לוי כתב:אני מחפש מקורות שדנים על הנושא של בית דין שטעו וחייבו ממון שלא כדין.
א. זכורני שכתוב באיזה מקום (אולי ברא"ש) שכנראה היה הנתבע חייב לתובע ממון ממקום אחר וכדומה.
ב. האם מותר לנתבע שיודע בבירור שהתובע משקר, להתחמק מלקיים את פסק הדין, כאשר הדבר בידו?
תודה מראש.
כפי שזכור לי מפורש בשך סימן כה שאם זה טעות בדבר משנה אין צריך לקיים הפסק, וטעות בדבר משנה זה לאו דווקא שמפורש ממש במשנה, רק כל דבר שהוא פשוט למי שמכיר טוב את הסוגיה נקרא טעות בדבר משנה, רק יש להסתפק אם זה דבר שלא ניתן כלל להיאמר כלל לדעתי, ויש ת"ח שכן ן אומרים כן, ולדעתי הם טועים גמורים, האם אני יכול להחשיבו כטעות בדבר משנה, או שצריך שיהא פשוט לכל, ומסתבר לי שאם נראה לי שזה טעות גמור איני צריך להתחשב בזה שיש טועים בזה, אבל אין לי ראיה לזה.