האם בעצירת גשמים נעצר גם השפע הכללי בעולם?

[מכון חכמי ספרד]

שמעתי ת"ח גדול שאמר כן בפשטות.

האם יש מקור לזה?

[ניים ושכיב]

אולי תענית ח: ואמר רבי יצחק גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו שנאמר (דברים כח,יב) לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך ופירש"י פרוטה שבכיס. אפי' מעשה ידים שאינן צריכים לגשמים מתברכין.

אגב, בתחום הכלכלי אפשר להסביר זאת באופן טבעי, דכיון שתהיה יותר תבואה א"כ ערך הכסף יעלה, כי יהיה אפשר לרכוש יותר פירא באותו טיבעא, וממילא זה משפיע על כל המשק.
אבל אולי הכוונה גם לשפע בתחומים אחרים.

עכ"פ לעניננו אפשר ללמוד מהגמ' הזאת שבעצירת גשמים פרוטה שבכיס לא מתברכת וכו'.

[קו ירוק]

כ"ז מילתא דפשיטא. הוא שאל מקור על ההיפך. כשאין גשמים (בימות הגשמים) האם זה גורם לעצירת השפע גם במה שלא נצרך לגשמים, כענין סגולי ?

[בקרו טלה]

אולי תענית ח: ואמר רבי יצחק גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו שנאמר (דברים כח,יב) לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך ופירש"י פרוטה שבכיס. אפי' מעשה ידים שאינן צריכים לגשמים מתברכין.

עי' גם בב"ר יג, טז
והשקה את כל. ר"א בשם רבי יוסי בר זמרא אמר הכל מתברך משא ומתן מתברך והפרגמטוטין מרויחין

[ניים ושכיב]

כ"ז מילתא דפשיטא. הוא שאל מקור על ההיפך. כשאין גשמים (בימות הגשמים) האם זה גורם לעצירת השפע גם במה שלא נצרך לגשמים, כענין סגולי ?

כבר התייחסתי לזה לעיל, אבל בעבורך לא אמנע מים ואפרש שוב:
א. כאשר יש עצירת גשמים, יש מחסור שמשפיע על הרבה דברים מן הצומח והחי: מזון, תרופות, חומרי גלם לתעשייה, כח עבודה, ואולי עוד. כל המשק הכלכלי סופג פגיעה, ונוצר תהליך שמזין את עצמו. את הדבר הפשוט הזה אפשר ללמוד מהגמ' בתענית (ח:) משום שמכלל הן אתה שומע לאו.
ב. מהגמ' לא ברור אם הגשם מביא עמו רק שפע טבעי או גם שפע סגולי.
ג. לא ברור אם כוונת הרב המצוטט היא רק לשפע טבעי או גם לשפע גשמי.

ממילא יתכן שמשם יש מקור לדברי הרב.
_____

אולי תענית ח: ואמר רבי יצחק גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו שנאמר (דברים כח,יב) לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך ופירש"י פרוטה שבכיס. אפי' מעשה ידים שאינן צריכים לגשמים מתברכין.

עי' גם בב"ר יג, טז
והשקה את כל. ר"א בשם רבי יוסי בר זמרא אמר הכל מתברך משא ומתן מתברך והפרגמטוטין מרויחין

יש"כ, לא הכרתי.
מהמשך המדרש שלא העתקת משמע שמדובר בשפע כללי:
ר' יוחנן בר לוי אמר: אף מוכי שחין מרויחין.
רבי חייא בר אבא אמר: אף החולין מרויחין, ואיבריהון רפין עליהם.
אבימי מן חבריא הוה מבקר בישיא, כד הוות רביעתא נחתה הוה אמר ליה רבי חייא בר אבא: מה אינון עבידין הוה?
אמר ליה: נינוחו.
רבי אבא אומר: אף אבן טובה מרגשת.
רבנן אמרי: אף הדגים מרגישים.
אמר רבי פנחס: עובדא הוה בהדא עכו, וצדו חד נון ושמו יתיה ש' לטרין, ותקילו יתיה מאתן לטרין, הוו תמן חד סב צייד, אמר להון: דלא נחת רביעתא, וכיון דנחת צדו חד נון ושמו יתיה מאתן לטרין, ותקילו יתיה ואשכחוניה ש' לטרין:

[קו ירוק]

בפשיטות ששאלת פתח האשכול היא על שפע כללי, ולא מה שקשור לגשם וחקלאות.
והרי במיעוט גשמים כשלנו, ב"ה עדיין השפע הכלכלי לא נעצר. אבל שאלתו האם זה זמן קפידא משמיא שבגינו יש היפך מפרוטה שכביס מתברכת. וע"ז מבוקש מקור.
אמנם מסתברא. עצירת גשמים זה חרון אף.

[מכון חכמי ספרד]

בפשיטות ששאלת פתח האשכול היא על שפע כללי, ולא מה שקשור לגשם וחקלאות.
והרי במיעוט גשמים כשלנו, ב"ה עדיין השפע הכלכלי לא נעצר. אבל שאלתו האם זה זמן קפידא משמיא שבגינו יש היפך מפרוטה שכביס מתברכת. וע"ז מבוקש מקור.

צודק.
אותו אדם גדול דיבר בברירות שזה כעניין סגולי, הזכיר מקור להדיא ולא הצלחתי לשמוע היטב.

[עזריאל ברגר]

ראיתי, כמדומני בספר התודעה, שיום ירידת גשמים הוא יום מסוגל לתפילות, ועת רצון וכו'.
ומינה נשמע, שאם אין גשם - חסר ענין זה.

[פשיסחא]

באותו עניין
(7) ספר הליקוטים מהאריז"ל פרשת ויצא
והנה כל מעשה המצות אשר אנו עושים כל ימי חיינו, וגם המיתה, הכל לצורך הבירורין הללו, ואחר שיושלם כל הבירור אז יבא משיח בע"ה. וזהו ענין המטר היורד מלמעלה, וגורם להוציא הצמחים. כי מי נתן אותם הצמחים שיוצאים מן העפר העכור הזה, אלא הם ניצוצות הקדושה המעורבים בתוך הקליפה, ויוצאים לחוץ. והנה ענין הבירור הוא, כי יורד אור עליון מן הקדושה של מעלה, ואז הניצוצות של הקדושה אשר בעמקי הקליפות, עולים לקראת האור היורד ומתדבקים ועולים ומתבררים. והנה המטר הוא האור העליון היורד מלמעלה, שהם מ"ד, וכנגדם עולים אלו המ"ן, שהם הניצוצות כאמור:
וזמ"ש רז"ל שאין טיפה יורדת מלמעלה שאין טפיים עולות מלמטה, משום שניצוצות אלו שהם מן הקדושה, והם אסורים בכבלי ברזל בעמקי הקליפה, והם מתאוים וחושקים לעלות אל מקורם, ואין לאל ידם עד שיהיה להם סיוע מן העליונים, ואז עולות בחשק גדול טיפיים כנגד טיפה אחת. ולהיות כל טובתינו תלויה בזה הבירור, כי כשיושלם כל הבירור יבא משיחנו בע"ה, והבירור תלוי במטר, לכן לא נזכר עונש גדול בתורה כמו מניעת המטר, והשכר היותר גדול (דברים י"א) ונתתי מטר ארצכם, משום שבמטר תלויה ביאת המשיח. וז"ש ז"ל גדול יום הגשמים כיום קבוץ גליות, כי מה שייכות לזה עם זה, אלא קבוץ הגליות עצמן, הוא קבוץ כל הניצוצות הללו שהם שבויים בגלות. ולכן גדול יום הגשמים, כי הוא קבוץ גליות עצמו. וז"ש בגמ' (תלים קכ"ו ד') שובה ה' את שבותינו כאפיקים בנגב, שהוא המטר:

[קמצן_קדוש]

הגמרא בתחילת תענית (ב:) ג' מפתחות וכו' ובע"ב "במערבא אמרי אף מפתח של פרנסה דכתיב פותח את ידך וגו' ור' יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא אמר לך גשמים היינו פרנסה".