הפוסקים דנו בענין הוספה קטנה שמוסיף הלוה למלווה על החוב ויש המתירים, אולם בשעת הפרעון ממש החמירו יותר, ובלשון שועה"ר הל' ריבית סעיף ז: "ובשעת הפרעון לדברי הכל אסור לזה ליתן ולזה לקבל אפילו דבר מועט יותר מחובו, בין מעות בין דבר אחר, אפילו בסתם, ואפילו אינו מתכוון כלל בשביל ההלוואה, ואפילו רגיל ליתן לו מתנות קודם לכן, שכל מה שנותן בשעת הפירעון יותר מחובו נראה כריבית".
ונסתפקתי במקרה שאני חייב למישהו אלף ש"ח עד"מ בגלל הלוואה, ומלבד זה הוא עושה לי איזה עבודה שאני צריך לשלם לו עליה (עבודה מתמשכת, שמפעם לפעם אני משלם לו את מה שהגיע עד כה, ולא קבענו זמן מוגדר כך שזה שאני משלם לו עכשיו ולא יותר מאוחר נחשב אולי בגדר 'טובה' מסויימת). האם מותר לתת בבת אחת את החזר ההלוואה ואת שכר העבודה או שצריך להפריד ביניהם כי "כל מה שנותן בשעת הפירעון יותר מחובו נראה כריבית"?
וזכור לי שראיתי באיזה ספר האוסר זאת, אך איני בטוח. ואם אכן הדבר אסור יל"ע במי שעושה העברה בנקאית דרך המרשתת או דרך הטלפון - האמנם צריך בכזה מקרה לעשות שתי פעולות נפרדות, או שבלאו הכי זה לא יעזור כי אל המלווה יגיע באותו זמן כמובן?