תפילין דר"ת לבני אשכנז

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
הבוחר בעלום
הודעות: 56
הצטרף: ב' דצמבר 04, 2017 3:48 pm

תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי הבוחר בעלום » ד' דצמבר 06, 2017 10:09 pm

אשמח מאוד לדעת האם טעם רוב הציבור הליטאי שלא להניח תפילין דר"ת הוא מטעמא דהגר"א? או שמא ישנה מחלוקת אחרת בעניין יוהרא? בל תוסיף? או דלמא טעם אחר בעניין?

דרומי
הודעות: 1882
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי דרומי » ד' דצמבר 06, 2017 11:03 pm

כמדומני שיש תשובה בענין זה באגרות משה

הבוחר בעלום
הודעות: 56
הצטרף: ב' דצמבר 04, 2017 3:48 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי הבוחר בעלום » ד' דצמבר 06, 2017 11:07 pm

דרומי כתב:כמדומני שיש תשובה בענין זה באגרות משה

אכן, תשובה ארוכה ששלח לרבי מליובאוויטש זצ"ל, אך טעמו ונימוקו עמו, בענייני כתב, סופר וכו'.
אגב, הגר"מ זצ"ל הניח תפילין דר"ת, הפסיק, ולאחר ששלח לו הרבי תפילין אחרות חזר להניח.

בקרו טלה
הודעות: 2070
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי בקרו טלה » ד' דצמבר 06, 2017 11:08 pm

דרומי כתב:כמדומני שיש תשובה בענין זה באגרות משה

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן ט
בעניין הנחת תפילין של ר"ת בע"ה עש"ק שקלים תש"מ מע"כ הוד כ"ק הגאון הצדיק מוהרמ"מ שליט"א שניאורסאן האדמו"ר מליובאוויטש. שלום וברכה לעולם.

כאשר הודיעו לי בדבר שהוכ"ק גאונו מתענין בדבר קיום מצות תפילין אליבא דר"ת שעלי מצאתי לנחוץ לכתוב תודתי וגם טעמי ונמוקי.

הנה בהיותי בליובאן היו לי תפילין דר"ת מהודרין אשר נהגתי ללובשן אחר התפלה אבל התנתי בלא נדר, וכן כאשר באתי לכאן ברחמי שמים לבשתי הרבה שנים כשמצאתי טובים לפי דעתי. והענין הוא דיש חלוק גדול בין תפילין דרש"י שמחוייבין שאף שצריך להדר ביותר שיהיו מהודרין, הא כשליכא אלא תפילין כשרין ואף רק בדוחק מחוייבין ללובשן, ולכן במשך הזמן שהרבה הרפתקאות עדו עלן בעוה"ר וגם נתמעטו סופרים ואח"כ הרבה שנים לא היו כלל סופרין וגם לא קלף כשר והוצרכו לקיים מצות תפילין רק באלו שכבר היו משנים הרבה, אף שכבר גם המהודרין ביותר נתקלקלו ויש שהיו עלייהו שאלות קיימו באלו שהיו. אבל תפילין דר"ת מאחר שליכא חיוב אף דספק כלל, דהא נפסק כרש"י וליכא בעלמא שום מקום דיסתפקו לדינא זה איזו מאות בשנים שאף שהיו חולקין בתחלה הודו לבסוף הם או תלמידיהם, ואף אלו שלא ידעו מתחלה שאיכא כלל שיטה כזו דרש"י, שהוא הר"י אברצלוני שהיה מרבותינו הראשונים כתב על מה שאיתא בשמושא רבא כשיטת רש"י כדהביאו התוס' מנחות דף ל"ד בד"ה והקורא בסופו, דהוא טעותא שמצינו בהאי שימושא שמזה הוכיח שאין לסמוך עליו כלל, ואילו ידע משיטה זו דרש"י שסבר כן בפשיטות שודאי הוא משום שכן סברו גם רבותיו ועוד הרבה לא היה כותב בשביל שהוא חולק ע"ז שהוא טעות, הרי ג"כ ודאי שתלמידיו במשך הזמן הודו, וכבר העיד הכ"מ דכבר פשט המנהג בכל מקום אשר שמענו שמעם כדברי רבינו ורש"י בסדר הפרשיות. ורק שמ"מ כיון שהיו סוברין כן ר"ת והרבה מרבותינו הקדמונים, וגם סברו שכן סובר ר' האי גאון שכן הא כותב הראב"ד בהשגתו רבינו האי ז"ל אינו אומר כן וכן כתבו חכמי לוניל קבלנו מרבותינו שקבלו מהגאונים ורבינו האי בראשם דבעינן הויות באמצע, עד שהרמב"ם כתב בתשובתו להם שאינו כן ותפילין של רבינו האי גאון היו כסדר הרמב"ם ורש"י, וכתב שכן הרבה גאונים סוברין וכל אנשי ארץ הצבי הקדמונים חולקים ע"ז, שלכן כיון שהיו מתחלה הרבה מקומות שעשו כר"ת וגם מקומו של הרמב"ם נהגו כן תחלה, טוב לצאת גם שיטת ר"ת אף שכבר נפסק ונתפשט דלא כמותו, שלפי הגמ' דיבמות דף ק"ב אף אם יבא אליהו ויאמר דישנו לעשות כר"ת לא ישמעו לו בין לרבה בין לר' יוסף, (ורק ב"ד הגדול של ע"א סנהדרין בלשכת הגזית אם יסברו כר"ת מסתבר שיוכלו למיפלג ולפסוק כר"ת), שלכן ניחא מה שלשאר השיטות דאיתא בתפילין לא חששו משום דמעולם היו רק יחידים שחלקו ואף למדת חסידות ליכא מעלה להתנהג גם לצאת כל השיטות אף של היחידים, אבל כשיטת ר"ת שנהגו למעשה הרבה קהלות גדולות טוב להתנהג לצאת גם ידי שיטתם, וכיון שהוא שלא מצד חיוב דספק ואיזו חומרא מדינא לא נהגתי אלא כשהיו התפילין ברור בכשרותם ובהדורם, אבל כשנעשו עלייהו חששות שלא ברור שאקיים בהו גם לר"ת לא נהגתי, שלכן מאחר שכבר נעשו חששות עלייהו לא הטרחתי להוציאם ממקומי מליובאן שהיה דבר קשה מאד והוכרחתי להניח שם עוד הרבה ספרים שלא הניחו ליקח עמי וגם כתבים שלי לא יכולתי להוציאם משם עמי.

וכשבאתי לכאן לא השגתי תפילין דר"ת מאלו המצוין שיהיו לפי דעתי אלא פעם אחד נזדמן לי להשיג תפילין דר"ת ישנים אבל טובים שלבשתים הרבה שנים עד שהוצרכתי לגונזם, ותפילין דרש"י המחוייבים השגתי שני פעמים ע"י אחד בא"י כפי מה שאמרתי שיעשו, אבל לא הטרחתי כל כך בשביל תפילין דר"ת דליכא חיוב ממש וגם לא חיוב דמנהג אף שאבא מארי זצ"ל הניח כל ימיו אבל לא נהג באופן שיתחייבו גם בניו מדין מנהג, וגם בשביל הוצאה גדולה כשכותבין ביחוד שבהרבה פעמים לא היה זה דבר נקל, וכיון שאינו חיוב בעצם וגם התנתי בלא נדר לא דחקתי עצמי בזה.

והענין הוא ממה שהסופרים עתה שרוב המניחין תפילין דר"ת הם מקהלות החסידים, ומאחר שחסידי חב"ד הם נוהגין לעשות כש"ע הרב נעשין התפילין כפי שסוברין שכן הוא דעת הרב זצ"ל, אבל הוא דבר תמוה דהנה בש"ע הרב בפנים סימן ל"ב סעי' נ"ב כתב מפורש בתפילין דרש"י דכיון שא"א לעשותה סתומה לדברי הכל לפרשת והיה אם שמע יעשה סתומה להרמב"ם שהוא דיזהר שלא להניח ריוח בסוף פרשת שמע ואם הניח ריוח יהיה בפחות מט' אותיות ויתחיל והיה אם שמע באמצע השיטה אחר שיעור ט' אותיות חלק, והוא כמפורש בדברי המחבר בש"ע /או"ח/ שם סעי' ל"ו ובתפילין דר"ת בסימן ל"ד בסוף סעי' ג' כתב הרב למנהגנו שעושין סתומה שלא להניח חלק כדי ט' אותיות בסוף פרשת והיה כי יביאך ולהניח חלק כדי ט' אותיות בראש השיטה העליונה ולהתחיל והיה אם שמע אחר זה, והאריך בסימן ל"ב שם בטעם שאין להניח ט' אותיות חלק בסוף פרשת שמע דהא חלק זה הוא סימן שפרשת והיה אם שמע שלאחריה תהיה פתוחה וכשליכא חלק כדי ט' אותיות הוא סימן שתהיה סתומה, וכוונתו דלכן אין לעשות דבר הסותר אף אם נימא שאינו פוסל אם יתחיל עכ"פ באמצע שיטה וכן איתא במ"ב סימן ל"ב בבאור הלכה בסעי' ל"ו ד"ה ואם מניחים, ולע"ד היה נראה מדמקפידין שלא יניח חלק כשיעור ט' אותיות בסוף פרשת שמע, הוא פסול בתפילין, דאף שלא פסיל זה בס"ת דכיון דבהיה זה דרך הזדמנות אין להחשיב זה להוכחה שהפרשה שאחריה תהיה פתוחה כיון שהוא בלא כוונה שלכן אף בכוונה מחמת שטעה וחשב שצריך לכתוב פרשה שאחריה פתוחה אינו כלום שהרי ממילא לא ניכר בזה כוונתו ואין לפסול מצד זה, ואף אם היה זה איזה פסול הרי בס"ת יכולין לתקן והוי זה שיתחיל לכתוב פרשה שאחריה באמצע שיטה תיקון ממילא דהרי כתבה באמצע שיטה ועשאה סתומה כמו שהיא צריכה להיות, אבל בתפילין שלא שייך שיהיה זה בהזדמנות שהרי אין לו אלא פרשה זו דוהיה אם שמע לפניו לכתוב וידוע לו הנידון איך לכותבה וגם נקל לפניו לצמצם באיזה מקום לסיים וכדכתב הרב שם שתפילין חלוק מס"ת לענין זה, שא"כ צמצם בכתיבתו להניח בכוונה שיעור ט' אותיות חלק שאין שום טעם אלא בשביל שכוונתו שתהיה פרשת והיה אם שמע פתוחה שאולי הוא כעשיית מעשה שתהיה פתוחה ובמה שהניח אח"כ חלק שיעור ט' אותיות והתחיל לכתוב והיה אם שמע הרי עשאה סתומה, ושני הדברים ניכרין שנמצא שהיא בשני השמות שזה הוי פסול כיון דהיא בשני השמות והכשר דפרשה הוא דוקא שתהיה בשם אחד פתוחה או סתומה, דהוא דוחק שיהיה קפידא שלא לעשות אם היה כשר. עכ"פ אף שלא נימא שהוא הוכחה לפסול מ"מ הרי הוא קפידא גדולה מדהצריכו שלא יהיה חלק בסוף שמע כשיעור ט' אותיות.

אבל בקונטרס אחרון אות י"ב איתא אמר הכותב ידוע ומפורסם לכל סופרים מובהקים דמדינתנו שהנהיג הרב להניח ריוח דוקא בסוף פרשת שמע כשיעור ט' אותיות גדולות וגם קודם התחלת פרשת והיה אם שמע להניח ריוח כשיעור ט' אותיות גדולות ונכתב במוקף וראיתי כתוב ע"ז אצלו פלפול עמוק וחריף באריכות גדול ונאבד, ובסוף נכתב ובשעה שכתב הש"ע שלו נמשך אחר דעת הב"י בש"ע שלו ואח"כ חזר בו, והוא תמוה לסמוך שחזר בו ע"י מה שהסופרים אמרו שציוה להם בעל פה ולא ציוה שיכתבו זה שחזר בו אלא שידפיסו בפנים כמתחלה שלא לעשות כן ובטעם נכון אך שמ"מ יעשו שלא כמו שכתב, וגם תמוה שיצוה זה רק להסופרים ולא לבניו הגאונים ולתלמידיו המפורסמים, וגם אם חזר בו בזקנותו הרי היה נמצא שהרב בעצמו ובניו הגאונים וכל תלמידיו לבשו כל הימים תפילין שלא כשיטתו באמת ולא יאמר להם שאין זה כדסובר עכשיו ואם ירצו לעשות תפילין הראוין ללובשן לכתחלה יכתבו פרשיות אחרות.

ולא שייך להביא מהא דשני הגרדיים משער האשפות בעדיות פ"א מ"ג שהעידו משמעיה ואבטליון דג' לוגין מים שאובין פוסלין המקוה אף שגם הלל דאמר שם מלא הין מים שאובין פוסלין נמי אמר זה משמיה דשמעיה ואבטליון כמפורש שם בפי' הרמב"ם בשם אביו שלכן אמר בלשון מלא הין וכן איתא ברש"י שבת דף ט"ו ד"ה שחייב ומוכרחין לומר דשיעור ג' לוגין אמרו אחר זמן שזה לא שמע הלל, התם היה זה בלמוד שמעיה ואבטליון שכל מי שהיה בא לשם היה שומע זה וכדמסיק בתוספתא לפי הגירסא שגריס רש"י בשבת למה הוזכר שם אומנותם ושם מקומם לומר שלא ימנע אדם עצמו מביה"מ =מבית המדרש= שהוא לומר שלכן הוצרכו לידע מהם מחמת שהם היו אז והלל ושמאי לא היו אז בביהמ"ד, וגם הגרדיים היו ג"כ תנאים וגדולי עולם מתלמידים קבועים דשמעיה ואבטליון, ולא שייך לכאן שהיה זה ציווי מהרב להסופרים שודאי הי"ל יותר לצוות לבניו ותלמידיו הגאונים. וגם הא משמע שציוה להם בלא טעם לעשות שלא כהמחבר בב"י ובש"ע אך שראו כתוב ע"ז אצלו /פלפול/ עמוק וחריף וסוברין ששם היה כתוב טעם אבל עכ"פ ליכא שום אדם שיודע הטעם שהיה כתוב שם ונמצא עושין עתה שלא כהמחבר והסכמת הרמ"א כדכתב המג"א שהיש מכשירין מודו דעדיף לעשות והיה אם שמע סתומה וכוונתו כדכתב המחבר והוא מהא דלא הגיה ע"ז הרמ"א והרב בעצמו בלא שום טעם רק ע"ז שיודעין שהי"ל טעם, ויקשה הא אף אם אמת כן אין להתלמידים לעשות כשאין יודעין טעם בעצמן כמפורש בב"ב דף ק"ל דא"ל רבא לר"פ ולר"ה בדר"י כי אתא פסקא דדינא דידי לקמייכו וחזיתו ביה פירכא לאחר מיתה לא מיקרע תקרעוניה דאי הואי התם דלמא הו"א לכו טעמא מגמר נמי לא תגמרו מניה דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ואף שרבא אמר בלשון דלמא הוא רק מצד הענוה אבל הא ברור שהי"ל טעמא ואין משיבין את הארי לאח"מ =לאחר מיתה= אך שמ"מ אין להם לעשות כרבם רבא מאחר שעכ"פ הם אין יודעין הטעם, וכן הא מפורש בגיטין דף פ"ג דעל מה שא"ר יהושע להד' זקנים שהשיבו על דברי ר"א לאחר פטירתו אין משיבין את הארי לאח"מ הקשה הגמ' למימרא דר' יהושע כוותיה ס"ל והא איהו נמי מיפרך קפריך ומתרץ ה"ק להו לדידי נמי אית לי פירכא מיהו בין לדידי בין לדידכו אין משיבין את הארי לאח"מ, חזינן דאף דאין משיבין לאח"מ לבטל דבריו והם כדברי אלקים חיים ובמתיבתא דרקיעא ילמדו גם דבריו והקב"ה יאמר אליעזר בני כך הוא אומר מ"מ אין לפסוק כן דהא פליגו עליה ואין הלכה שם כר"א, וזהו שאמר להו רבא דאף שלא תקרעו אותו מ"מ לא תגמרו מיניה אלא תצטרכו לעשות כדעתכם משום דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ומה שפי' רשב"ם ושמא גם אתם תמצאו תירוץ לקושיתכם משום שהתם לא היתה מימרא דרבא בהלכה אלא פסקא דדינא למעשה שפסק ומסר לאדם להיות ראיה בידו שהיה להו לקרוע כיון שלא יעשו כפס"ד זה לכן הוצרך לפרש דשמא ימצאו תירוץ להקושיא, אבל מימרא בהלכה אין צורך לפרש זה משום דאף אם יפסקו שלא כמותו צריך ללמוד דבריו כמו שמחוייבין ללמוד אף דברים שכבר נפסק שאין הלכה כמותם כדאיתא בכל הש"ס במשנה ובגמ' והקב"ה ג"כ מחזר על דבריהם, ועיין בריש עדיות שתנן טעמים אחרים ובודאי צריך באור שהרי אף דברי ב"ש וכל מה שאמרו התנאים ואמוראים אף שאין הלכה כמותן הם דברי אלקים חיים כמפורש בעירובין דף י"ג והקב"ה מחזר על דבריהם ועוסקין במתיבתא דרקיעא גם בדבריהם ושפתותיהם דובבות בקבר כשלומדין תורתן, ופשוט שצריך לברך ברכת התורה גם כשיעסוק אז רק בדברי ב"ש ובדברי התנאים שלא נפסק כמותם, וצ"ע שם ויש להאריך טובא בזה ואין כאן המקום, עכ"פ אף אם האמת שחזר בו וכתב תשובה ובטעם נכון כיון שעכ"פ עכשיו אין יודעין זה אין לעשות כן למעשה מאחר שעכשיו אין יודעין זה בעלי הוראה חכמי הדור דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות כדאמר רבא, ולא רק בדיני ממונות אלא אף באיסור והיתר כמפורש שם ברשב"ם ריש דף קל"א מהא דברייתא דנדה דף כ', ולכן תמיהני מאד על זה וכיון שכן נוהגין הסופרים גם בתפילין דר"ת להניח חלק בסוף פרשת והיה כי יביאך כדי ט' אותיות ובתחלת פרשת והיה אם שמע חלק כדי ט' אותיות לא לקחתי מאלו התפילין דר"ת.

ועתה כאשר הודיעו לי בשם כ"ק הו"ג שליט"א שיש סופר מובהק אצלו שנכון לשלחו אלי ולצוותו שיכתוב עבורי פרשיות דתפילין דר"ת כרצוני הוא דבר גדול מאד, לבד מה שאוכל לקיים גם מצות הנחת תפילין דר"ת כפי מה שנהגתי, וענין הממון ב"ה שעזרני ויעזרני לשלם להסופר כפי אשר יבקש וישיג הסופר בתים טובים. ובודאי הסופר יכתוב גם ככתב הב"י, שאף שבארתי שבעצם כל הכתבים שאיכא הרבה שכותבין סת"מ שאיכא אצלינו שלש כתבים כולם הם מסיני, ורק א"א לכתוב פרשיות דתפילין ומזוזה אלא בכתב אחד משום שיהיה פסול מדין מנומר, אבל מ"מ אנו נוהגין שהכל יהיה בכתב הב"י בין מזוזות ותפילין ובין ס"ת בביהכ"נ שאני רגיל להתפלל, ויהיה כתבו נאה. משה פיינשטיין.

בברכה המשולשת
הודעות: 8488
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' דצמבר 07, 2017 8:25 am

ואגב מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א כתב בכמה מקומות (לי זכור מספר בינו שנות דור ודור בהנהגות הרה"צ אפרים פפרמן לרנר) שהפרושים בירושלים נהגו בג' דברים דלא כאדוננו הגר"א, וזה אחד מהם

הבוחר בעלום
הודעות: 56
הצטרף: ב' דצמבר 04, 2017 3:48 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי הבוחר בעלום » ה' דצמבר 07, 2017 2:39 pm

בברכה המשולשת כתב:ואגב מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א כתב בכמה מקומות (לי זכור מספר בינו שנות דור ודור בהנהגות הרה"צ אפרים פפרמן לרנר) שהפרושים בירושלים נהגו בג' דברים דלא כאדוננו הגר"א, וזה אחד מהם

אמת, מובא הדבר בספר שירת שלמה בשמו דהגר"ש, והא גופיה יש לידע, אמאי?

הבוחר בעלום
הודעות: 56
הצטרף: ב' דצמבר 04, 2017 3:48 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי הבוחר בעלום » ה' דצמבר 07, 2017 9:22 pm

כידוע, מרנן הגראז"מ הקה"י הגרש"ז הגריש"א הגרחפ"ש ועוד רבים הניח תפילין דר"ת, רוב הציבור הליטאי לא. מדוע?

שומע ומשמיע
הודעות: 1042
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ו' דצמבר 08, 2017 12:26 am

לא ברורה השאלה.
הלכה מפורשת היא שעיקר ההלכה היא כרש"י ור"ת הוא חומרא, אתה שואל היסטורית למה החומרא לא התפשטה?
אנא פרש.

לב חכם
הודעות: 10
הצטרף: ג' ספטמבר 08, 2015 4:58 am

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי לב חכם » ו' דצמבר 08, 2017 3:00 am

וכן ידוע על מרן ה'חפץ חיים' שהתחיל להניח תפילין דר"ת בסוף ימיו (מאז י"ל הירושלמי קדשים הידוע).

ידידיה
הודעות: 729
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי ידידיה » ו' דצמבר 08, 2017 11:17 am

הבוחר בעלום כתב:כידוע, מרנן הגראז"מ הקה"י הגרש"ז הגריש"א הגרחפ"ש ועוד רבים הניח תפילין דר"ת, רוב הציבור הליטאי לא. מדוע?

מפני שהלכה בשולחן ערוך היא.



לא יעשה כן אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות:

הבוחר בעלום
הודעות: 56
הצטרף: ב' דצמבר 04, 2017 3:48 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי הבוחר בעלום » ו' דצמבר 08, 2017 12:35 pm

לב חכם כתב:וכן ידוע על מרן ה'חפץ חיים' שהתחיל להניח תפילין דר"ת בסוף ימיו (מאז י"ל הירושלמי קדשים הידוע).

אוסיף לכבודו נתונים.
מובא בס' מכתבי הח"ח שכל חייו לא הניח תפילין דר"ת, ובשנות המלחמה התחיל להניח, ואז היה באוקראינה בין החסידים. וחשב בנו שהתחיל להניח משום החסידים שהיה חי בקרבתם, בכדי שלא להיות שונה, וא"ל הח"ח שלא כן הדברים אלא מניח משום מה שנמצא בשם הירושלמי במנחות ששם מפורש ההנחה כר"ת. אמנם לאחר שנודע לו שירושלמי זה מזויף מעיקרו לא אמר יותר את טעם ההנחה כהירושלמי.
עוד מובא שכשנשאל על הנהגתו השיב, שכשיגיע לעולם האמת יפגוש בו ר"ת וישאלהו, הנה על הסברות שלי שמובאות בדברי התוס' התענגת רבות, ומדוע על שיטתי בתפילין לא סמכת. [חפץ חיים חייו ופעליו, תתע"ה].
כעי"ז הובא בס' מאיר עיני ישראל [ח"ב עמ' תיט'] שסיפר ר"י קרלינסקי שבהיותו בארה"ב התפלל בבית מדרשו של הגרח"י פופקא מותיקי הישיבה בראדין, אשר זכה לשמש שנים רבות את הח"ח זצ"ל, והבחין שלהרב פופקא יש גם תפילין דר"ת, ושאלו האם גם הח"ח הניח תפילין דר"ת. והשיב לו, שאכן הניח הח"ח תפילין דר"ת, והוסיף שפעם הגיע בנו של הגדול ממינסק אל הח"ח, וביקש מהרב פופקא [שהיה אז בחור ושימש את הח"ח] שישאל את פי הח"ח מדוע הוא מניח תפילין דר"ת, והשיב לו בזה"ל "דאס איז ניט צוליב פרומקייט" [זה לא בגלל חומרא], והוסיף שהרי הגר"א אמר שאם רוצים לצאת ידי"ח כולם צריך להניח כד' או סד' תפילין. ונהי שאמר הגר"א שמוכן להוכיח לר"ת שאי"צ להניח יותר מתפילין דרש"י, מ"מ כיון שאנו לומדים תוספות ולומדים הרבה את דברי ר"ת, א"כ בודאי אפגש עמו בעולם האמת, וארגיש לא בטוב שלא נהגתי כשיטתו.
והביא בס' אפיקי איל [מדברי הגראי"ל שטיינמן שליט"א] שאמר הגראי"ל שודאי יכול היה הח"ח לומר לר"ת שאין הלכה כמותו, אפ"ה ר"ת אינו קטלא קניא.
ופ"א אמר א' להגראי"ל שגם הוא רוצה להניח תפילין דר"ת, והשיב לו "וכי אתה ראוי לפגוש את ר"ת בשמים".
באופן אחר מובא בס' מאיר עיני ישראל, שהרה"צ ר"נ קווין תלמידו של הגר"ד ליבוביץ בן אחיינו של הח"ח, מסר ששמע מרבו כי הסביר הח"ח את טעמו במעשה שהיה, בהיותו מוכר את ספריו בעיירה פלונית, הגיע סופר אחד לבדוק תפילין, והרבה מהמתפללים הביאו לו את תפיליהם לבדיקה, והיה שם א' שהיה לו תפילין מאוד יקרות ורצה הסופר לראותם, אך אותו יהודי לא הניח לו, באומרו שחושש שהסופר יחליף את פרשיותיו באחרות, א"ל הסופר שלא יחשוש ויהיה לצידו בשעת הבדיקה ויראה שלא מחליף לו הפרשיות. הסכים היהודי ואכן בדק לו הסופר את התפילין ומה מאוד נחרד כשראה שהפרשיות פסולות לגמרי, פסול שודאי היה מעיקרו, שמע זאת היהודי ומיד התעלף, לבסוף התעשת היהודי ושב לאיתנו, באומרו שפ"א בחייו כשהיה בדרך ולא היו לו תפילין, הניח תפילין שאולים ואז קיים המצוה לפחות פעם בחייו.
סיים הח"ח ואמר הלא לשיטת ר"ת אם אינו מניח כסדר הפרשיות שלו, הוי כלא הניח תפילין מעולם, ולכן החל להניח.
אמנם האנשים שהיו מסביבו הבינו שסיבת הדבר הייתה כיון שנוכח לדעת שעפ"י הקבלה צודק ר"ת בשיטתו.

הבוחר בעלום
הודעות: 56
הצטרף: ב' דצמבר 04, 2017 3:48 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי הבוחר בעלום » ו' דצמבר 08, 2017 12:41 pm

ידידיה כתב:
הבוחר בעלום כתב:כידוע, מרנן הגראז"מ הקה"י הגרש"ז הגריש"א הגרחפ"ש ועוד רבים הניח תפילין דר"ת, רוב הציבור הליטאי לא. מדוע?

מפני שהלכה בשולחן ערוך היא.



לא יעשה כן אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות:

לא ירדתי לעומק דעתו.
שהלכה בשו"ע היא, הרי"ז ידוע, כוונתי הייתה אחר שידועה ההלכה שנפסקה, מדוע נהגו "חלקם" כך והחלק האחר כך. היינו כל גדולי עולם אלו הניחו והרבה אחרים לא הניחו, והרי מגוחך הוא לומר שהם החשיבו את עצמם כנפסק בשו"ע ואחרים לו.

שומע ומשמיע
הודעות: 1042
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ו' דצמבר 08, 2017 1:08 pm

הבוחר בעלום כתב:
ידידיה כתב:
הבוחר בעלום כתב:כידוע, מרנן הגראז"מ הקה"י הגרש"ז הגריש"א הגרחפ"ש ועוד רבים הניח תפילין דר"ת, רוב הציבור הליטאי לא. מדוע?

מפני שהלכה בשולחן ערוך היא.



לא יעשה כן אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות:

לא ירדתי לעומק דעתו.
שהלכה בשו"ע היא, הרי"ז ידוע, כוונתי הייתה אחר שידועה ההלכה שנפסקה, מדוע נהגו "חלקם" כך והחלק האחר כך. היינו כל גדולי עולם אלו הניחו והרבה אחרים לא הניחו, והרי מגוחך הוא לומר שהם החשיבו את עצמם כנפסק בשו"ע ואחרים לו.

מה מגוחך כל כך?

הבוחר בעלום
הודעות: 56
הצטרף: ב' דצמבר 04, 2017 3:48 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי הבוחר בעלום » ו' דצמבר 08, 2017 2:10 pm

לשאלת בעל השומע ומשמיע, הגיחוך הוא לחשוב שכל אדם ורב דן לעצמו אם עומד בקריטריון זה או אחר...
אגב, יעיין מר בטעמים שהובאו לעיל מה גרם לח"ח להתחיל להניח, כמו"כ כל המעשים אודות הגר"ש שקאפ, הגר"י קמינצקי ועוד רבים שכל א' הניח מטעמו הוא, ולפי דבריו שליט"א הרי שישנה בעיה להניח למי שאינו מחוזק או שאינו מחזיק עצמו למוחזק משום שהוא יוהרא.

ידידיה
הודעות: 729
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי ידידיה » ו' דצמבר 08, 2017 2:33 pm

הבוחר בעלום כתב:
ידידיה כתב:
הבוחר בעלום כתב:כידוע, מרנן הגראז"מ הקה"י הגרש"ז הגריש"א הגרחפ"ש ועוד רבים הניח תפילין דר"ת, רוב הציבור הליטאי לא. מדוע?

מפני שהלכה בשולחן ערוך היא.



לא יעשה כן אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות:

לא ירדתי לעומק דעתו.
שהלכה בשו"ע היא, הרי"ז ידוע, כוונתי הייתה אחר שידועה ההלכה שנפסקה, מדוע נהגו "חלקם" כך והחלק האחר כך. היינו כל גדולי עולם אלו הניחו והרבה אחרים לא הניחו, והרי מגוחך הוא לומר שהם החשיבו את עצמם כנפסק בשו"ע ואחרים לו.

וכי כל הנזכרים לא ידעו שהם "מפורסמים בחסידות"
מוזר ביותר שמר חושבם לעיורים או חסרי דעה.

שומע ומשמיע
הודעות: 1042
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ש' דצמבר 09, 2017 8:56 pm

השולחן ערוך כתב שרק מי שמוחזק יניח, מה הוא ציפה שיעשו?
כמו שכל אחד מבין כשכתוב שרק מי שמוחזק יניח, מטבע הדברים זו הלכה שיהיו בה שיקולים יותר 'גמישים' מאשר זמן ק"ש למשל.

הבוחר בעלום
הודעות: 56
הצטרף: ב' דצמבר 04, 2017 3:48 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי הבוחר בעלום » ש' דצמבר 09, 2017 11:23 pm

שומע ומשמיע כתב:השולחן ערוך כתב שרק מי שמוחזק יניח, מה הוא ציפה שיעשו?
כמו שכל אחד מבין כשכתוב שרק מי שמוחזק יניח, מטבע הדברים זו הלכה שיהיו בה שיקולים יותר 'גמישים' מאשר זמן ק"ש למשל.

אשמח אם כבודו יבאר כוונתו. מה ציפה מי?

שומע ומשמיע
הודעות: 1042
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' דצמבר 10, 2017 12:03 am

מי שכתב שרק המוחזק בחסידות יניח. איך הוא ציפה שאנשים יחליטו האם להניח, אם זה מגוחך לחשוב על זה.

דמשק
הודעות: 249
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי דמשק » א' דצמבר 10, 2017 10:43 am

.
קבצים מצורפים
רבינו הגדול אמרו.png
רבינו הגדול אמרו.png (26.59 KiB) נצפה 319 פעמים

פרנקל תאומים
הודעות: 1040
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' דצמבר 10, 2017 2:56 pm

הבוחר בעלום כתב:כידוע, מרנן הגראז"מ הקה"י הגרש"ז הגריש"א הגרחפ"ש ועוד רבים הניח תפילין דר"ת, רוב הציבור הליטאי לא. מדוע?

מרנא הגרש"ז זי"ע התחיל להניח תפילין דר"ת רק לאחר פטירתו של אביו הגרחי"ל זי"ע, אחרי שהתפילין דר"ת של אביו נפלו לו בירושה. (אביו כידוע היה מגזע חסידי ונהג בכמה וכמה הנהגות חסידיות).
דרך אגב, הוא לא היה אומר עימם קר"ש וכדו', כ"א היה לומד מעט כשהוא מעוטר בהם ואח"כ הסירם.

הבוחר בעלום
הודעות: 56
הצטרף: ב' דצמבר 04, 2017 3:48 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי הבוחר בעלום » א' דצמבר 10, 2017 9:22 pm

פרנקל תאומים כתב:
הבוחר בעלום כתב:כידוע, מרנן הגראז"מ הקה"י הגרש"ז הגריש"א הגרחפ"ש ועוד רבים הניח תפילין דר"ת, רוב הציבור הליטאי לא. מדוע?

מרנא הגרש"ז זי"ע התחיל להניח תפילין דר"ת רק לאחר פטירתו של אביו הגרחי"ל זי"ע, אחרי שהתפילין דר"ת של אביו נפלו לו בירושה. (אביו כידוע היה מגזע חסידי ונהג בכמה וכמה הנהגות חסידיות).
דרך אגב, הוא לא היה אומר עימם קר"ש וכדו', כ"א היה לומד מעט כשהוא מעוטר בהם ואח"כ הסירם.


אמת, עוד הובא בס' מעדני שלמה שהזכיר המחבר בפני הגרשז"א זצ"ל את דברי האגר"מ שבזמנינו יותר קל להשיג תפילין דר"ת, וע"כ ראוי יותר להקפיד ע"ז. כמו"כ על מה ששמע שתמה הגריש"א זצ"ל על שאלת השואל אם יש להניח תפילין דר"ת והשיב "זה דין בשו"ע שיש להניח תפילין דר"ת".
וענה ע"כ הגרשז"א שאי"ז נכון לומר שהוא "דין בשו"ע" ואדרבה הלשון בשו"ע שכדי שיהא ראוי להניחם צריך להיות אדם גדול וכו', והוסיף מי יתן והתביעה עלינו בשמים תהיה על שלא הנחנו תפילין דר"ת מחמת שיאמרו לנו שהיינו מוחזקים בחסידות וירא"ש.
ואם בחסידות עסקינן, מרן הקה"י גם הוא ממקור חסידי "מאוד".
בעניין אמירת ק"ש עם התפילין, שיטת החת"ס [לכמה מתלמידיו] היא שלא לומר, שמא יהא כמעיד עדות שקר.

גימפעל
הודעות: 2154
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי גימפעל » ה' ינואר 11, 2018 7:44 am

בברכה המשולשת כתב:ואגב מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א כתב בכמה מקומות (לי זכור מספר בינו שנות דור ודור בהנהגות הרה"צ אפרים פפרמן לרנר) שהפרושים בירושלים נהגו בג' דברים דלא כאדוננו הגר"א, וזה אחד מהם

אילו ג' דברים ?

בברכה המשולשת
הודעות: 8488
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' ינואר 11, 2018 8:23 am

גימפעל כתב:
בברכה המשולשת כתב:ואגב מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א כתב בכמה מקומות (לי זכור מספר בינו שנות דור ודור בהנהגות הרה"צ אפרים פפרמן לרנר) שהפרושים בירושלים נהגו בג' דברים דלא כאדוננו הגר"א, וזה אחד מהם

אילו ג' דברים ?


א. תפילין דר"ת (בבית אחרי התפילה בדר"כ).
ב. טובלים במקוה בשבת (בקרים).
ג. בוכים בר"ה

גימפעל
הודעות: 2154
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי גימפעל » ה' ינואר 11, 2018 8:27 am

בברכה המשולשת כתב:
גימפעל כתב:
בברכה המשולשת כתב:ואגב מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א כתב בכמה מקומות (לי זכור מספר בינו שנות דור ודור בהנהגות הרה"צ אפרים פפרמן לרנר) שהפרושים בירושלים נהגו בג' דברים דלא כאדוננו הגר"א, וזה אחד מהם

אילו ג' דברים ?


א. תפילין דר"ת (בבית אחרי התפילה בדר"כ).
ב. טובלים במקוה בשבת (בקרים).
ג. בוכים בר"ה

ד. ברכה על הלל בליל פסח.

בברכה המשולשת
הודעות: 8488
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: תפילין דר"ת לבני אשכנז

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' ינואר 11, 2018 8:33 am

גימפעל כתב:
בברכה המשולשת כתב: א. תפילין דר"ת (בבית אחרי התפילה בדר"כ).
ב. טובלים במקוה בשבת (בקרים).
ג. בוכים בר"ה

ד. ברכה על הלל בליל פסח.


ייש"כ, אבל (בגלל קיצור הלשון בו כתבתי, הטעיתי, וסליחה, כי) הכוונה היתה על תלמידי אדוננו הגר""א עצמם, ואילו הברכה על ההלל בליל פסח לא ברור כ"כ מתי התחילה אצלל הפרושים


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: הרואה, עזריאל ברגר ו־ 22 אורחים