אקדים כי אמר לי פעם מו"צ אחד שבהלכות מזוזה אין כמעט פרט המוסכם על כל הדיעות ותמיד תמצא מחלוקת...
השאלה היא כיצד לנהוג למעשה.
המקרה הספציפי שעליו אני שואל: יהודי אחד הקים איזה חדר בחצר האחורית של ביתו, באופן כזה שהכניסה לחצר חייבת לעבור דרך אותו חדר. כלומר: מרשות הרבים נכנסים לאותו חדר, ומחדר זה לחצר, ומשם לבית. [כמובן שעיקר הכניסה לבית היא מהדלת הקדמית ולא דרך החצר האחורית].
ייעודו של אותו חדר אינו ברור, וכרגע הוא הקדיש אותו באופן זמני למשהו כמו ספרייה ציבורית, שנעשים בה גם כמה שיעורים לרבים, ולפעמים גם תפילות בשבת.
השאלה היא האם הוא יכול לברך על קביעת מזוזה בחדר זה, שכן מצד אחד החדר אינו משמש לשינה וכו' (נכון לעכשיו) ולכאורה דומה למשרד או בית כנסת וכיו"ב שמספק אין מברכים על קביעת המזוזה בו. מצד שני הרי חדר זה הוא 'בית שער' לבית, שכן דרכו מגיעים לחצר ומהחצר לבית. מצד שלישי ראיתי איזה סברא שמקום שהוא 'בית כנסת' נחשב עיקר לעצמו ואינו יכול להיחשב כ'בית שער' לבית אחר.