הפשטן כתב:שמעתי חילונים הטוענים שאפילו התורה אוסרת את זה, ומסתייעים מהפסוק "לא תסגיר עבד אל אדוניו" (ולענין זה טוענים אותם מסתננים שבארצם אריתריאה מחכה להם עונש מוות כי ברחו מגיוס דדמי לעבדות צבאית), וכן מהפסוק "וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" (וגרים דקרא היינו זרים), ועוד כיוצא באלו טענות הדומות לזה.
האם יש מקום לחוש לזה, לפי דעת תורה.
יושב ירושלים כתב:הפשטן כתב:שמעתי חילונים הטוענים שאפילו התורה אוסרת את זה, ומסתייעים מהפסוק "לא תסגיר עבד אל אדוניו" (ולענין זה טוענים אותם מסתננים שבארצם אריתריאה מחכה להם עונש מוות כי ברחו מגיוס דדמי לעבדות צבאית), וכן מהפסוק "וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" (וגרים דקרא היינו זרים), ועוד כיוצא באלו טענות הדומות לזה.
האם יש מקום לחוש לזה, לפי דעת תורה.
א. השאלה היא על חילונים קראים? הרי [בלי להכנס לשאלה מה הוא ה'פשוטו של מקרא' כאן] בתושבע"פ פירשו להדיא מקרות הללו בעניינים אחרים. לא תסגיר - או בלקח עבד ע"מ לשחררו או בעבד כנעני של ישראל שברח לא"י ובהדיא פירשו [גיטין מה.] שאינו שייך בכגון דא ודלא כמו שסברו הכותים. וגר לא תלחץ וכו' - בגר צדק.
יושב ירושלים כתב:ב. הטעם ששלחו אותך לאשכול הנ"ל כיון ששם מבואר שכל הנידון שלך לא מתחיל שהרי אינם שומרים ז' מצוות ואין מסגירים אותם לאדוניהם.
הפשטן כתב:יושב ירושלים כתב:הפשטן כתב:שמעתי חילונים הטוענים שאפילו התורה אוסרת את זה, ומסתייעים מהפסוק "לא תסגיר עבד אל אדוניו" (ולענין זה טוענים אותם מסתננים שבארצם אריתריאה מחכה להם עונש מוות כי ברחו מגיוס דדמי לעבדות צבאית), וכן מהפסוק "וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" (וגרים דקרא היינו זרים), ועוד כיוצא באלו טענות הדומות לזה.
האם יש מקום לחוש לזה, לפי דעת תורה.
א. השאלה היא על חילונים קראים? הרי [בלי להכנס לשאלה מה הוא ה'פשוטו של מקרא' כאן] בתושבע"פ פירשו להדיא מקרות הללו בעניינים אחרים. לא תסגיר - או בלקח עבד ע"מ לשחררו או בעבד כנעני של ישראל שברח לא"י ובהדיא פירשו [גיטין מה.] שאינו שייך בכגון דא ודלא כמו שסברו הכותים. וגר לא תלחץ וכו' - בגר צדק.
הקראים רוצים לציית לתורה שבכתב (לפי הבנתם המשובשת בתורה שבכתב), ולכן אותם חילונים אינם יכולים להיות קראים, שהרי אותם חילונים אינם רוצים כלל לציית, לא לתושב"ע ואפילו לא לתושב"כ, וספק גדול בעיני אם הם בכלל מאמינים ב-ד'. עכ"פ, מדובר באחת משתיים: או בחילונים, שבחוצפתם מחשיבים את עצמם כמבינים יותר טוב מחז"ל בכוונת התורה (שבה הם מורדים), ושעליהם נאמר "על תען כסיל כאולתו"; או אולי מדובר בסתם חילונים תמימים (בבחינת תינוקות שנשבו) - שבמקרה הטוב הם פשוט מנסים מתוך סקרנות לברר עם עצמם (ובאופן שיניח את דעתם) מה חושבת התורה (אשר לה הם אינם מצייתים) על גירוש מסתננים, והואיל והם אינם מאמינים לחז"ל - וגם לא סקרנים לדעת מה קיבלו חז"ל - אלא הם רק (במקרה הטוב) מנסים לברר עם עצמם מה חושבת התורה (אשר לה הם אינם מצייתים), לכן אם נפטור אותם באמירה "כך קיבלו חז"ל בכוונת התורה" - זה לא יניח את דעתם. לסיכום, הם מנסים לברר עם עצמם מה חושבת התורה (אשר לה הם אינם מצייתים), באופן שיניח את דעתם.
לדוגמה, הם טוענים (נניח בתמימות ולא כטענה מתנגחת), שהלא מהסיפא של הפסוק "וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים", מוכח לדעתם כי (שלא כפי שהבינו חז"ל) הרישא של הפסוק לא דנה בגרי צדק אלא בזרים, כי רק ככה תובן לדעתם הסיפא "כי גרים הייתם בארץ מצרים", ולכן הם טוענים שאפילו התורה עצמה (אשר לה הם אינם מצייתים), אוסרת לגרש מסתננים. עכשיו, יש לנו שתי אפשרויות: או להתעלם מדבריהם, בבחינת "אל תען כסיל כאולתו", או לענות להם, בבחינת "ענה כסיל כאולתו". האם כבוד תורתו מציע ללכת בנדו"ד לפי עצת הפסוק "אל תען" וגו', או ללכת לפי עצת הפסוק "ענה" וגו'? אם כבוד תורתו יציע ללכת לפי עצת הפסוק "אל תען", זה יהי' בסדר מבחינתי, ובלבד שכבוד תורתו יגיד את זה במפורש.יושב ירושלים כתב:ב. הטעם ששלחו אותך לאשכול הנ"ל כיון ששם מבואר שכל הנידון שלך לא מתחיל שהרי אינם שומרים ז' מצוות ואין מסגירים אותם לאדוניהם.
לענ"ד, ההפני' אל האשכול ההוא לא מתחילה כלל לענות על שאלתי, שהרי היא מלכתחילה מניחה (בניגוד להנחה שלי) שכל המסתננים אינם שומרים ז' מצוות ב"נ, שזה בדיוק ההפך מההנחה של שאלתי. משל אל מה הדבר דומה? למי שמנסה להיוועץ ברופא: "בהינתן שאין בכוונתי לעשות דיאטה אני מחפש דרך להוריד במשקל", ועונה לו הרופא "למה אין בכוונתך לעשות דיאטה? תעשה דיאטה וככה תוריד במשקל", הרי ברור שעיצה כזאת של הרופא לא תענה של השאלה. אף כאן אני שואל: "בהינתן, שיש מסתננים שמקיימים ז' מצוות ב"נ מהי עמדת התורה על גירושם", ואז אני נשלח לאשכול הנ"ל שבעצם עונה לי "למה אתה מניח שיש מסתננים ששומרים ז' מצוות ב"נ? תניח שאף אחד מהם אינו שומר ז' מצוות ב"נ וככה תבין שאין בעי' הלכתית לגרשם", ולכן ברור שההפני' לאשכול הנ"ל לא עונה על שאלתי.
יושב ירושלים כתב:לאחר כל ההתפלספויות התשובה היא פשוטה מאוד: אם השאלה שלך היא מה לענות לחילונים, תענה להם שהשאלה לא מתחילה בגלל שהמציאות היא לא כמו שמתוארת בשאלה. נקודה.
הפשטן כתב:יושב ירושלים כתב:לאחר כל ההתפלספויות התשובה היא פשוטה מאוד: אם השאלה שלך היא מה לענות לחילונים, תענה להם שהשאלה לא מתחילה בגלל שהמציאות היא לא כמו שמתוארת בשאלה. נקודה.
אולי, בגלל שלא הסברתי את עצמי טוב, כבוד תורתו ערבב בין שתי שאלות נפרדות, שמתוכן רק הראשונה דנה בחילונים, ואלו הן שתי השאלות:
שאלה א. איך להתייחס לדברי חילונים שאינם מקבלים את קבלת חז"ל ושטוענים כי, הסיפא "כי גרים הייתם" וגו' (גרים היינו זרים) - מעידה על הרישא "וגר לא תלחץ" (גר היינו זר): האם להתייחס לדבריהם לפי עצת הכתוב "אל תען" וגו', או לפי עצת הכתוב "ענה" וגו'.
שאלה ב. בהינתן שאין בכוונתי לעשות דיאטה, מהי הדרך הכי מהירה להוריד במשקל. או בנמשל: בהינתן שיש מסתננים שמקיימים ז' מצוות ב"נ, מהי עמדת התורה על גירושם. ועל השאלה הזאת רק הערתי כבדרך אגב, שמי שיענה לי (במשל) "למה אין בכוונתך לעשות דיאטה? תעשה דיאטה וככה תוריד במשקל", בעצם לא יענה על השאלה. וה"ה לנמשל. לכן, האשכול שאליו ציינו, אינו עולה על שאלתי.
יושב ירושלים כתב:הפשטן כתב:יושב ירושלים כתב:לאחר כל ההתפלספויות התשובה היא פשוטה מאוד: אם השאלה שלך היא מה לענות לחילונים, תענה להם שהשאלה לא מתחילה בגלל שהמציאות היא לא כמו שמתוארת בשאלה. נקודה.
אולי, בגלל שלא הסברתי את עצמי טוב, כבוד תורתו ערבב בין שתי שאלות נפרדות, שמתוכן רק הראשונה דנה בחילונים, ואלו הן שתי השאלות:
שאלה א. איך להתייחס לדברי חילונים שאינם מקבלים את קבלת חז"ל ושטוענים כי, הסיפא "כי גרים הייתם" וגו' (גרים היינו זרים) - מעידה על הרישא "וגר לא תלחץ" (גר היינו זר): האם להתייחס לדבריהם לפי עצת הכתוב "אל תען" וגו', או לפי עצת הכתוב "ענה" וגו'.
שאלה ב. בהינתן שאין בכוונתי לעשות דיאטה, מהי הדרך הכי מהירה להוריד במשקל. או בנמשל: בהינתן שיש מסתננים שמקיימים ז' מצוות ב"נ, מהי עמדת התורה על גירושם. ועל השאלה הזאת רק הערתי כבדרך אגב, שמי שיענה לי (במשל) "למה אין בכוונתך לעשות דיאטה? תעשה דיאטה וככה תוריד במשקל", בעצם לא יענה על השאלה. וה"ה לנמשל. לכן, האשכול שאליו ציינו, אינו עולה על שאלתי.
תשובה לשאלה א: עי' בבלי שבת ל שבדברי תורה אמרינן 'ענה כסיל כאולתו' ולכאו' תלוי גם בכוונת השואל ובעוד דברים וא"א ליתן בזה הוראה כללית.
תשובה לשאלה ב: [סיכום הדברים המבוארים בחזו"א יו"ד סי' ס"ה ס"ק ב-ג] אם מקבלים ע"ע שמירת ז' מצוות בפני ב"ד דינם כגר תושב שמצוה להחיותם [אפי' אם אינם בורחים מפני אדוניהם וכו'] ומותר ליתן להם חניה בקרקע. בזמנינו שאין היובל נוהג אין מקבלים ג"ת ולכן לד' הרמב"ם אפי' אם שומר ז' מצוות ב"נ כיון שהוא בלי קבלה אסור ליתן לו חניה ונתחייבנו לגרשו מארצינו והוא חיוב על כל אחד מישראל (ל' חזו"א שם סק"א) ולד' הראב"ד אין מצווין להחיותו אבל מותר ליתן לו חניה ובלבד שיהא שלם באמונת ישראל ויקיים ז' מצוות ב"נ לא מפני היושר אלא מפני שכך צותה תורה וכל שאינו בכלל הזה דינו לכו"ע כמ"ש שנתחייבנו לגרשו מארצינו וכו'.
הערה: כיון שיש שונאי ישראל שטוענים שהמציאות בנידון דידן דומה לשאלתך חשוב להדגיש בשאלה שאינו כן והוא רק בדרך לו יצויר כדי שלא ליתן חיזוק לשונאי ישראל ולא ליכנס בכלל 'מצדיק רשע' ח"ו.
הפשטן כתב:לגבי תשובתך לשאלה א: לכאו' עיקר חסר מן הספר, שהלוא אם הולכים לפי עצת ענה כסיל כאוולתו, אז מתשובתך לא ברור כלל מה לענות לאותם כסילים. לצורך העניין, הבה נניח שמדובר בסתם חילונים תמימים (בבחינת תינוקות שנשבו) - שבמקרה הטוב הם פשוט מנסים מתוך סקרנות לברר עם עצמם (ובאופן שיניח את דעתם) מה חושבת התורה (אשר לה הם אינם מצייתים) על גירוש מסתננים. והואיל והם אינם מאמינים לחז"ל - וגם לא סקרנים לדעת מה קיבלו חז"ל - אלא הם רק (במקרה הטוב) מנסים לברר עם עצמם מה חושבת התורה (אשר לה הם אינם מצייתים), לכן אם נפטור אותם באמירה "כך קיבלו חז"ל בכוונת התורה" - זה לא יניח את דעתם. לסיכום, הם מנסים לברר עם עצמם מה חושבת התורה (אשר לה הם אינם מצייתים), באופן שיניח את דעתם. אז איך להגיב לטענתם, שלפיה, הסיפא "ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" (גרים היינו זרים) - מעידה על הרישא "וגר לא תלחץ" (שא"כ גר היינו זר)?
הפשטן כתב:לגבי תשובתך לשאלה ב: כשכבוד תורתו מזכיר את "שונאי ישראל" (שטוענים "שהמציאות בנידון דידן דומה" לשאלתי), אל מי כת"ר מתכוון? לגויים? או אולי לכאלה ששיכיים לעם ישראל (כגון חילונים)? אם כת"ר מתכוון לגויים, אז צ"ע מי הגויים האלה, כי מעולם לא שמעתי גויים שטוענים שיש מסתננים ששומרים ז' מצוות ב"נ. מאידך, אם כת"ר מתכוון לכאלה ששייכים לעם ישראל (ושטוענים "שהמציאות בנידון דידן דומה" לשאלתי), אז אמנם על כאלה כן שמעתי, אבל עדין צ"ע, כי לענ"ד לקרוא להם "שונאי ישראל" זה לכאו' תרתי דסתרי: כלום יש אדם ששונא את עצמו? בשלמא אילו כת"ר קרא להם "יהודים אוהבי גויים", הו' ניחא טפי; אבל "שונאי ישראל"? האמנם עד כדי כך?
הפשטן כתב:ועוד צ"ע: למה לא לדון לכף זכות את אלה שטוענים "שהמציאות בנידון דידן דומה" לשאלתי, ולהניח שכל רצונם הוא לדון לכף זכות כל מסתנן שבו הם פוגשים - עד שלא יוכח שהוא אינו שומר ז' מצוות ב"נ (ונפ"מ לדעת הראב"ד)? לענ"ד, אלה שטוענים "שהמציאות בנידון דידן דומה" לשאלתי, שואלים את עצמם (את מה שגם אני שואל את עצמי): "כלום אין בעולם גויים חסידי אומות העולם, או גויים ששומרים על ז' מצוות ב"נ? וכלום לא יתכן שמתוך אותם גויים מסויימים בעולם ששומרים ז' מצוות ב"נ, הסתננו כמה לארץ ישראל?" (ונפ"מ לדעת הראב"ד).
יושב ירושלים כתב:ג. והוא העיקר: גם אם יבוא נכרי ששומר ז' מצוות ב"נ מתוך אמונה נכונה כל זמן שאין היובל נוהג כו"ע מודו דאין מצוה להחיותו אלא דהראב"ד ס"ל שמותר ליתן לו חניה אבל אין שום חיוב וכ"ז שלא קנה קרקע מממונו אין מצווין להחזיקו כאן.
תוכן כתב:גם אתה תרגיש טוב עם עצמך שהצלחת להתעלות מעל החינוך החרדי האומלל והקלוקל שקבלת.
המעיין כתב:התשובה לשאלתך פשוטה.
בהינתן שהם רוצים להיות גרים תושבים. ובהינתן שאינם מסתננים אלא גויים המגיעים משוודיה ובהינתן שאחרי שקראו את הנדונים בפורום החליטו להיות גרי צדק ממש. ובהינתן שבית הדין אמרו להם את הדברים המבוארים ביבמות שאומרים אותם לגרים. בהינתן כל אלה מגיירים אותם מייד כמבואר בש"ס ופוסקים ודי בזה למבין.
הפשטן כתב:יושב ירושלים כתב:ג. והוא העיקר: גם אם יבוא נכרי ששומר ז' מצוות ב"נ מתוך אמונה נכונה כל זמן שאין היובל נוהג כו"ע מודו דאין מצוה להחיותו אלא דהראב"ד ס"ל שמותר ליתן לו חניה אבל אין שום חיוב וכ"ז שלא קנה קרקע מממונו אין מצווין להחזיקו כאן.
די לי בזה שלדעת הראב"ד יש התר. לא חיפשתי חובה.
יושב ירושלים כתב:כן. 'שנאה עצמית' זו תופעה מוכרת, ואאל"ט יש לזה אפי' שם בלועזית.
יושב ירושלים כתב:א. כמות הגויים ששומרים ז' מצוות ב"נ מתוך אמונה בתורת ה' ובזה שעם ישראל חייבים בתרי"ג היא מיעוטא דמיעוטא שאפי' ר"מ לא חייש לה ואפי' ישראל כשר א"צ לדונו לכף זכות בכה"ג עאכו"כ גוי.
ב. בשאלה הלכתית צריך לדון בגדרי הלכה, ולא שייך לטעון אני דן אותו לכף זכות ופ'.
יושב ירושלים כתב:שאלת אם יש לחוש לכל המקראות האלו שהבאת דהיי' האם לפי דעת תורה יש בעיה כל שהיא לגרשם והתשובה היא שלכו"ע אין בזה שום חשש אלא שלפי חלק מהראשונים יש חיוב לגרשם ולפי חלק מהראשונים אין חיוב ובודאי שהמחמיר תע"ב בפרט שהוא איסור דאורייתא ואפ' שמעיקר הדין חייבים להחמיר בזה.
הפשטן כתב:המעיין כתב:התשובה לשאלתך פשוטה.
בהינתן שהם רוצים להיות גרים תושבים. ובהינתן שאינם מסתננים אלא גויים המגיעים משוודיה ובהינתן שאחרי שקראו את הנדונים בפורום החליטו להיות גרי צדק ממש. ובהינתן שבית הדין אמרו להם את הדברים המבוארים ביבמות שאומרים אותם לגרים. בהינתן כל אלה מגיירים אותם מייד כמבואר בש"ס ופוסקים ודי בזה למבין.
לא דיברתי על גרי צדק שאינם מסתננים, אלא דיברתי על מסתננים גויים השומרים על ז' מצוות ב"נ.
המעיין כתב:הלא אין המסתננים שומרי ז' מצוות ב"נ.
המעיין כתב:למה אתה מכניס את המסתננים לעניין?
המעיין כתב:זה לא נשמע טוב.
הפשטן כתב:המעיין כתב:הלא אין המסתננים שומרי ז' מצוות ב"נ.
הפשטן כתב:המעיין כתב:הלא אין המסתננים שומרי ז' מצוות ב"נ.
זאת מנין לך שאין כאלה?המעיין כתב:למה אתה מכניס את המסתננים לעניין?
כדי שהשאלה תהי' אקטואלית. טרם שמעתי שיש תוכנית לגרש תיירים תמימים משבדי'.המעיין כתב:זה לא נשמע טוב.
מה לא טוב? שאני מעניק נופך אקטואלי לנוסח של השאלה?
הפשטן כתב:יושב ירושלים כתב:כן. 'שנאה עצמית' זו תופעה מוכרת, ואאל"ט יש לזה אפי' שם בלועזית.
אמנם השיבותני על שאלתי "כלום יש אדם ששונא את עצמו", ואולם טרם השיבותני על שאלתי הסמוכה לה: "בשלמא אילו כת"ר קרא להם 'יהודים אוהבי גויים', הו' ניחא טפי; אבל 'שונאי ישראל ' ? האמנם עד כדי כך? ", עד כאן לשוני שם. לישנא אחרינא: מנין לכת"ר שהחילונים אוהבי הגויים - הם לא רק אוהבי גויים - אלא הם גם שונאי עצמם, ולמה לא לדון לכף זכות את אותם חילונים להניח - שמצד אחד הם אוהבי גויים - ושמצד שני הם גם אוהבי עצמם.
הפשטן כתב:יושב ירושלים כתב:א. כמות הגויים ששומרים ז' מצוות ב"נ מתוך אמונה בתורת ה' ובזה שעם ישראל חייבים בתרי"ג היא מיעוטא דמיעוטא שאפי' ר"מ לא חייש לה ואפי' ישראל כשר א"צ לדונו לכף זכות בכה"ג עאכו"כ גוי.
ב. בשאלה הלכתית צריך לדון בגדרי הלכה, ולא שייך לטעון אני דן אותו לכף זכות ופ'.
כת"ר מעמיד (בסעיף א') שהם מיעוטא דמיעוטא, ולפי זה מקשה (בסעיף ב') על כל מי שדן אותם לכף זכות. על זה נאמר "מעמיד ומקשה". כת"ר הי' יכול לדון אותם לכף זכות ולהעמיד - שהם לא מיעוטא דמיעוטא, ואז הי' מרויח - שהיה יכול לדון לכף זכות גם את כל מי שדן אותם לכף זכות.
הפשטן כתב:יושב ירושלים כתב:שאלת אם יש לחוש לכל המקראות האלו שהבאת דהיי' האם לפי דעת תורה יש בעיה כל שהיא לגרשם והתשובה היא שלכו"ע אין בזה שום חשש אלא שלפי חלק מהראשונים יש חיוב לגרשם ולפי חלק מהראשונים אין חיוב ובודאי שהמחמיר תע"ב בפרט שהוא איסור דאורייתא ואפ' שמעיקר הדין חייבים להחמיר בזה.
הילך לשון הכס"מ ע"ז סופ"י ד"ה כתב הראב"ד:
"טעמו לומר, שאע"פ שאין היובל נוהג, אם קבל שבע מצוות - למה ימנעו אותו מישיבת הארץ - הא ליכא למיחש ביה פן יחטיאו. ולדעת רבינו [הרמב"ם] נראה לומר, דאין ה"נ שאם מעצמו קיבל עליו שבע מצוות - שאין מונעין אותו מישיבת הארץ, ולא בא לומר אלא - ש[אם אין היובל נוהג ]אין בית דין מקבלין אותו [אלא מקבל עליו מעצמו]".
המעיין כתב:הפשטן כתב:המעיין כתב:הלא אין המסתננים שומרי ז' מצוות ב"נ.
זאת מנין לך שאין כאלה?המעיין כתב:למה אתה מכניס את המסתננים לעניין?
כדי שהשאלה תהי' אקטואלית. טרם שמעתי שיש תוכנית לגרש תיירים תמימים משבדי'.המעיין כתב:זה לא נשמע טוב.
מה לא טוב? שאני מעניק נופך אקטואלי לנוסח של השאלה?
בהינתן שאתה כותב בתמימות ואינך "מיתמם". לו היית כותב בשאלה המקורית שלך. מה הדין אם יימצא אחד מן המסתננים והנה הוא שומר שבע מצוות בני נח כדין המבואר ברמב"ם (וכמו שהובא כאן מבעל משנה הלכות) האם במקרה זה מותר או ראוי לגרשו או להשאירו. ואז היית רואה, הפלא ופלא, שהתשובות והדיון כאן היו שונים לגמרי.
אבל עליתי למעלה לראות שוב את השאלה המקורית והמשך הדיון עם יושב ירושלים ועפעס זה לא נראה לי דומה לשאלה שהצעתי לך לכתוב
יח''ד כתב:הפשטן כתב:זאת מנין לך שאין כאלה?המעיין כתב:הלא אין המסתננים שומרי ז' מצוות ב"נ.
שו"ת משנה הלכות חלק ה סימן קמא
"ופשוט דבזמן הזה עכ"פ לדעתי העני' ליכא בכל העולם אף נכרי אחד שיקיים ז' מצות ב"נ ושיקיימן מטעם שנתנו להן ע"י משה רבינו ע"ה וזה פשוט מאד לפענ"ד."
המעיין כתב:בהינתן שאתה כותב בתמימות
המעיין כתב:לו היית כותב בשאלה המקורית שלך. מה הדין אם יימצא אחד מן המסתננים והנה הוא שומר שבע מצוות בני נח כדין המבואר ברמב"ם (וכמו שהובא כאן מבעל משנה הלכות) האם במקרה זה מותר או ראוי לגרשו או להשאירו. ואז היית רואה, הפלא ופלא, שהתשובות והדיון כאן היו שונים לגמרי.
אבל עליתי למעלה לראות שוב את השאלה המקורית והמשך הדיון עם יושב ירושלים ועפעס זה לא נראה לי דומה לשאלה שהצעתי לך לכתוב.
יושב ירושלים כתב:ואתה אמנם צודק שאין מזה ראיה ברורה שהוא שונא את עצמו.
יושב ירושלים כתב:מבואר בתלמוד שהגויים אינם מקיימים ז' מצוות ב"נ..
יושב ירושלים כתב:אין שום רווח בלדון לכף זכות לא גויים ולא חילונים 'בצדק תשפוט עמיתך' כתיב..
יושב ירושלים כתב:נ.ב. כמדומני שכבודו עדיין נתון עמוק תחת השפעת ימי הפורים אני רק מזכיר לך שפסח בפתח.
יושב ירושלים כתב:אני רק מזכיר לך שפסח בפתח.
הפשטן כתב: ייש"כ על ההפני' ממשנה הלכות, ואולם לפי קוצ"ד דבריו אינם מוסכמים אליבא דכו"ע.
והילך לשון הכס"מ ע"ז סופ"י ד"ה כתב הראב"ד:
"טעמו לומר, שאע"פ שאין היובל נוהג, אם קבל שבע מצוות - למה ימנעו אותו מישיבת הארץ - הא ליכא למיחש ביה פן יחטיאו. ולדעת רבינו [הרמב"ם] נראה לומר, דאין ה"נ שאם מעצמו קיבל עליו שבע מצוות - שאין מונעין אותו מישיבת הארץ".
בברכה המשולשת כתב:כיום יש כבר קצת גויים שכן קבלו על עצם כדת את המכלול הדרוש, וזה כבר נכב"ב. אבל המסתננים לא כך כלל ועיקר, כידוע)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 183 אורחים