מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לשו"ע הרב - האם מותר לטלטל בעירובים המצויים?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
יהודה בן יעקב
הודעות: 2907
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

לשו"ע הרב - האם מותר לטלטל בעירובים המצויים?

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ג' פברואר 20, 2018 1:33 pm

שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן שסב סעיף יט
אם עשה צורת פתח אפילו לפרצה יתירה מעשר מותר מפני שאין כאן פרוץ כלל, במה דברים אמורים בחצר ומבוי שיש בהם דיורים ומקיפים אותם לדירה ולא בשביל היתר טלטול בלבד, לכן מועיל בהם כשהיקף דירתם הוא על ידי צורת פתח מד' רוחות, אבל בבקעה שבא לעשות בה היקף כדי להתיר לטלטל בתוכו, אינו מועיל מדברי סופרים כשכל הד' רוחות מוקפות על ידי צורת פתח בלבד, אבל אם ההיקף הוא כתיקונו אלא שיש בו פרצות יתירות על עשר מועיל בהן צורת פתח אפילו אם הפרוץ מרובה על העומד.

לכא' בעירובים המצויים שעושים את ההיקף רק בשביל להתיר לטלטל בתוכו, דינו כבקעה שאינו מועיל ההיקף מדברי סופרים, אם אין היקף כתקונו אלא ע"י צורות הפתח.
א"כ איך מטלטלים על סמך העירובים העירוניים / השכונתיים???

[המשנה ברורה [ס"ק נו] לא העתיק טעם שו"ע הרב, אלא טעם הלבוש בביאור דברי השו"ע, ולדבריו אין קושיא על מנהגינו].

עזריאל ברגר
הודעות: 12987
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: לשו"ע הרב - האם מותר לטלטל בעירובים המצויים?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' פברואר 20, 2018 1:43 pm

בפשטות כל מקום שבפועל גרים בו - נחשב היקף לדירה, ושרי.

יהודה בן יעקב
הודעות: 2907
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: לשו"ע הרב - האם מותר לטלטל בעירובים המצויים?

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ג' פברואר 20, 2018 2:01 pm

עזריאל ברגר כתב:בפשטות כל מקום שבפועל גרים בו - נחשב היקף לדירה, ושרי.

לא הבנתי, מה ההיקף צוה"פ מועיל לדירה?
השו"ע הרב לא כתב שתלוי אם המקום משמש לדירה או לא, אלא למה מיועד היקף צורת הפתח, ראה בלשונו הנ"ל.

סגי נהור
הודעות: 5649
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: לשו"ע הרב - האם מותר לטלטל בעירובים המצויים?

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' פברואר 20, 2018 5:05 pm

ממה שביררתי, רגילים להתייחס לערים שלנו כחצר ולא כבקעה.

ואכן מן הלשון "מקיפים אותם לדירה ולא בשביל היתר טלטול בלבד" משמע כדבריך שההיקף עצמו צריך להיות לדירה, אבל אימא סיפא "אבל בבקעה כו'", היינו שדוקא בבקעה שאין בה דיורין כלל בעינן עומד מרובה על הפרוץ. הלכך מהא ליכא למשמע מינה. כך כנראה מפרשים אף שלא ראיתי דנים בזה בפירוש. וכנראה כל שיש בעיר בניינים וכו' חשבינן כאילו ההיקף הוא לדירה.

מה שכן, הוא כותב בהמשך הסעיף שיש לחוש לכתחילה לשיטת הרמב"ם שאם יש שם פרצות יתירות על י' אמה בעינן עומד מרובה על הפרוץ אף בחצר. וזה אכן לא קיים ברוב העירובין המצויים, מלבד במקומות בודדים שתקנו כן.

יהודה בן יעקב
הודעות: 2907
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: לשו"ע הרב - האם מותר לטלטל בעירובים המצויים?

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ג' פברואר 20, 2018 7:45 pm

סגי נהור כתב:אבל אימא סיפא "אבל בבקעה כו'", היינו שדוקא בבקעה שאין בה דיורין כלל בעינן עומד מרובה על הפרוץ. הלכך מהא ליכא למשמע מינה.

לא הבנתי את הדיוק מהסיפא, השו"ע הרב מפרש את החילוק בין בקעה לחצר הוא לצורך מה נעשה הצורת הפתח, האם לצורך הדיורים או רק לצורך היתר הטלטול, ולא ראיתי בסיפא דיוק אחר.

סגי נהור
הודעות: 5649
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: לשו"ע הרב - האם מותר לטלטל בעירובים המצויים?

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' פברואר 20, 2018 10:00 pm

יהודה בן יעקב כתב:
סגי נהור כתב:אבל אימא סיפא "אבל בבקעה כו'", היינו שדוקא בבקעה שאין בה דיורין כלל בעינן עומד מרובה על הפרוץ. הלכך מהא ליכא למשמע מינה.

לא הבנתי את הדיוק מהסיפא, השו"ע הרב מפרש את החילוק בין בקעה לחצר הוא לצורך מה נעשה הצורת הפתח, האם לצורך הדיורים או רק לצורך היתר הטלטול, ולא ראיתי בסיפא דיוק אחר.

כנראה שמפרשים שלא בא להגדיר מחדש מהו חצר ומהי בקעה, ולחדש שחצר שמכוונים בהיקפה לטלטול בלבד חשובה בקעה, אלא להסביר טעם החילוק בין מקום שיש בו דיורין (חצר) למקום שאין בו דיורין (בקעה), שכשיש בו דיורין ההיקף משמש לדירה. ובעניננו, שכשיש בנינים וכו' בעיר חשבינן כאילו ההיקף הוא לדירה.
אני מסכים שזה לא הפירוש הכי מרווח.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 132 אורחים