אפרים זלמן כתב:האומר נוסח ברכהמ''ז להתלמד, ואח''כ נזכר שאכל פת והתחייב בברכהמ''ז, האם יצא ידי''ח (למ''ד מצוות אי''צ כוונה)?
כדכד כתב:לכאורה צודק הרב ביליצר שלא יצא דמ"ש מקורא להגיה במס' ברכות שמבואר שלא יצא אךף למ"ד מצוות א"צ כוונה
כדכד כתב:לכאורה צודק הרב ביליצר שלא יצא דמ"ש מקורא להגיה במס' ברכות שמבואר שלא יצא אךף למ"ד מצוות א"צ כוונה
אפרים זלמן כתב:כדכד כתב:לכאורה צודק הרב ביליצר שלא יצא דמ"ש מקורא להגיה במס' ברכות שמבואר שלא יצא אךף למ"ד מצוות א"צ כוונה
ישנם כמה פירושים בראשונים בזה, וע''ע מנחת שלמה סימן א' וחו''ב ברכות סימן ב'.
אבל הבה נניח לרגע ענין הכוונה, אני התכוונתי לשאול, על הצד שאין חיסרון בעצם מעשה המצוה, האם תהיה חסרון מצד שאינו מקשר בדעתו בין אכילתו לברכתו?
- הפמ''ג בהקדמה להל' ברכות פשיטא ליה שהמברך ברכה אחרונה אינו יכול לכוון שברכתו תעלה רק על דבר אחד שאכל, ומשא''כ בברכה ראשונה לדעת הפמ''ג, ואני שואל, האם יש מקור לרעיון זה, שברכהמ''ז עולה בכל אופן על כל מה שאכל אף שאינו מקשר בדעתו בין אכילה לברכה.
אוצר החכמה כתב:כדכד כתב:לכאורה צודק הרב ביליצר שלא יצא דמ"ש מקורא להגיה במס' ברכות שמבואר שלא יצא אךף למ"ד מצוות א"צ כוונה
זה קצת ראיה לסתור לפחות לפי תוספות שם שפירשו שלא קרא המילים כהלכתם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 147 אורחים