר״ת יוצא שמדליקים לפני פלג המנחה.
כדכד כתב:יהושעבנמי כתב:ומה שכתבו הפוסקים שבשעת הדחק אפשר להדליק נרות לפני מנחה, זה בגלל שבשעת הדחק אפשר לעשות תרתי דסתרי, וכמו שמצינו שהתירו הפוסקים לעשות תרתי דסתרי גם לעניין מנחה וערבית אחר פלג המנחה במקום טרחי דציבורי, ופשוט שלפי רבי יהודה אין פלג המנחה נחשב ללילה בשום מקום, וממילא לרבי יהודה אין להדליק מפלג המנחה רק סמוך לשקיעה, וכש״כ לפי דעת הרב טוקצינסקי שגם להגאונים פלג המנחה הוא שעה ורבע לפני צאת הכוכבים דר״ת יוצא שמדליקים לפני פלג המנחה.
ר' יהודה אומר תפלת המנחה עד הערב ומפורש בגמרא ובפוסקים שאפשר לשיטתו להתפלל ערבית אז
שוב, לפי אף דעה אסור להדליק נרות שבת בערב שהוא לילה ממש
כדכד כתב:זה כבר יכול להיות אבל צריך לזה מקור
מי אמר שלרבנן אין מושג כזה?
אמנם אפשר להתפלל מנחה אחריו וערבית לא אבל אולי יש לזה משמעות לדברים אחרים. הדלקת נרות הרי ודאי צריכה להיות לפני הלילה
יהושעבנמי כתב:כדכד כתב:זה כבר יכול להיות אבל צריך לזה מקור
מי אמר שלרבנן אין מושג כזה?
אמנם אפשר להתפלל מנחה אחריו וערבית לא אבל אולי יש לזה משמעות לדברים אחרים. הדלקת נרות הרי ודאי צריכה להיות לפני הלילה
כי לרבי יהודה מצינו שנחשב לילה לכמה דברים, אבל לרבנן לא מצינו אז מהיכי תיתי שנקרא ליה לעניין זה, ונכון שצריך להדליק לפני הלילה אבל צריך שיהא סמוך ללילה, ואם אינו סמוך ללילה גמור, מה שהוא אחרי פלג המנחה לא יועיל לרבנן וזה פשוט.
עזריאל ברגר כתב:יהושעבנמי כתב:כדכד כתב:זה כבר יכול להיות אבל צריך לזה מקור
מי אמר שלרבנן אין מושג כזה?
אמנם אפשר להתפלל מנחה אחריו וערבית לא אבל אולי יש לזה משמעות לדברים אחרים. הדלקת נרות הרי ודאי צריכה להיות לפני הלילה
כי לרבי יהודה מצינו שנחשב לילה לכמה דברים, אבל לרבנן לא מצינו אז מהיכי תיתי שנקרא ליה לעניין זה, ונכון שצריך להדליק לפני הלילה אבל צריך שיהא סמוך ללילה, ואם אינו סמוך ללילה גמור, מה שהוא אחרי פלג המנחה לא יועיל לרבנן וזה פשוט.
מה שפשוט לך - לא פשוט לכל הפוסקים שכתבו בפשטות שהדלקת נרות היא מפלג המנחה, ולא חילקו בזה בין ר"י לרבנן, ולא חילקו אם התפלל מנחה באותו יום אחרי הפלג או לא.
(פלג - לר"ת כדאית ליה, ולהגאונים כדאיתא להו)
שומע ומשמיע כתב:כתבתי כבר, הכל מפורש.
המקור שאפשר להדליק בפלג הוא ברמ"א רס"א. והמקור שמצוין שם הוא תוס' ברכות כז. וטור רס"ז. ובשניהם מפורש שהוא לר' יוהדה.
עזריאל ברגר כתב:שומע ומשמיע כתב:כתבתי כבר, הכל מפורש.
המקור שאפשר להדליק בפלג הוא ברמ"א רס"א. והמקור שמצוין שם הוא תוס' ברכות כז. וטור רס"ז. ובשניהם מפורש שהוא לר' יוהדה.
א. מתי הוא זמן הדלקת הנרות לרבנן? נא להביא תשובה עם מקורות.
ב. הרמב"ם פוסק ש"דעביד כמר עביד" בלי לחשוש לתרתי דסתרי, וגם הפוסקים שחששו לזה - לא ברור לי אם זה מעיקר הדין, ואכמ"ל.
דרב צלי של שבת בע''ש. תימה דהא אמרינן בפרק במה מדליקין (ד' כג:) ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר(הגמ' שם הולכת על הדלקת נרות). ויש לומר דהתם בשאינו מקבל עליו שבת מיד אבל הכא מיירי שמקבל עליו שבת מיד הלכך לא הויא הקדמה וטעמא משום דס''ל כרבי יהודה וכן הנך דלקמן שהתפללו של מ''ש בשבת היינו משום דסבירא להו כרבי יהודה לענין תפלת הערב שהיא שעה ורביע קודם הלילה אעפ''כ [אין] אסור לעשות מלאכה במ''ש מיד לאחר פלג המנחה וכן לענין תוספת שבת (וט' באב) וי''ה דקי''ל שהוא מן התורה אם כן לא צריך שיעור גדול כל כך:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 221 אורחים