הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ב' מרץ 12, 2018 5:15 pm
נדמה שיש אפשרות קצת מפולפלת להסביר את דבריהם בצורה אחרת, אם נאמר שבפסח אינו חייב בלחם משנה מדין יום טוב בגלל ה"לחם עוני" שנאמר בפסח, אבל כיוון שהוא לא נאמר לגבי שבת, אז מגיעה שבת ודוחה את "לחם עוני" ויבצע על לחם משנה.
ושמא אפשר למצוא סימוכין לדבר בדעה השנייה שמובאת בראבי"ה (סי' תקכה) בפיסקה הבאה:
ובברכות אמרינן הכל מודים בפסח שמניח פרוסה בתוך שלימה ובוצע מפני שדרכו של עני בפרוסה. ויש גאונים מפרשים דאדלעיל קאי, דאף על גב שבשבת בעי לחם משנה, פסח הבא בשבת מצותו לפרוס אחד מן השנים. ויש גאונים מפרשים דאיום טוב קאי, אבל כשבא בשבת בעינן שתי שלימות מלבד הפרוסה. ואני אומר שאין חילוק, דביום טוב נמי תניא ששת ימים תלקטהו +שמות ט"ז כו+, רבי יהושע אומר למדנו שלא היה מן יורד בשבת וביום טוב מנין תלמוד לומר שבת לא יהיה בו יום הכפורים מנין תלמוד לומר שבת <לא יהיה בו>.
ואם ביום טוב לא חייב בלחם משנה כלל, למה צריך לומר על יום טוב "הכל מודים...". אבל אפשר שלא דקדק כל כך בהצגת דעה זו, והשווה לספר האשכול שם (ולתשובות הגאונים ליק סי' קב, ומקור שניהם בספר העתים).