חשבתי דבר מעשי.
יהודי קורא במגילה כשרה ונגע מבלי משים במקומות המכוסים והוא משפשף את ידיו בסטנדר וכדומה, כמקובל. כי הוא לא יכול לצאת כעת באמצע קריאת המגילה.
לכאורה אסור לו כעת להמשיך ולגעת במגילה הלאה.
שו"ע (סי' קמז, א): "אסור לאחוז ס"ת ערום, בלא מטפחת". וכתב הרמ"א: "וי"א דה"ה שאר כתבי קודש (אגודה ותוס' פ"ק דשבת), ולא נהגו כן, וטוב להחמיר אם לא נטל ידיו; ובס"ת, אפי' בכהאי גוונא אסור (ד"ע אגודה)", עכ"ל.
וכתב המג"א (סק"א): "ומיהו כתבי קודש דוקא כשכתובין אשורית על העור ובדיו כדאי' במשנה, וכ"כ הרמב"ם וא"כ יפה כתב רמ"א דלא ראה מימיו מי שחשש לזה דספרים שלנו אין כתובים באופן זה, ומ"ש כאן וטוב להחמיר היא מילתא יתירתא. ומיהו במגילה שכתובה כדינה, צריך ליזהר, דמדסתם הרמב"ם שם דלא קי"ל כשמואל דאמר אסתר אינה מטמאה ידים", עכ"ל.
אמנם המשנ"ב חולק ע"ד המג"א וכותב כך: "ולא נהגו כן - היינו אף באותן שכתובין אשורית ועל הקלף כדין, כגון מגילה, ג"כ נהגו העולם להקל. ומסיים הרמ"א דבזה טוב להחמיר אם לא נטל ידיו, ר"ל שהם סתם ידים וחוששין שמא נגע במקום המטונף. אבל כשנטל ידיו אין להחמיר בזה. ובס"ת אפילו בכה"ג שנטל ידיו ג"כ אסור ליגע בה בלי מטפחת", עכ"ל.
בתשובות והנהגות ח"א ת"ב מפלפל בזה לדעת הגרי"ז, אך גם מסקנתו שנכון ליטול ידים לפני מעריב וקריאת המגילה. ולכאורה אדם שנגע במקומות המכוסים באמצע המגילה, אל לו להמשיך ולגעת במגילה. בפרט שישנם דעות רבות המחמירות כהמגן אברהם, כהמור וקציעה ור"נ אדלר ועוד.
מה דעתכם?