הדלקת נר לבדיקת חמץ ביו"ט

[אליהו בן עמרם]

מצד אחד כתב במשנ"ב סימן תקי"ד סק"ל - גבי הדלקת נר ביו"ט לצורך מצוה:
אכן אם עושה זה לכבוד יו"ט פשוט דמותר וגם מצוה איכא ואע"ג שכבר הדליק נרות של ברכה כשמוסיף נרות להרבות אור בביתו איכא שמחת יו"ט, ודוקא בלילה אבל ביום בודאי אסור בביתו, ואם יש ברית מילה בבית שנוהגין להדליק נרות מסתברא דמותר דכל זה כבוד וחיבוב מצוה הוא"

ומצד שני כתב בשעה"צ (כמדומני בסימן תל"ה) שאם שכח ולא בדק לפני יו"ט שצריך לבדוק ביו"ט בדיקת חמץ, אם ביטל קודם זמן איסורו, בוודאי שלא ידליק נר לבדיקה ביום, ואם לא ביטל החמץ, צריך עיון אם מותר להדליק נר ביום ביו"ט.
ולכאורה, הרי ה"נר" הוא חלק ממצות הבדיקה, וצריך אותו ביום לבדיקת "חורים וסדקים" , ולמה לא יותר להדליקו ביו"ט? מאי גרע מהדלקת נר ביום לצורך ברית מילה, שזה רק מנהג?

[עזריאל ברגר]

אולי מצד "מלאכה שאפשר לה ליעשות מעיו"ט"?
אבל בד"כ לא אומרים זאת בהדלקת הנר...

[אליהו בן עמרם]

אולי מצד "מלאכה שאפשר לה ליעשות מעיו"ט"?
אבל בד"כ לא אומרים זאת בהדלקת הנר...

והלא הוא גם שכח לבדוק לפני....

[עזריאל ברגר]

אולי מצד "מלאכה שאפשר לה ליעשות מעיו"ט"?
אבל בד"כ לא אומרים זאת בהדלקת הנר...

והלא הוא גם שכח לבדוק לפני....

קיצרתי, וארחיב מעט:
ברית מילה - מצוותה בו ביום,
משא"כ בדיקת חמץ - מצוותה אתמול.
ומלאכה שיכולה ליעשות מבערב - אינה נעשית ביו"ט.

אלא שבד"כ לא מדקדקים בהדלקת הנר אם יכלה להיעשות מבערב, ולכן עצ"ע.

[אליהו בן עמרם]

קיצרתי, וארחיב מעט:
ברית מילה - מצוותה בו ביום,
משא"כ בדיקת חמץ - מצוותה אתמול.
ומלאכה שיכולה ליעשות מבערב - אינה נעשית ביו"ט.

אלא שבד"כ לא מדקדקים בהדלקת הנר אם יכלה להיעשות מבערב, ולכן עצ"ע.

הבנתי, אך גם אילולא מש"כ שצ"ע בענין הדלקת הנר...
אכן יכול/חייב היה לעשות מעי"ט, אך אם לא עשה, הלא כל הזמן ב"עמוד ובדוק" קאי, ומחויב בדבר ביו"ט עצמו, כדי להציל עצמו מחשש ב"י וב"י (בייחוד היכא דלא ביטלו), ויפה שעה אחת קודם.
ושאני לכאורה מכל מלאכה שהיה יכול לעשותה מעי"ט, אך גם אינו חייב לעשותה ביו"ט, ובזה אמרינן לו שידחה לאחר יו"ט.

[עזריאל ברגר]

קיצרתי, וארחיב מעט:
ברית מילה - מצוותה בו ביום,
משא"כ בדיקת חמץ - מצוותה אתמול.
ומלאכה שיכולה ליעשות מבערב - אינה נעשית ביו"ט.

אלא שבד"כ לא מדקדקים בהדלקת הנר אם יכלה להיעשות מבערב, ולכן עצ"ע.

הבנתי, אך גם אילולא מש"כ שצ"ע בענין הדלקת הנר...
אכן יכול/חייב היה לעשות מעי"ט, אך אם לא עשה, הלא כל הזמן ב"עמוד ובדוק" קאי, ומחויב בדבר ביו"ט עצמו, כדי להציל עצמו מחשש ב"י וב"י (בייחוד היכא דלא ביטלו), ויפה שעה אחת קודם.
ושאני לכאורה מכל מלאכה שהיה יכול לעשותה מעי"ט, אך גם אינו חייב לעשותה ביו"ט, ובזה אמרינן לו שידחה לאחר יו"ט.

וכי מותר לקבוע מזוזה ביו"ט?!

[אוצר החכמה]

קביעות מזוזה אינו עניין לכאן, כי מיירי במלאכה שהותרה לצורך או"נ ומתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה שלא לצורך ועדיין צריך צורך יו"ט קצת. אבל מלאכת בונה לא הותרה לצורך אוכל נפש (תוספות בשבת גבי מגבן שאלו מדוע לא אבל לא כתבו שאכן הותרה) וממילא לא מועיל בה צורך יו"ט קצת.

[עזריאל ברגר]

קביעות מזוזה אינו עניין לכאן, כי מיירי במלאכה שהותרה לצורך או"נ ומתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה שלא לצורך ועדיין צריך צורך יו"ט קצת. אבל מלאכת בונה לא הותרה לצורך אוכל נפש (תוספות בשבת גבי מגבן שאלו מדוע לא אבל לא כתבו שאכן הותרה) וממילא לא מועיל בה צורך יו"ט קצת.

נכון.
ואחרי כל החשבונות - ביעור חמץ הוא מצוה עוברת שזמנה בו ביום - עכ"פ בשש"פ.