לשון ארמית

[כח עליון]

אפשר שכבר כתבו בענין זה, לא מצאתי

רא"ש מסכת ברכות פרק ב סימן ב

וכן הקשו בתוספות (שבת שם ד"ה שאין) אהא דקאמר שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי והלא אפילו מחשבות לב האדם הם יודעים ומכירין אלא לשון זה מגונה בעיניהן להזקק לו:

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף לג עמוד א

ואין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי? והתניא: יוחנן כהן גדול שמע ב"ק מבית קדש הקדשים שהוא אומר נצחו טליא דאזלו לאגחא קרבא לאנטוכיא! ושוב מעשה בשמעון הצדיק, ששמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר בטילת עבידתא דאמר שנאה לאייתאה על היכלא ונהרג גסקלגס ובטלו גזירותיו, וכתבו אותה שעה וכיוונו, ובלשון ארמי היה אומר! אי בעית אימא: בת קול שאני, דלאשמועי עבידא. ואי בעית אימא: גבריאל הוה, דאמר מר: בא גבריאל ולימדו שבעים לשון.

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

ואמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון בלשון ארמי ספר שנאמר ולי מה יקרו רעיך אל

מה פשט דברי הרא"ש?

[קאצ'קלה]

ראה באר שבע לסוטה שם שהקשה כקושייתך:

ואני שמעתי ולא אבין, היאך אפשר לפרש הא דקאמר דאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי, היינו שלשון זה מגונה בעיניהם אבל הם יודעים ומבינים לשון ארמי, דא"כ מאי פריך הגמרא מבת קול שהיה מדבר בלשון ארמי.

וראה שם בהמשך דבריו.

[ר_חיים_הקטן]

עיין מה שכתבתי בספרי: https://books.google.co.il/books?id=BIE ... ls&f=false

[חבר פורום אוצר החכמה]

חסום בפני

[קו ירוק]

עיין מה שכתבתי בספרי: https://books.google.co.il/books?id=BIE ... ls&f=false

ולאלה שאינם יודעים אנגלית ?

[ברלינר]

רק נוסיף דברי הרמ"א באבן העזר קכו סעיף א
"דאפי' למאן דפוסל מודה דמקצתו לשון הקדש ומקצתו לשון ארמי כשר דשניהם ניתנו בסיני וכלשון אחד דמי" עיי"ש

[מעט דבש]

ועל סעיף זה יש דיון ארוך בשו"ת הרמ"א (קכו - קל).