מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15428
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' פברואר 11, 2018 1:35 pm

לא מובן לי למה אחרון התלמידים היה צריך להתנפל באופן אישי על כדכד שבסך הכל חלק עליו בהלכה.


מצד שני יש משהו שאיני מבין לצד השני. אתם צועקים שאחרון התלמידים מבזה את רבני דורינו אבל אאל"ט לא הובאה כאן שום תשובה של רב מגדולי רבני דורינו שהתיר. רק סיפורים וסרטונים. איך זה?

עם כל הכבוד לרב גינזבורג שאיני מכירו ואולי הוא ת"ח גדול אבל אינו מפוסקי הדור שאנשים כפופים להם, ואחרון התלמידים יכול להתווכח עמו ולומר שטועה בדבריו כמו שעשה.

חשבונות רבים
הודעות: 704
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי חשבונות רבים » א' פברואר 11, 2018 1:38 pm

אוצר החכמה כתב:מאיפה ההגדרה שלכם לקוחה? מדברי הפוסקים או מסברא?
הגדרת המטרה לקוחה ממ"ש הפוסקים שמותר לכסות כדי לשמור מן העכברים הגדרת הצורה לקוחה מדברי החזו"א לעניין תרמוס.
אבל מה אתם סוברים, יש לכם הגדרה אחרת?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15428
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' פברואר 11, 2018 1:45 pm

בסדר עורר שאלה על הגדרת המטרה. מונח על האש סיר. ואתה מכסה אותו. ואילו לא היה לא צורך שיהיה חם לא היית מכסה (אין עכברים וחרקים.) האם הכיסוי אסור.
התשובה היא לא כי זה דרך כיסוי ולא דרך הטמנה. טוען בסדר הנחת פלטת קלקר על המקווה זה גם דרך כיסוי.
עכשיו אפשר לטעון שזה תלוי אם זו פלטה אחת זה נראה כמו כיסוי אבל אם זה הרבה חתיכות זה נראה הטמנה. אולי ואולי לא.

חשבונות רבים
הודעות: 704
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי חשבונות רבים » א' פברואר 11, 2018 2:24 pm

לא ענית על השאלה שלי. מה מגדיר דרך כיסוי ודרך הטמנה? כל מה שהוא בחתיכה אחת נחשב דרך כיסוי?
(אני כתבתי שנחשב הטמנה כי אין לו צורת כלי ולא כי זה הרבה חתיכות.)

עזריאל ברגר
הודעות: 3745
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' פברואר 11, 2018 2:42 pm

אוצר החכמה כתב:לא מובן לי למה אחרון התלמידים היה צריך להתנפל באופן אישי על כדכד שבסך הכל חלק עליו בהלכה.


מצד שני יש משהו שאיני מבין לצד השני. אתם צועקים שאחרון התלמידים מבזה את רבני דורינו אבל אאל"ט לא הובאה כאן שום תשובה של רב מגדולי רבני דורינו שהתיר. רק סיפורים וסרטונים. איך זה?

עם כל הכבוד לרב גינזבורג שאיני מכירו ואולי הוא ת"ח גדול אבל אינו מפוסקי הדור שאנשים כפופים להם, ואחרון התלמידים יכול להתווכח עמו ולומר שטועה בדבריו כמו שעשה.

א. רבים מאוד הם הרבנים החסידים שטובלים בעצמם בכל שבת.
ב. מצ"ב הסרטון של הרב מרדכי אליהו, שכמדומני שאין כאן מי שחולק שהוא מפוסקי הדור, והוא מתיר בפשטות בין לגברים בין לנשים, ובלבד שלא יהיו מים שהיד סולדת בהם.
קבצים מצורפים
videoplayback.zip
(4.21 MiB) הורד 22 פעמים

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15428
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' פברואר 11, 2018 2:50 pm

על זה אני מתפלא שלא הביאו שום תשובה שמתירה כדרך הנהוגה בהלכה אלא רק סיפורים וסרטונים.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15428
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' פברואר 11, 2018 3:43 pm

חשבונות רבים כתב:לא ענית על השאלה שלי. מה מגדיר דרך כיסוי ודרך הטמנה? כל מה שהוא בחתיכה אחת נחשב דרך כיסוי?
(אני כתבתי שנחשב הטמנה כי אין לו צורת כלי ולא כי זה הרבה חתיכות.)


אני יודע שזה מה שכתבת אבל אינו נראה לי שאם אדם מכסה בור (כמו שכתוב בתורה ולא יכסנו... ועיין בביצה כיסוי בור ודות) אינו נקרא כיסוי אא"כ יש לו צורת כלי.

יתן חן
הודעות: 121
הצטרף: ו' ספטמבר 09, 2016 3:30 am

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי יתן חן » א' פברואר 11, 2018 4:25 pm

אני שמעתי מהרב ח"י, יהודי ת"ח בני ברקי המתגורר באיזור ויז'ניץ, שראה פעם בשב"ק בבוקר את הר"ד פרנקל מגיע למקווה ויזניץ ובודק את דרגת חום המים, והחליט שאסור לטבול בהם, וגרר ספסלים וחסם את הכניסה לבור. והלך לו.
ולאחריו ממש הגיע הגה"ק הסטייפלער לטבול, הסיט את ערימת הספסלים וירד וטבל.

יתן חן
הודעות: 121
הצטרף: ו' ספטמבר 09, 2016 3:30 am

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי יתן חן » א' פברואר 11, 2018 4:25 pm

אוצר החכמה כתב:על זה אני מתפלא שלא הביאו שום תשובה שמתירה כדרך הנהוגה בהלכה אלא רק סיפורים וסרטונים.
אולי זה בגדר של פוק חזי מאי עמא דבר?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15428
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' פברואר 11, 2018 4:29 pm

כל מה שאני שאלתי הוא על הטענה נגד אחרון התלמידים שהוא מבזה את הפוסקים בימינו בזה שחולק עליהם כשלא מביאים שום תשובה להתיר מהפוסקים בימינו.

סגי נהור
הודעות: 2598
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי סגי נהור » א' פברואר 11, 2018 5:01 pm

אוצר החכמה כתב:כל מה שאני שאלתי הוא על הטענה נגד אחרון התלמידים שהוא מבזה את הפוסקים בימינו בזה שחולק עליהם כשלא מביאים שום תשובה להתיר מהפוסקים בימינו.

הוא לא "חולק" אלא כותב דברים קשים על המתירים. לדעתי לזה מספיק גם סרטונים כדי להוכיח את טעותו. על סברותיו אכן צריך להשיב בסברות ובראיות ולא בסרטונים, אלא שאין לכך קשר לאשכול זה.

נוצר תאנה
הודעות: 35
הצטרף: ב' אוקטובר 16, 2017 9:23 pm

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי נוצר תאנה » א' פברואר 11, 2018 9:58 pm

אחרון התלמידים כתב:הדברי חיים, מדבר להדיא על טבילה דאורייתא, וכותה שנראה לו לאיסור, אלא שנהגו.
הבנין ציון מדבר להדיא על טבילה דאורייתא (ואומר שם חידוש עצום ואכ"מ).

מהרש"ג (סימן קכז), מדבר ג"כ על טבילה דאורייתא.

השש"כ הביא שנהגו טבילה דאורייתא, והביא דברי המ"ב שא"א למחות במי שטובל - ולא מדובר כלל על חם, אלא על עצם הטבילה.
זה סיכום 'המקורות להתיר'.
ועל זה אמרו: צלל במים אדירים העלה חרס בידו!

אם אמנם אין שום היתר בטבילה נגד גזירת מרחצאות, איך התירו האחרונים בטבילה דאורייתא? וכי התירו שבות לצורך מצוה? [בפרט שאפשר לטבול בצונן], ומהיתר טבילה דאו' בליל שבת עד לטבילת ב"ק ביום שבת אין הדרך ארוכה כ"כ.

ובחיפוש קצר באוצר מצאתי תשו' מהפלא יועץ שמצדד להתיר
[עי"ש בסו"ד שמביא סמך מברכות כ"ב א"ל ר"ה לרבנן מפני מה אתם מזלזלין בטבילה זו אי משום צינה אפשר במרחצאות, ולא משני דאצל ת"ח שייכת טבילה זו רק משבת לשבת ואז אסור במרחצאות].
קבצים מצורפים
פלא יועץ.PDF
(1.05 MiB) הורד 26 פעמים

מיני ומינך
הודעות: 225
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 4:16 pm

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי מיני ומינך » א' פברואר 11, 2018 10:04 pm

יתן חן כתב:אני שמעתי מהרב ח"י, יהודי ת"ח בני ברקי המתגורר באיזור ויז'ניץ, שראה פעם בשב"ק בבוקר את הר"ד פרנקל מגיע למקווה ויזניץ ובודק את דרגת חום המים, והחליט שאסור לטבול בהם, וגרר ספסלים וחסם את הכניסה לבור. והלך לו.
ולאחריו ממש הגיע הגה"ק הסטייפלער לטבול, הסיט את ערימת הספסלים וירד וטבל.

צפנת פענח כתב:בנערותי שמעתי לספר מא' מידידי על הגאון הסטייפלר זצ"ל, השתמש במקוה של ויזניץ בשבת בבוקר, פעם קרה שחיממו המים יותר משהיו רגילין לחמם, ונכנס הסטייפלער עם רגלו האחת, ונשאר עומד רגע קט להתבונן מה לעשות, ומיד נפלט מפיו "פארט א חסיד" וירד וטבל.
וידידי, הלך לשאול את בנו גאון דורנו רבי חיים שליט"א, על אמיתת הסיפור, והגר"ח לא אימן ולא הכחיש הדברים.

בסדר
הודעות: 342
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:32 am

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי בסדר » א' פברואר 11, 2018 10:27 pm

אוצר החכמה כתב:על זה אני מתפלא שלא הביאו שום תשובה שמתירה כדרך הנהוגה בהלכה אלא רק סיפורים וסרטונים.

קבצים מצורפים
ישועות מלכו.PNG
ישועות מלכו.PNG (212.4 KiB) נצפה 1054 פעמים
אבני צדק.PNG
אבני צדק.PNG (219.54 KiB) נצפה 1055 פעמים

בסדר
הודעות: 342
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:32 am

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי בסדר » א' פברואר 11, 2018 10:36 pm

שו"ת ויען יוסף
קבצים מצורפים
ויען יוסף  א.PNG
ויען יוסף א.PNG (75.52 KiB) נצפה 1054 פעמים
ויען יוסף ב.PNG
ויען יוסף ב.PNG (117.79 KiB) נצפה 1054 פעמים

בסדר
הודעות: 342
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:32 am

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי בסדר » א' פברואר 11, 2018 10:47 pm

מנהג הגה"ק רמ"א פריינד זצ"ל גאב"ד ירושלים תובב"א, נכתב ע"י תלמידו הגאון רבי שלמה יהודה הירש שליט"א
קבצים מצורפים
מרא  1 דשמעתתא.PNG
מרא 1 דשמעתתא.PNG (128.49 KiB) נצפה 1050 פעמים
מרא  2 דשמעתתא.PNG
מרא 2 דשמעתתא.PNG (66.64 KiB) נצפה 1050 פעמים

סעדיה
הודעות: 1204
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי סעדיה » ב' פברואר 12, 2018 8:49 am

בברכה המשולשת כתב:[
הצדיק הנוסף הוא מרן הגרימ"ח.
הסיפור עצמו נדפס (איני זוכר אם ע"י מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א או שהובא בשמו בספר אחר).
קבצים מצורפים
#.PDF
ארח דוד
(271.27 KiB) הורד 30 פעמים

הא לחמא עניא
הודעות: 1366
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ב' פברואר 12, 2018 9:30 am

בספר מילי דחסידותא של החיד"ו שליט"א מאנטוורפן בעמודים תע"ו - תע"ט מביא את כל המקורות הן מספרי חסידות והן מספרי הלכה בדבר ההיתר הפשוט לטבול במקוה חם.
זהו ספר מיוחד במינו ששוה לקנות אותו.

בברכה המשולשת
הודעות: 9172
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' פברואר 12, 2018 12:03 pm

גיליתי אתמול (מחיפוש באוצר אחרי תשובת רב האי גאון הנ"ל ממקורה) שיש ספר שלם על נושא זה של טבילה בחמין בשבת הקרוי טהרת השבת כהלכתה של מזכה הרבים הרב חיים קרויס

אחרון התלמידים
הודעות: 140
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ג' פברואר 13, 2018 12:54 am

בס"ד
זה פשוט שלרוב האחרונים שאנו נסמכים עליהם הדבר אסור ולא קיבלו את ההיתר: החכ"צ, הנו"ב החת"ס הישוע"י הגרעק"א (כדמוכח בדבריו כדלהלן), האלף לך שלמה מר' שלמה קלוגר, הבן איש חי, וכן משמע טובא מדברי המ"ב וכן החזו"א ועוד ועוד, ובדוחקים התירו טבילות דאורייתא, וכן כתב לעיקר בשו"ת שבט הלוי.
אלא שכמה אחרונים כתבו להקל, וצריך לעיין מה התירו ומה טעמם, וכן אם התירו לגמרי או 'הנח להם לישראל וכו', וניסו להציל מה ששייך להציל.
ואלו שהתירו: הקרבן נתנאל (שבת שם), הנודע ביהודה (באופנים מסוימים מאוד), הדברי יוסף (סס"ד), הבני יהודה (סל"ב), הפלא יועץ (שו"ת ס"ב), החסד לאברהם (ס"ל, להגאון הבוטשאשער זצ"ל), הסדרי טהרה (יו"ד סקצ"ז, אך 'לא מלאני לבי'). (הנודע ביהודה התיר בקושי בפושרין, והסביר את דברי הק"נ באופן של טבילה דאורייתא בלבד עיי"ש).
ואלו טעמם ונימוקם:
א. גזירת מרחצאות הוא לא על טבילה. (קרבן נתנאל ועוד).
דנו מה טעמו ונימוקו, ולכל טעם שאמרו יש להבין מה אמרו. ובבית יצחק דחה סברא שעצם כניסת המים למקוה לא גזרו, כי הרדב"ז להדיא כתב לגבי כה"ג ביוה"כ שבזה גזרו. והנו"ב כתב שהתירו הוא מחמת חפיפה וכו'.
ב. לא גזרו במקום מצוה. (בני יהודה, דברי יוסף, והוא עצמו כתב בסו"ד שרה"ג לא כ"כ וצ"ע, ויש מהאחרונים שהביאו דבריו להקל, ויש להחמיר, וכתב הצי"א שכוונתו להתיר מצוה של טבילה דאורייתא, ופשוט הוא בבני יהודה, חסד לאברהם, דיבר רק על טבילה בזמנה).
זהו דוקא בטבילה דאורייתא, כי במצות טבילה דרבנן כתבו הגאונים שאסור, וחלקם כתב להדיא שטבילה בזמנה מצוה.
ג. להלכה תמיד עומד' ע"ג הטובל' (בני יהודה לרבינו יהודה עייאש).
שייך רק בטבילה דאורייתא, ופשוט.
ד. ביטול פו"ר (בני יהודה)
שייך רק בטבילה דאורייתא.
ה. בין השמשות וספק דרבנן לקולא (נו"ב ועוד).
לא שייך כלל
ו. אסרו רק רחיצה לנקות גופו, ולא לטהרה (בני יהודה).
מוכח בדברי הגאונים שלא כן.
ז. אסרו רק מים שנשפכים לתוך עוקה. (סדרי טהרה, ולא מלאו ליבו להקל, אבל כבר כתב כן המהר"ל מפראג שבת לט, אבני צדק, חסד לאברהם).
בימינו כל המקוואות הם לא ממעיין, אלא מים בתוך עוקה.
ח. פושרין. (אבני צדק ועוד, והגדרת פושרין כפי שכתב הב"י בחום הרוק).
כיום מדובר בחום שנחשב למעלה ממדרגת פושר.
ט. אסרו רק שמחממים את המים עצמם, ולא כאשר שופכים חמין לתוך המים הקרים, כי הכל התבטל במקוה. (שו"ת בנין ציון והוא חידוש מפליא מאוד)
לא שייך היום כי לא שופכים כלום אלא כל המים חמים כאחד.
י. אסרו רק במים שאובים, ובמים שאובים לא גזרו. (חידוש מפליא של המשנה שכיר)
לא שייך היום כי המקוואות שלנו מים שאובים הם.
יא. מותר בלא שיהוי כלל, משום שאסרו רק ברחיצה שיש בה זמן לשפשף כדרך רחציה. (פלא יועץ שו"ת ס"ב).
זהו אמנם היתר קיים אך נדחק בו מאוד, ומשמע מדבריו במקום אחר שכתב זאת לזכות בלבד.
ובספרו חסד לאלפים לא נטה ליו לזה הסתמך רק על הבני יהודה וז"ל: אסור ליכנס למרחץ אפילו להזיע, וי"א דאפילו לעבור במרחץ במקום שיכול להזיע אסור, הנה כי כן חוששני מחטאת מאותם שרוצים לעשות כמנהג חסידים ואנשי מעשה לטבול בשחרית של שבת ובפרט כי לא טהור, וכן באשמורת יום חג השבועות נהי דמנהג יפה היא ומנהג ותיקין אבל אם המים של המקום הם חמין או שצריך לעבור במקום שיכול להזיע הו"ל מצוה הבאה בעבירה יהיה וההעדר טוב, ואפילו המרחץ של גוי שרי לחומו בע"ש, דהוי גזירה לגזירה, והנח להם דהו"ל גזירה לגזירה ומנהג ישראל תורה היא הנח להם וכבר בספר בני יאודה מצא סמך, עכ"ל.
יב. יש להסתמך על הגרק"א סשכ"ו שכתב, שבמקום צער לא גזרו, והכל חולין אצל צינה. וכן שסבר שמים שהוחמו מע"ש מותר לרחוץ בהם. עכת"ד ובודאי צער רוחני הוא די.
במחכת"ר משכ"כ, הגרעק"א עצמו ביומא דף לד כותב בחריפות כדברי החכ"צ שאין להקל אלא להפג צינה, ולא התיר טבילת מצוה כלל. ומה שדיבר הוא על צער הגוף, ומה שהתיר לרחוץ הוא רק ידיו ורגליו וכמו שציין למג"א סק"ו, ופשוט. ומלבד שהגאונים כתבו להדיא שלא יתפלל ולא ילמד ולא יעבור על תקנה זו. מוכח שלא סברו דבר זה.

כל אחד מהפוסקים הנ"ל כתב כמה טעמים כאשר יראה הרואה, ובצירוף כתב להקל.
בספר נחלת שמעון, רוצה לומר שאין כלל גזרה בטבילה אלא ברחיצה, ונשא ונתן עם אחד מגדולי דורו (סימן יב-יד), וגם שם דיבר רק על טבילה דאורייתא, ונראה שם שהודה לדבריו להחמיר כי השאיר את תשובת החכם הנזכר ולא ענה ע"כ.

בישועות מלכו (סי"ט) ג"כ התיר טבילת אנשים, רק לא כתב טעמו, וקשה לדון בזה. ולכאורה סובר את כל הנ"ל.

בספר משנה שכיר הביא עוד צדדי היתר מה שלא משמע כן בכל הפוסקים: א. שלא אסרו רחיצת עראי (ואמנם כתב זאת הפלא יועץ אבל למעשה לא הסתמך ע"ז להקל). ב. אסור רק כאשר נכנס להזיע. (תמוה טובא שבכל הפוסקים לא הוזכר תנאי זה מעולם). ג. צירף דעת התו"י שאסור רק במים שהוחמו מע"ש וממשיכים לחמם בשבת. ולא במים חמים מע"ש לבד. וכותב ג"כ את ההיתרים דלעיל. ומצרף כולם.
ואף טעם זה של רחיצת עראי לא שייכת היום כמבואר, כי דיבר בענין שלא שייך רחיצה כלל ואין גזירה, אבל כיום שבכל המקוואות יש גם מקלחות, ויכול בקל בלא לידי רחיצה בחמין ממש, בין לפני הטבילה ובין אח"כ, טעם הגזירה קיים וגם ניצב.
והרואה יראה שגם אלו שהקלו, הקלו בטעמים שכמעט כולם לא קיימים היום, הוקלו בצירוף כמה טעמים, ופשוט היום לדברי הפוסקים שהדבר אסור.
וכמה מגדולי הדורות האחרונים, גם אלו שנטו מאוד להליץ בעד המנהג וכו', לא נשאו פנים וכתבו שעיקר הדין לאיסור, השבט הלוי ח"ה סמ"ד, ובשו"ת להורות נתן ח"ד ס"ל (שמאוד נוטה דדרכו בקודש לסנגר על מנהגים) כתב כדברינו שאין היתר לטבול במקוה חם, והטעמים שהתירו לא שייכים היום. ונראה מדבריו שלתוספת קדושה בלבד, יש מקום גדול לאסור לטבול אף במקוה צונן. אמנם יש שכתבו באופן של 'הנח להם לישראל'.

אינני מכיר את כל השותי"ם שנכתבו כמובן, אבל קיבצנו בס"ד את דעת האחרונים שרובם של אלו שקיבלו ישראל הוראתתם, שללו את ההיתר לגמרי, ובקושי התירו בטבילה דאורייתא פושרין כמ"ש הנו"ב, וגם אלו שהתירו, התירו בצירוף כמה טעמים שטעמים אלו לא שיייכם במקוואות שלנו.
והרוצה לקיים את דבר ה' זו הלכה, יטבול נא במקוה קר (לא יקרה לו כלום, הרבה יראים כך נוהגים), ויש קצת מקום לסמוך על מים שפגה צינתן ולא יותר, שנדיר מאוד במקוואות - אם בכלל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15428
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' פברואר 13, 2018 10:25 am

למה מים שפגה צינתן הוא קצת מקום להקל ולא מותר בשופי (מלבד לשיטות האוסרות גם בצונן).

דרומי
הודעות: 3564
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי דרומי » ג' פברואר 13, 2018 10:48 am

.
נערך לאחרונה על ידי דרומי ב ג' פברואר 13, 2018 1:35 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10883
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' פברואר 13, 2018 10:58 am

תח"י מכתב מר"ח נאה הממוען לרד"צ הילמן, זכרונם לברכה. במכתב כותב רח"נ הגדרה מקורית בגדר מקוה שאינו חם שמותר לטבול בו בשבת: כל שאם היה בחול היו הטובלים מצווים על הבלן להגביר חומו...

אחפש המכתב ואם אמצא אעלה כאן.

ואולי כבר העליתי בעבר.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15428
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' פברואר 13, 2018 2:12 pm

מה ההגיון בזה? הרי הגזירה היא שמא יחמם ודווקא באופן שאינו צריך לחמם גזרו ובאופן שצריך לו לא גזרו?
על צונן אין שאלה כי מינכר שאין כוונתו לחמם.

חיים סגל
הודעות: 181
הצטרף: ב' ספטמבר 11, 2017 2:12 pm

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי חיים סגל » ג' פברואר 13, 2018 6:14 pm

אוצר החכמה כתב:למה מים שפגה צינתן הוא קצת מקום להקל ולא מותר בשופי (מלבד לשיטות האוסרות גם בצונן).

אכן,
והנני להוסיף - מדוע רק פגה צינתן? אני הקטן לומד משנ"ב סימן שכ"ו, וכך כתב בס"ק ז': 'במקום שנוהגין להחם המקוה צריך לזהר שלא יהיה רק פושרין'. ובשער הציון ס"ק ח' בבואו להסביר מה הם פושרים כתב 'היינו שלא היה יד סולדת בהן', הרי שמקוה שמימיה אין יד סולדת בהן מותרת בטבילה בשופי. [זאת מעבר למה שציין בשעה"צ לסמוך בעת הדחק על הק"נ גם בחמין ממש].

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15428
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' פברואר 13, 2018 7:09 pm

אגב שיטפך הבאת ראיה שאינה. מה שהביא בס"ק ח הוא לגבי מעשה שבת שהמים הוחמו באיסור וזה וודאי תלוי ביד סולדת בו כי רק אם מחמם ליד סולדת בו מיקרי בישול, ואדרבה אומר שם שבמים כאלה רחיצת כל גופו אסור.

חיים סגל
הודעות: 181
הצטרף: ב' ספטמבר 11, 2017 2:12 pm

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי חיים סגל » ג' פברואר 13, 2018 9:53 pm

אוצר החכמה כתב:אגב שיטפך הבאת ראיה שאינה. מה שהביא בס"ק ח הוא לגבי מעשה שבת שהמים הוחמו באיסור וזה וודאי תלוי ביד סולדת בו כי רק אם מחמם ליד סולדת בו מיקרי בישול, ואדרבה אומר שם שבמים כאלה רחיצת כל גופו אסור.

ידעתי גם ידעתי, רק התכוונתי שגם ללא להכנס למה שכתוב שם אפשר ללמוד מה נקרא 'פושרים'.
אולי אני טועה שפושרים יכולים להתפרש בכל מקום אחרת.
שו"ר שב"ה כיונתי לדעת גדולים, כך מובא בקובץ דור המלקטים:
נשאל הגר"ח קנייבסקי שליט"א (אסיפת יצחק א' טבת תשס"ט) – "בס' שכ"ו במשנה ברורה ס"ק ז' אומר שרק יכול לילך למקוה שהוי פושרין, מה השיעור של פושרין". תשובה: "אין יס"ב".

אחרון התלמידים
הודעות: 140
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ש' פברואר 17, 2018 9:43 pm

חיים סגל כתב:
אוצר החכמה כתב:אגב שיטפך הבאת ראיה שאינה. מה שהביא בס"ק ח הוא לגבי מעשה שבת שהמים הוחמו באיסור וזה וודאי תלוי ביד סולדת בו כי רק אם מחמם ליד סולדת בו מיקרי בישול, ואדרבה אומר שם שבמים כאלה רחיצת כל גופו אסור.

ידעתי גם ידעתי, רק התכוונתי שגם ללא להכנס למה שכתוב שם אפשר ללמוד מה נקרא 'פושרים'.
אולי אני טועה שפושרים יכולים להתפרש בכל מקום אחרת.
שו"ר שב"ה כיונתי לדעת גדולים, כך מובא בקובץ דור המלקטים:
נשאל הגר"ח קנייבסקי שליט"א (אסיפת יצחק א' טבת תשס"ט) – "בס' שכ"ו במשנה ברורה ס"ק ז' אומר שרק יכול לילך למקוה שהוי פושרין, מה השיעור של פושרין". תשובה: "אין יס"ב".

אוצר החכמה כתב:למה מים שפגה צינתן הוא קצת מקום להקל ולא מותר בשופי (מלבד לשיטות האוסרות גם בצונן).

בס"ד
ראשית כל שמח אני שסו"ס ישנם כאלו המוכנים לדון בזאת כדבר האסור. ובפרט לרב איש ספר ההולך בדרכי אבותיו הגדולים. קצת מרפא את הכאב על עלבון קיום התורה בראש חוצות.
הפגת צינתם הוא כלל לא היתר בשופי, הרי לפי הרדב"ז שהאחרונים הביאו (וכן משמע טובא ברבנו הגרעק"א יומא לא) שהשבות שהותרה במקדש לכה"ג ביוה"כ, הוא גזרת מרחצאות, והרי שם מדובר רק בלהפיג צינתן כמו שכתוב מפורש במשנה. וזה ג"כ אמר מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בשיעור.
והכל נסמך על כמה התרים שנכתבו בזאת. או לאלו שסברו שהטעם שם אחר. ולגבי פושרין הוא ודאי לא היתר בשופי כי ישנה מחלוקת גדולה באחרונים בזאת. וכמה אריות שבאחרונים אסרו פושרים מכל וכל ובראשם רבינו החכ"צ שהתיר רק בבין השמשות.
הערה מה שהערתי כאן לאחד המיוחד מחו"ר החברים כאן לגבי ד"א לפני המתפלל, לא כיוונתי ח"ו אישית – והרי איני מכירו כלל. אלא על תופעה קיימת שהדברים הצדדיים ביותר בתורה הפכו למקודשים, ודברי חז"ל המפורשים כאיסור הוא דבר צדדי, של מדקדקי ההלכה 'הקרים'.
לגבי יס"ב הדבר תמוה ביותר, הרי יס"ב א"א כלל לטבול בו, האם ע"ז נחלקו האחרונים, וידוע שמרן הגר"ח הורה כבר נכתב במק"א שלא לקחת תשובות קצרות אלו להלכה. דרך אגב,ברי המ"ב שם לגבי טבילה מדבר על טבילה דאורייתא ופשוט. לגבי טבילת עזרא כותב אח"כ אם הדבר מותר בכלל, וכתב שאין למחות בנוהג להקל, ועכ"פ בא"י המנהג להקל בזה גם אלו ההולכים בדרכו של הגר"א ואכמ"ל.

חיימשה
הודעות: 886
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי חיימשה » ש' פברואר 17, 2018 10:24 pm

אם יס'' ב הוא 42 מעלות, ודאי אפשר לטבול בו

עזריאל ברגר
הודעות: 3745
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ש' פברואר 17, 2018 11:04 pm

חיימשה כתב:אם יס'' ב הוא 42 מעלות, ודאי אפשר לטבול בו

וי"ל שאכן דין טבילה בחמין תלוי קצת במחלוקת זו דשיעור יס"ב.

כדכד
הודעות: 2664
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי כדכד » א' פברואר 18, 2018 4:43 pm

בלי קשר לשאלת השיעור במעלות- אם היד כבר סולדת בו אז איך אפשר לטבול הגוף כולו?

עזריאל ברגר
הודעות: 3745
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' פברואר 18, 2018 4:54 pm

כדכד כתב:בלי קשר לשאלת השיעור במעלות- אם היד כבר סולדת בו אז איך אפשר לטבול הגוף כולו?

השאלה היא מה הפירוש "סולדת", האם הכוונה שהיא נכווית או שזו תחושה לא נעימה, ובפשטות נקוט לישנא בתרא, שהרי נאמר (לא זוכר איפה) שיס"ב הוא כשיעור "שתהא כרסו של תינוק נכווית בהם".
מניסיון, אפשר לטבול גם במים חמים מאוד, אפילו ברמה כזאת שכל הגוף סולד מהם, אבל לא נכווה כמובן.

כדכד
הודעות: 2664
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי כדכד » ב' פברואר 19, 2018 11:42 am

עזריאל ברגר כתב:
כדכד כתב:בלי קשר לשאלת השיעור במעלות- אם היד כבר סולדת בו אז איך אפשר לטבול הגוף כולו?

השאלה היא מה הפירוש "סולדת", האם הכוונה שהיא נכווית או שזו תחושה לא נעימה, ובפשטות נקוט לישנא בתרא, שהרי נאמר (לא זוכר איפה) שיס"ב הוא כשיעור "שתהא כרסו של תינוק נכווית בהם".
מניסיון, אפשר לטבול גם במים חמים מאוד, אפילו ברמה כזאת שכל הגוף סולד מהם, אבל לא נכווה כמובן.

אני מסכים שהפשטות של סולדת היא לא ממש נכווית וגם עם הראיה שהביא כת"ר אך עדיין קשה להניח שאפשר לטבול במקווה חם כ"כ אלא אם נאמר שמרחצאות שלהם היו חמים במיוחד ועשויים לשם כך ומה שהבאת מהגר"מ אליהו שרק במרחצאות חמים עד כדי כך יש גזרת מרחצאות

אותה אבקש
הודעות: 308
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 10:15 pm

Re: מקוה שרוצים לכסותו כדי לשמור על חומו בשבת - מה הדרך הנכונה?

הודעהעל ידי אותה אבקש » ד' מרץ 14, 2018 2:59 pm

מפי ספרים וסופרים פרקי אבות ח"א עמ' רס"ד - בעיקר כוונתי למובא בהערת מו"ר הגרש"א מהרב מטשעבין:
מסוס.png
מסוס.png (54.44 KiB) נצפה 558 פעמים
מסוס1.png
מסוס1.png (15.64 KiB) נצפה 558 פעמים


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים