רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק א
הלכה א
מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר ועבדתם את ה' אלהיכם, מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפלה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם אמרו חכמים אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה, ואין מנין התפלות מן התורה, ואין משנה התפלה הזאת מן התורה, ואין לתפלה זמן קבוע מן התורה.
הלכה ב
ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפלה לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא אלא חיוב מצוה זו כך הוא שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו.
הלכה ג
אם היה רגיל מרבה בתחנה ובקשה ואם היה ערל שפתים מדבר כפי יכלתו ובכל עת שירצה, וכן מנין התפלות כל אחד כפי יכלתו, יש מתפלל פעם אחת ביום, ויש מתפללין פעמים הרבה, והכל יהיו מתפללין נכח המקדש בכל מקום שיהיה, וכן היה הדבר תמיד ממשה רבינו ועד עזרא.
הלכה ד
כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע נתערבו בפרס ויון ושאר האומות ונולדו להם בנים בארצות הגוים ואותן הבנים נתבלבלו שפתם והיתה שפת כל אחד ואחד מעורבת מלשונות הרבה וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צורכו בלשון אחת אלא בשיבוש שנאמר ובניהם חצי מדבר אשדודית וגו' ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם ומפני זה כשהיה אחד מהן מתפלל תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקדוש ברוך הוא בלשון הקדש עד שיערבו עמה לשונות אחרות, וכיון שראה עזרא ובית דינו כך עמדו ותקנו להם שמנה עשרה ברכות על הסדר, שלש ראשונות שבח לה' ושלש אחרונות הודיה, ואמצעיות יש בהן שאלת כל הדברים שהן כמו אבות לכל חפצי איש ואיש ולצרכי הציבור כולן, כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה, ומפני ענין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסודרות בפי כל ישראל כדי שיהא ענין כל ברכה ערוך בפי העלג.
אוצר החכמה כתב:האם אתה מתכוון למחלוקת התנאים על על העושה תפילתו קבע? אם כן לא הבנתי את הטענה שלך הרי אנחנו פוסקים שלא לעשותה קבע ואפ"ה ס"ל שצריך נוסח קבוע.
אוצר החכמה כתב:הוא טוען שקכ זקנים תיקנו את עיקרי הנוסח ולא מילה במילה, אמנם זה שלא כמו שנראה דעת הגר"ח מוולוזין בנפש החיים אבל יש לזה כמה וכמה ראיות מהגמרא כדוגמת הוא דעבר ואמר הגדול העיזוז והנורא ועוד
שייף נפיק כתב:אוצר החכמה כתב:הוא טוען שקכ זקנים תיקנו את עיקרי הנוסח ולא מילה במילה, אמנם זה שלא כמו שנראה דעת הגר"ח מוולוזין בנפש החיים אבל יש לזה כמה וכמה ראיות מהגמרא כדוגמת הוא דעבר ואמר הגדול העיזוז והנורא ועוד
בגמ' זה לא נראה כל כך. כי אם כן מהו ''שכחום'' יסדו נוסח חדש... ובפרט להמבואר ברש"י שתקנו עם נוסח המיוסד על המקראות.
שייף נפיק כתב:מי גילה לך את רזי ההשקפה??!!
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 139 אורחים