"משקוף"-פירוש המילה ומהותו.

[גם זו לטובה]

חשוב לי לדעת (קצת בדחיפות) מה פירוש המילה "משקוף".

[בקרו טלה]

ספר קטן לי ושמו רש"י על בראשית פרק מא פסוק ו
ושדופת - .... ושקיפן קדום חבוטות לשון משקוף החבוט תמיד ע"י הדלת המכה עליו:
[וכעי"ז כתב בשמות כא, כה ובויקרא כו, לו]

[גם זו לטובה]

רבנו יהונתן (המיוחס לנמק"י) בהלכ' מזוזה (הלק"ט ה: מדפי הרי"ף) כתב דהא דאמרינן "דלית ליה שקפי" פירושו- אע"פ שיש לו תקרה מלמעלה רחבה אם אינו בולט מתחת התקרה כשיעור טפח שהדלת שוקף ומכה בו ומעכבו מלצאת חוץ כדרך כל הדלתות אינו ראוי למזוזה.
[ובלבוש (יורד רפז) נמי כתב דעניינו של משקוף, שדלת שוקף עליו, ולכן במשקוף העשוי מאבן נכנסת ואבן יוצאת לא מהני דאאין יכול לשקוף עליו הדלת ביושר עכת"ד]

[גם זו לטובה]

לכ' בשביל לחבוט במשקוף בעינן דלת שאינה עומדת תחת המשקוף, אלא מחוברת למזוזות, ובענין גם מזוזות רחבות יותר מהמשקוף, ודלת הגבוהה יותר מחלל הפתח.
מבואר בהרבה מקומות שציר הדלת היה במשקוף ובקרקע, וא"כ הדלת הייתה מתחת המשקוף, וא"כ לא הבנתי איך יכולה לחבוט בו [וניחא רק אם היו עשוי כמשקופים שלנו, שהמשקוף יותר רחב מהדלת, וחלק מהמשקוף מעל הדלת וחלק נמוך מהדלת, והדלת נחבטת בו]

גם יש לעיין האם לכן רק נקרא משקוף, או שזה עניינו ומהותו, גם לדינא, וברבנו יהונתן (והלבוש) מבואר שיש זה נפקותא לענין דינא.

[מתון]

לדעת רש"י שענינו מלשון חבטה והכאה, מקורו מלשון ארמי, כמו שנתבאר בדבריו בפרשת בא (יב ז).

אך נכדו הרשב"ם לא ניחא ליה בזה וכתב: "דהמפרש לשון שקיפת וחבטת הדלת עליו, צריך למצוא לו חבר בלשון תורה ונביאים בלשון העברי". לכן פירש שהוא מלשון ראייה, שמפתן העליון נראה לעין כל בכניסת הבית, כמו וישקף אבימלך.

[לוצאטי]

במלכים א ו-ז נזכרו שקף ושקופים ויעויין במפרשים שם.

[אנושי]

לדעת רש"י שענינו מלשון חבטה והכאה, מקורו מלשון ארמי, כמו שנתבאר בדבריו בפרשת בא (יב ז).

אך נכדו הרשב"ם לא ניחא ליה בזה וכתב: "דהמפרש לשון שקיפת וחבטת הדלת עליו, צריך למצוא לו חבר בלשון תורה ונביאים בלשון העברי". לכן פירש שהוא מלשון ראייה, שמפתן העליון נראה לעין כל בכניסת הבית, כמו וישקף אבימלך.

כידוע בלשון הקודש יש אותיות מתחלפות ןא"כ הבטה וחבטה חד הוא ופשוט