הטעם שכבוד יום עדיף מכבוד לילה

[עבד הזמן]

האם נמצא מי שיסביר את הטעם שכבוד יום השבת עדיף מכבוד לילה משום שקדושת שבת מתווספת והולכת?
ידועים לי דברי החתם סופר באו"ח סי' י"ז, אך אני מחפש להם חבר.

[אריך]

בפשטות הטעם הוא שכל המועדים עיקרם הוא ביום ולכן המצוות של המועדים הם ביום, וכמו שביאר הגר"א בפירושו להגדש"פ ב'מה נשתנה הלילה'.

אגב, בחומר ענין זה של כבוד יום, בגיטין לח: איתא דבר נורא (לפירוש ראשון ברש"י) דמשפחה אחת היתה בירושלים ונעקרה משום שעשתה את עיקר הסעודה בלילה, וביטלו את הענין של כבוד יום. ועשו את זה משום שביום יש דרשה של החכם.
קשה לעכל את הדבר. וטען לי חכ"א שנענשו כ"כ משום שהיה זה מפורסם, וכאילו עקרו את ההלכה הזו.

[אוצר החכמה]

אני לא מבין למה קשה לעכל את הדבר.
לענ"ד פשוט בכל המקומות האלה שאין הכוונה שהיו כולם צדיקים גמורים ולא היה להם שום חטא מלבד הדבר הזה. אלא להיפך כל אחד מבני המשפחה בחטאו מת. רק כיוון שהקב"ה אל אמונה ואין עוול צריך להיות הסבר גם לעובדה שכללות המשפחה נעקרה כי אם לא היה סיבה נפרדת להיעקרות הזאת הדבר לא היה קורה. ולזה הטעם הוא משום שביטלו כבוד יום.

[עבד הזמן]

בפשטות הטעם הוא שכל המועדים עיקרם הוא ביום ולכן המצוות של המועדים הם ביום, וכמו שביאר הגר"א בפירושו להגדש"פ ב'מה נשתנה הלילה'.

ייש"כ
לפו"ר יש הבדל בין מה שעיקר המוןעד הוא ביום ובעיקר המצוות המעשיות שבו, לבין הרעיון של הקדושה מתווספת והולכת.
לי חשוב לדעת עוד מקורות על ענין ההתווספות שיש בקדושת שבת (או מועד) במהלך כניסתו ועד צאתו.

[דרומי]

ע"פ קבלה פשוט הדבר שביום יש הארה גדולה יותר, ולכן אומרים אז בקידוש 'עתיקא קדישא', שהיא מדרגה גבוהה לאין ערוך מאשר 'חקל תפוחין קדישין' שבלילה

וזו גם הסיבה שבלילה אומרים 'וינוחו בה', ואילו ביום 'וינוחו בו'

ובמנחה הרי זה עוד יותר נעלה, ולכן אומרים 'וינוחו בם'

[עבד הזמן]

ע"פ קבלה פשוט הדבר שביום יש הארה גדולה יותר, ולכן אומרים אז בקידוש 'עתיקא קדישא', שהיא מדרגה גבוהה לאין ערוך מאשר 'חקל תפוחין קדישין' שבלילה

וזו גם הסיבה שבלילה אומרים 'וינוחו בה', ואילו ביום 'וינוחו בו'

ובמנחה הרי זה עוד יותר נעלה, ולכן אומרים 'וינוחו בם'

תוכל לציין מקורות בבקשה, ייש"כ.

אני דווקא מכיר רק את המהלך של שבת בראשית שבת מתן תורה ושבת שלעתיד לבוא, וייתכן שיסודם אחד.

[סעדיה]

נפ"מ בין הטעמים - לגבי יו"ט.

[אריך]

עוד בזה. יצויין למג"א בסי' רעא ס"ק ד על הא דכבוד יום קודם לכבוד לילה: ע' זוהר יתרו ע' קנ"ז וז"ל בעי' לסדר פתורי' בליליא דשבתא בנהמא ובמזוני, רי"א אפי' ביומא דשבתא נמי עכ"ל.
ומבארים נושאי כליו שמד' הזוהר משמע דכבוד לילה עדיף (מדכתב 'אפילו'). והלכה כש"ס. ולא הביאו מג"א כי אם כדי להזדרז במאי דאפשר גם בסעודת לילה (מחצה"ש).

כלומר שהיום והלילה - יש בזה מה שאין בזה ולהיפך. אלא שמעלת הלילה היא ע"פ סוד ומעלת היום היא ע"פ נגלה.

[עושה חדשות]

נפ"מ בין הטעמים - לגבי יו"ט.

viewtopic.php?t=15203#p354849