פעלעד כתב:זכור לי שיש מקורות קדומים על הענין והמעלה שיכוין האדם את שמו משולב עם אותיות הוי"ה, כגון אם שמו משה, יכוין ימהשוהה וכדו',
יש שני ענינים שונים. א] שילוב אותיות שמו עם אותיות נשמ"ה, ב] שילוב אותיות שמו עם אותיות הוי"ה.
בענין השילוב עם אותיות נשמ"ה, יש מקורות די קדומים.
עיי' דברי חכמים (לרבי לייב פוחוביצר, נדפס בשנת תל"ב) בריש ח"ב סולת בלולה (בפתיחה לסי' א'), ובח"א שער הידיעות פ"ז (בשם המקובלים ובעל סמיכת חכמים), וכן קיצור של"ה מס' חולין עניני נט"י שחרית (ד"ה מצאתי כתוב) וראה שם שמזכיר דוגמה של שילוב שמו יחיאל עיי"ש, אור צדיקים סי' א' סעיף א', ספר זכירה, [וראה קובץ תורני "עדות" גליון ד' עמ' קפא-קפב], וכן נזכר בסידורים קדמונים לפני אלוקי נשמה (סידור בית עובד, תפילת החודש, וכו'), וכן יפה ללב ח"א סי' מ"ו אות ג' (דף ע' ע"ב).
ועיי' כף החיים (לרי"ח סופר) או"ח סי' מ"ו סוף אות ז', שמציין ליפה ללב הנ"ל וכותב "ולפי שהאר"י ז"ל לא כתב זה ואין אנו נוהגין בו על כן לא כתבנו בזה כלום".
ובענין שילוב שמו עם אותיות הוי"ה,
ראה בס' בן איש חי דרשות, פ' לך לך (ד"ה ואגדלה שמך): "דאמרו המקובלים שהאדם יצייר אותיות שמו בשילוב עם אותיות שמו יתברך, ע"ד שאמרו לעשות שילוב אותיות נשמה באותיות שם האדם".
ואינו מציין מי הם המקובלים שאמרו כן. [ולכאורה קצת משמע מלשונו שהם יותר מאוחרים מאלו שכתבו ענין השילוב עם אותיות נשמ"ה].
ויש"כ להרב בקרו טלה שהביא צילום דברי ס' בן איש חי דרשות הנ"ל, וכן דברי המגיה לס' תורת משה לחת"ס ריש פ' בא. ועוד הוסיף מס' אור לשמים לך לך בשם סה"ק.
אך עדיין צריך למצוא את המקורות הראשונים.