קדושה בשומע תפילה

[דרך ישרה]

עמד בשומע תפילה והציבור אומרים קדושה, למה לא יוכל לאמר עמם ולכוין בתורת תפילה, שמתפלל שיתקדש שמו ית' בעולם?

[דרומי]

נשאל בזה בשולחן מנחם ח"א ע' רלח, והשיב:

"לא אישתמיט שום פוסק להביא דבר זה, חידוש גדול כזה. ולכן לא נראה לי הוראה הנ"ל [=שרצה לחדש להתיר לומר קדושה אז], ואפשר לומר הטעם לשלילתה - כי אין להערים בדבר שאינו הכרח".

[עזריאל ברגר]

נשאל בזה בשולחן מנחם ח"א ע' רלח, והשיב:

"לא אישתמיט שום פוסק להביא דבר זה, חידוש גדול כזה. ולכן לא נראה לי הוראה הנ"ל [=שרצה לחדש להתיר לומר קדושה אז], ואפשר לומר הטעם לשלילתה - כי אין להערים בדבר שאינו הכרח".

ויש לעיין מדוע לא ציין למחלוקת בדינו של השוכח "אתה חוננתנו" שדעת השוללים השלמתו בשומע תפילה היא מצד שאין להבדלה שייכות לש"ת, ומדבריהם היה מקום ללמוד גם לקדושה.

[דרך ישרה]

מה זה 'שולחן מנחם'?

[דרך ישרה]

נשאל בזה בשולחן מנחם ח"א ע' רלח, והשיב:

"לא אישתמיט שום פוסק להביא דבר זה, חידוש גדול כזה. ולכן לא נראה לי הוראה הנ"ל [=שרצה לחדש להתיר לומר קדושה אז], ואפשר לומר הטעם לשלילתה - כי אין להערים בדבר שאינו הכרח".

ויש לעיין מדוע לא ציין למחלוקת בדינו של השוכח "אתה חוננתנו" שדעת השוללים השלמתו בשומע תפילה היא מצד שאין להבדלה שייכות לש"ת, ומדבריהם היה מקום ללמוד גם לקדושה.

מה באמת הסברא בזה, נכון של'הבדלה' אין שייכות לשומע תפילה, אבל למה לא יאמרנה מצד תפילה שבה 'החל עלינו הימים הבאים לקראתינו לשלום' וכו'.
מה שחשבתי אולי לומר שלא נתנו רשות בשומע תפילה לשאול אלא דבר שאין מקום אחר בתפילה שיכול לשאול שם (מדין שואל בכל ברכה מעין אותה ברכה), אבל קדושה יש לה מקום בברכת אתה קדוש, וכן אתה חוננתנו בברכת חונן הדעת. אבל לכ' סברא זו נסתרת ממה שאומרים 'ועננו' בשומע תפילה, אף שיש לזה מקום בברכת הגשמים.

[הפשטן]

עמד בשומע תפילה והציבור אומרים קדושה, למה לא יוכל לאמר עמם ולכוין בתורת תפילה, שמתפלל שיתקדש שמו ית' בעולם?

בשלמא אילו הי' אומר בשומע תפלה בלשון של בקשה: "קדש את שמך בעולם וכו' וֶהֱיֵ'-נא ד' - קדוש קדוש קדוש, ויהי'-נא כבודך מלוא כל הארץ", אה"נ הי' לזה שייכות בשומע תפלה (תדע דהא מעי"ז איתא בתפלת עננו: "עננו וכו' וֶהֱיֵ'-נא קרוב לשועתנו" וכו'). אבל הלוא נוסח הקדושה שבו יוצאים ידי חובת מצות: "ונקדשתי בתוך בני ישראל", אינו יכול להיות לשון בקשה (היינו שמבקשים ממנו שיקדש את שמו בעולם וכו'), אלא חייב להיות לשון שבח, כגון כשאומרים: "נקדש את שמך בעולם וכו' קדוש קדוש קדוש ד" וכו', ולכן אין לזה שייכות בשומע תפלה.

[עבד הזמן]

עמד בשומע תפילה והציבור אומרים קדושה, למה לא יוכל לאמר עמם ולכוין בתורת תפילה, שמתפלל שיתקדש שמו ית' בעולם?

בשלמא אילו הי' אומר בשומע תפלה בלשון של בקשה: "קדש את שמך בעולם וכו' וֶהֱיֵ'-נא ד' - קדוש קדוש קדוש, ויהי'-נא כבודך מלוא כל הארץ", אה"נ הי' לזה שייכות בשומע תפלה (תדע דהא מעי"ז איתא בתפלת עננו: "עננו וכו' וֶהֱיֵ'-נא קרוב לשועתנו" וכו'). אבל הלוא נוסח הקדושה שבו יוצאים ידי חובת מצות: "ונקדשתי בתוך בני ישראל", אינו יכול להיות לשון בקשה (היינו שמבקשים ממנו שיקדש את שמו בעולם וכו'), אלא חייב להיות לשון שבח, כגון כשאומרים: "נקדש את שמך בעולם וכו' קדוש קדוש קדוש ד" וכו', ולכן אין לזה שייכות בשומע תפלה.

זכורני שביאור זה נמצא בפוסקים, וכעת איני זוכר היכן

[מה שנכון נכון]

עמד בשומע תפילה והציבור אומרים קדושה, למה לא יוכל לאמר עמם ולכוין בתורת תפילה, שמתפלל שיתקדש שמו ית' בעולם?

ראה יבי"א ח"ה או"ח סי"ג.

[חשבונות רבים]

ממנ"פ אם מתפרש כדרך בקשה אינו יוצא ידי קדושה ואם דרך שבח א"א לאמרו בש"ת.

[עבד הזמן]

ממנ"פ אם מתפרש כדרך בקשה אינו יוצא ידי קדושה ואם דרך שבח א"א לאמרו בש"ת.

עי' בהסכמת הגאון בעל דרך אמונה לספרו בר אלמוגים של מו"ר הגר"א גניחובסקי שנוטה לומר שמי שעומד שמו"ע וירא שעד שיסיים יעבור שיעור עיכול אזי יאמר בשומע תפילה את בהמ"ז ויוסיף שבזכות בהמ"ז ישמע הקב"ה תפילתנו, וא"כ י"ל שנוסח כזה יועיל גם לקדושה

[חשבונות רבים]

שם הוא מחוייב מדאורייתא להפסיק תפילתו ולברך ונתן הגאון שליט"א עצה שלא יהיה הפסק כ"כ. משא"כ כאן.

[הצעיר באלפי]

ממנ"פ אם מתפרש כדרך בקשה אינו יוצא ידי קדושה ואם דרך שבח א"א לאמרו בש"ת.

עי' בהסכמת הגאון בעל דרך אמונה לספרו בר אלמוגים של מו"ר הגר"א גניחובסקי שנוטה לומר שמי שעומד שמו"ע וירא שעד שיסיים יעבור שיעור עיכול אזי יאמר בשומע תפילה את בהמ"ז ויוסיף שבזכות בהמ"ז ישמע הקב"ה תפילתנו, וא"כ י"ל שנוסח כזה יועיל גם לקדושה

כמדומה שראיתי לפני כ15 שנה בספר החשוב "אשי ישראל" על הל' תפילה שמביא שאין לומר קדושה, וכמדומה שמביא כן מהגר"ח קנייבסקי שליט"א (ואולי עוד פוסקים, איננו זוכר).

[קו ירוק]

הגר"א גניחוסבקי אמר שמותר ולפתוח בסגנון של תפילה, וכן ראיתי כמדומה מהגרב"צ פלמן.