שיטת המנחת כהן בבין השמשות

[יהושעבנמי]

לפי שיטת המנחת כהן בבין השמשות, שגם לפי ר״ת כשרואים ג כוכבים בינונים כבר צאת הכוכבים אפילו לפני ד מיל, וזה בערך בארץ ישראל כ36 דקות אחר השקיעה, מתי לשיטה זו יהיה עלות השחר, אם נאמר שגם עלות השחר הוא 36 דקות קודם הנץ הרי לא יתכן שהרי לכל הדעות זמן משיכיר הוא לפני זה, והרי לא יתכן שזמן משיכיר הוא לפני עלות השחר, ואם נאמר שלגבי העלות כן הולכים לפי ד מיל, איך יתכן שעובי הרקיע שונה בבוקר מבערב, הרי בגמרא פסחים מבואר שעובי הרקיע שווה בבוקר ובערב.

ועוד הרי לפי ר״ת והעומדים בשיטתו פני מזרח מאדימים היא במערב כמבואר בכל הראשונים בסוגיא, א״כ איך זה מסתדר עם המציאות שהאדמימות במערב נמשך כשעה אחר השקיעה, ועוד הרי אין אנו בקיאים בבינונים וצריך כוכבים קטנים, וברמבם כתב שבינונים הוא בגודל ובאותה, ואיך יתכן לקרוא כוכבים קטנים בזמן שעדיין לא יצאו 99 אחוז מהכוכבים שיוצאים במשך הלילה.

[ידידיה]

המנחת כהן עצמו כותב שלפי חשבונו המציאות בארץ ישראל לא תסתדר.
לגבי "משיכיר" הרי דווקא מסתבר לדעה זו שכשבמציאות יש ג' כוכבים הוי לילה, אם כן במציאות כאשר הוא מכיר את חבירו זהו הזמן. ועל פי האמת הרי לעינינו בזמני ה"יכיר" בלוח הזמנים עדיין רחוק שאנו נבחין בחברינו, אלא שנזקקים לתרץ שהעיניים שלנו התקלקלו כיון שהורגלנו לאור חשמל גם בלילה וכד'.
ואכן יש שהחמירו לא להתעטף בציצית אז שמציאות לעינינו יהא טיפת אור וזה אכן כ30-40 דק לפני הנץ

[יהושעבנמי]

המנחת כהן עצמו כותב שלפי חשבונו המציאות בארץ ישראל לא תסתדר.
לגבי "משיכיר" הרי דווקא מסתבר לדעה זו שכשבמציאות יש ג' כוכבים הוי לילה, אם כן במציאות כאשר הוא מכיר את חבירו זהו הזמן. ועל פי האמת הרי לעינינו בזמני ה"יכיר" בלוח הזמנים עדיין רחוק שאנו נבחין בחברינו, אלא שנזקקים לתרץ שהעיניים שלנו התקלקלו כיון שהורגלנו לאור חשמל גם בלילה וכד'.
ואכן יש שהחמירו לא להתעטף בציצית אז שמציאות לעינינו יהא טיפת אור וזה אכן כ30-40 דק לפני הנץ

שטויות במיץ עגבניות, ב40 דקות לפני הנץ בהחלט אפשר להכיר בחבר מרחוק ארבע אמות, וזה לפני זמן המנחת כהן, לפי רוב השיטות אפילו בחמישים שישים דקות אפשר להכיר עיין בפסקי תשובות.

[יהושעבנמי]

המנחת כהן עצמו כותב שלפי חשבונו המציאות בארץ ישראל לא תסתדר.
לגבי "משיכיר" הרי דווקא מסתבר לדעה זו שכשבמציאות יש ג' כוכבים הוי לילה, אם כן במציאות כאשר הוא מכיר את חבירו זהו הזמן. ועל פי האמת הרי לעינינו בזמני ה"יכיר" בלוח הזמנים עדיין רחוק שאנו נבחין בחברינו, אלא שנזקקים לתרץ שהעיניים שלנו התקלקלו כיון שהורגלנו לאור חשמל גם בלילה וכד'.
ואכן יש שהחמירו לא להתעטף בציצית אז שמציאות לעינינו יהא טיפת אור וזה אכן כ30-40 דק לפני הנץ

מה שהמנחת כהן כותב שהמציאות בארץ ישראל לא מסתדר זה הד מיל, אני לא מדבר על זה, אני מדבר על זה שזמן הכוכבים שלו לא מסתדר עם האדמימות במערב, שזה קורא רק אחרי ששים דקות בארץ ישראל כמו שכתבו כל הראשונים וגדולי האחרונים.

[יהושעבנמי]

מהרב אליעזר מלמד:
^ 2. בספרי ההלכה האחרונים נזכרו כמה דעות, אימתי הוא זמן 'משיכיר': ביחו"ד ב, ח - 66 דקות לפני הנץ, לכה"ח יח, יח - 60, ובירושלים נהגו 50-55 דקות לפני הנץ, ובכמה מקומות בבני ברק 45 דקות לפני הנץ. למעשה בספרים רבים כתבו שהוא כ- 50 דקות לפני הנץ. וכ"כ בתפילה כהלכתה ג, ד, ואש"י יח, א. אלא שכבר למדנו שיש שינויים בין עונות השנה, וקשה שהתעלמו מההבדלים הללו. ואולי חלק מהפוסקים שכתבו זמנים שונים לא נחלקו כלל, וכל אחד מדד בתקופה אחרת בשנה. ועיין ב'הזמנים-בהלכה' כג, ו.
ולפי תצפיות שונות, יש שהכירו כשהחמה הגיעה ל- 12 מעלות מתחת לאופק, ויש שהכירו ב- 11 מעלות, ויש שהכירו רק ב- 10 מעלות מתחת לאופק. למעשה נראה לחשב לפי מצב החמה כשהיא מגיעה ל- 11 מעלות מתחת לאופק. והוא בימי ניסן ותשרי 48 דקות לפני הנץ, ובשיא החורף (22/12) 52.5 לפני הנץ, ובשיא הקיץ (22/6) 58 דקות לפני הנץ. הרי שרוב השנה הוא סביב 50 דקות. ומ"מ לכתחילה טוב לאחר את זמן 'משיכיר' בעוד כחמש דקות, ובשעת הדחק אפשר להקדים בכחמש דקות.

[בברכה המשולשת]

יעויין במאמרו של הגאון הצדיק רבי עידוא אלבה בירחון האוצר ט

[ידידיה]

המנחת כהן עצמו כותב שלפי חשבונו המציאות בארץ ישראל לא תסתדר.
לגבי "משיכיר" הרי דווקא מסתבר לדעה זו שכשבמציאות יש ג' כוכבים הוי לילה, אם כן במציאות כאשר הוא מכיר את חבירו זהו הזמן. ועל פי האמת הרי לעינינו בזמני ה"יכיר" בלוח הזמנים עדיין רחוק שאנו נבחין בחברינו, אלא שנזקקים לתרץ שהעיניים שלנו התקלקלו כיון שהורגלנו לאור חשמל גם בלילה וכד'.
ואכן יש שהחמירו לא להתעטף בציצית אז שמציאות לעינינו יהא טיפת אור וזה אכן כ30-40 דק לפני הנץ

שטויות במיץ עגבניות, ב40 דקות לפני הנץ בהחלט אפשר להכיר בחבר מרחוק ארבע אמות, וזה לפני זמן המנחת כהן, לפי רוב השיטות אפילו בחמישים שישים דקות אפשר להכיר עיין בפסקי תשובות.

[יהושעבנמי]

יעויין במאמרו של הגאון הצדיק רבי עידוא אלבה בירחון האוצר ט

הוא מדייק מכמה ראשונים שהכוונה במזרח, אבל ברוב הראשונים כתוב להדיא שהאדמימות הוא במערב

[אפרקסתא דעניא]

לעצם השאלה, עמד עליה תוס' הרא"ש בתחילת ברכות, ומביא מהירושלמי, שהיום תלוי במקצת אור כלשהו, משא"כ הלילה.

[יהושעבנמי]

לעצם השאלה, עמד עליה תוס' הרא"ש בתחילת ברכות, ומביא מהירושלמי, שהיום תלוי במקצת אור כלשהו, משא"כ הלילה.

זה רק לפי שיטת הגאונים, לשיטת רבינו תם זמן צאת הכוכבים ועלות השחר שווים כמבואר בגמרא פסחים פרק מי שהיה